למה בעצם לא להפעיל תחבורה ציבורית לערבים? האם יהודי החי בבורו-פארק, למשל, לא היה שמח למעט התחשבות בצרכיו אם היה קו אוטובוס עבורו בחג המולד הנוצרי? האם לא מדובר במחווה ראויה להערכה של מתן זכויות אזרח והתחשבות בפולחן המוסלמים בימי חגם?
המקרה של בורו-פארק אינו דומה, משום שמדובר בעניין עקרוני ומהותי שכל חריגה, ולו הקלה ביותר ממנו, משמעה ערעור על יסודות קיומנו כעם יהודי במדינה, דבר המובן גם ליהודים הרחוקים משמירת מצוות. המדינה אינה מערערת על זכותו של האחר והפרט לחגוג, לאכול ולעשות ככל העולה על רוחו, אך מדינה יהודית אינה יכולה לארגן בצורה מערכתית פגיעה בצביון יום הכיפורים.
פעם שאלו את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ'
אהרן ברק, מה מייחד את מדינת ישראל כמדינה יהודית. תשובתו הייתה: "בכך שמועדיה הם מועדי ישראל". בכך הגדיר הנשיא ברק את גבולות הזהות בהם ניתן להתגמש וללכת לקראת האוכלוסייה הלא-יהודית החיה במדינת ישראל.
תחבורה ציבורית ביום כיפור, ואפילו מצומצמת ביותר, היא פגיעה בצביונה של מדינת ישראל כמדינה היהודית. כאשר מעמידים פגיעה זו בליבת הזהות של המדינה אל מול הפגיעה המקומית במספר מצומצם של נוסעים, נדחית זו מפני זו. נסיעה באוטובוס אינה זכות אדם בסיסית כמו הזכות לאספקת מים, חשמל וכדומה, גם כאשר מדובר בחג מוסלמי. מה גם שלנוסע הלא-יהודי יש אפשרות להתארגן ולשכור אוטובוסים מחברות פרטיות ערביות, כדי להגיע למקומות בהם יוכל לחוש את רוח החג, שאגב ברובו נעשה בחיק המשפחה מבלי צורך להיטלטל יותר מדי.
גם אם היינו סבורים שראוי להתגמש בעניין כה עקרוני, לא ייתכן שעבור אירוע נדיר שקורה פעם בהמון שנים בו מתנגשים החגים ישונו כל הכללים, שנקבעו בהתאם לדיני המדינה ולחוקיה.
גם אם לא היה מדובר בהפרת חוק, הרי שמתקיימת כאן הפרה בוטה של הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה. מדובר בנושא חברתי רגיש במיוחד וטעון פוליטית, שהגוף היחיד המוסמך להתערב בו הוא כנסת ישראל, באמצעות שינוי של חקיקה ראשית או הממשלה. סמכות זו אינה ניתנת בידי כל רשות אחרת, שאינה יכולה לשאת באחריות הציבורית והחברתית של החלטה להתיר תעבורה בכיפור, וגם לא שקלה את כל ההשלכות של פיקוח בזמן אמת, ההשלכות המשפטיות והכלכליות-תחרותיות כמו גם ההיקש שניתן לעשות מהיתר שכזה על גופים אחרים במדינה (לרבות תחנות רדיו וטלוויזיה) שאינם מורשים לעבוד ביום הכיפורים.
כל זה עוד לפני שדיברנו על האפשרות להעסקת יהודים תוך חילול היום הקדוש למשימות טכניות, לטיפול בתקלות וכדומה.
