לבטל חקיקת חוקים תלויי מצב חרום

סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, מאפשר להכריז על מצב חרום במדינת ישראל, כאשר הוא קובע, כי אם ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חרום, רשאית היא - ביוזמתה או על-פי הצעת הממשלה - להכריז על מצב חרום, במדינת ישראל. תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חרום, תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על תקופה של שנה אחת, כאשר הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חרום, כאמור.

חוק יסוד: הממשלה, מאפשר עוד לממשלה - אם ראתה היא, שקיים במדינה מצב של חרום ושעקב דחיפות העניין, יש להכריז על מצב חרום, עוד לפני שניתן לכנס את הכנסת - להכריז על מצב חרום. תוקפה של ההכרזה יפקע, כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה וגם/או אם לא בוטלה, קודם לכן, על-ידי הכנסת, בהחלטה של רוב חבריה. אם לא התכנסה הכנסת, הרי רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חרום כאמור, בסעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה. הכרזת הכנסת וגם/או הממשלה, על מצב חרום, יפורסמו ברשומות, כאשר אם לא ניתן לפרסם ההכרזה על מצב החרום ברשומות - קובע החוק - כי ההכרזה תפורסם, בדרך מתאימה אחרת ובלבד שתפורסם ברשומות, מייד כשניתן יהיה לעשות כן. עוד נקבע, כי הכנסת רשאית, בכל עת, לבטל הכרזה על מצב חרום והודעה על ביטול ההכרזה על מצב החרום, תפורסם ברשומות.

בהתאם למצב העובדתי, הקיים כיום בישראל, הרי בתאריך 14 במאי 2014, הכריזה הכנסת על מצב חרום, עד לתאריך 31 דצמבר 2014, בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה. יודגש ויצוין, כי מצב החרום בישראל, קיים - ברציפות - מאז חודש מאי 1948, מכוח הכרזה של מועצת המדינה הזמנית ולאחר מכן, החל מהכנסת ה-14, מכוח הכרזות של הכנסת, לפי חוק יסוד: הממשלה, המונע הכרזת תוקפה של הכנסת על מצב חרום, במדינת ישראל, מעבר לתקופת זמן של שנה אחת בלבד.

יודגש ויצוין, כי תקנון הכנסת קובע, שאם הממשלה מציעה שהכנסת תחזור ותכריז על מצב חרום, הרי על הממשלה להעביר הצעתה ליו"ר הכנסת ולוועדה המשותפת של וועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט, לעניין ההכרזה על מצב חרום, לא יאוחר מ-60 ימים, לפני תום מצב החרום. במצב הדברים הקיים, פנתה הממשלה בהצעה, לפיה תציע היא לכנסת, לשוב ולהכריז על מצב חרום, בישראל, לתקופה של שנה, בשל המצב הביטחוני-המדיני הקיים, כיום במדינה, כאשר לעניין זה, יש השלכה לשורה של חוקים חיוניים, המקנים סמכויות נחוצות לשם התמודדות עם המצב הביטחוני השורר כיום במדינה והתלויים בהמשך תוקפה של ההכרזה על מצב חרום.

בחודש מאי 2012, החליט בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, למחוק עתירה שהגישה - בשנת 1999 - האגודה לזכויות האזרח בישראל, נגד החלטת הכנסת, להכריז על מצב חרום, מהנימוק שהעתירה מיצתה עצמה, אף שאמנם לא תמה המלאכה, כאשר שופטי בג"ץ קבעו שמעורבותם אינה נדרשת עוד, לעת הזאת, בלא שננעלו דלתותיו, לעתיד, לפי הצורך. בג"ץ קבע עוד, כי המלאכה עודנה מרובה, אולם לדעתו הוא יש להותיר, לעת הזו, המשך התהליך לרשויות המוסמכות, תוך מתן מסר ברור, לרשויות מוסמכות אלה, שמה שהחל, לפני למעלה מ-10 שנים, מן הראוי שיבוא ויגיע אל סיומו, תוך זמן ותוך תקופה מוקצבת ובלתי רחוקה.

בהצעת הממשלה לכנסת, להחליט על המשך הכרזת מצב החרום בישראל לתקופה נוספת של שנה אחת, מתום התקופה הקיימת - קרי, שמצב החרום בישראל יימשך, עד לתאריך 31 בדצמבר 2015 -נכתב כי גם לאחר מחיקת עתירת האגודה לזכויות האזרח, נמשכת, באופן רציף, עבודת המטה הבין משרדית שמרכז משרד המשפטים, לניתוק החקיקה, ממצב החרום. בהודעה זו צוין עוד, כי במהלך כהונתה של הכנסת ה-18, נעשתה העבודה בפרויקט זה, אינטנסיבית במיוחד, בעקבות מעקב ופיקוח נמרץ של הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט, לעניין הכרזה על מצב חרום, שהוקם למטרה זו.

עוד מצוין, כי בכנסת הנוכחית הוקמה וועדת משנה לוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון והוועדה לחוקה, חוק ומשפט, בעניין הכרזה על מצב חרום, כדי להמשיך את עבודת הצוות מהכנסת הקודמת. עוד הובהר, כי וועדת המשנה מקיימת דיונים, מעת לעת, עם כלל משרדי הממשלה שבאחריותם חקיקה התלויה בהכרזה על מצב החרום ודורשת לקבל מהם עידכונים שוטפים על התקדמות העבודה.

מן הראוי להדגיש ולציין, שעניין לנו בשורה של חוקים רבים שתלויים בהמשך תוקפה של ההכרזה על היות מדינת ישראל מצויה, במצב חרום, דוגמת החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חרום, התש"י-1949; פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; חוק סמכויות שעת חרום (מעצרים), התשל"ט-1979; פקודת הארכת תוקף של תקנות-שעת-חרום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט-1948; חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חרום (פיקוח על כלי שיט) (נוסח משולב), התשל"ג-1973 וחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957.

בכל הכבוד הראוי, מדינת ישראל אינה מדינה שבה שולטים גופים אנטי דמוקרטיים, דוגמת שליטים דיקטטוריים או ארגוני מרצחים, דוגמת ארגון דאעש, חלילה. אחד מהמאפיינים הבולטים של מדינה דמוקרטית, הינה היותה מדינת חוק, המבססת את התנהלותה החוקית, על חוקים שהתקבלו בהליכי חקיקה סדורים ומסודרים, קרי, חקיקה שהתקבלה בשלוש קריאות בכנסת ולא בחקיקה התלויה בהוצאת צווי חרום, התלויה בהמשכתו - הבלתי ראויה והבלתי סבירה - של מצב חרום בישראל של שלהי שנת 2014 ותחילת שנת 2015, כלומר בין 66 ל-67 שנה, מאז הקמתה של מדינת ישראל, בחודש מאי 1948. אין כל סיבה שבמדינה דמוקרטית, יתבססו חוקים, על הכרזת מצב חרום בישראל, כאשר יש לפעול, לניתוק מיידי ומהיר של החיבור בין החוקים, שכל תלותם וחיותם באה להם, מעצם הכרזת מצב חרום במדינת ישראל.

כל חוק במדינת ישראל, שקיומו מותנה במצב חרום במדינה, הינו בגדר של בושה, בכל הכבוד הראוי, למחוקק ויריקה פומבית בפרצופה של הדמוקרטיה הישראלית. מן הראוי להאיץ תהליכי החקיקה של הפרדת חוקים מיושנים אלה וקביעת עצם חיותם, בכך, כי במדינת ישראל, יחול מצב של הכרזת חרום. לכן, חובה על חברי הכנסת להתכנס ולפעול - במרץ - לביטול אות הקלון של קיום חוקים כאלה, בספר החוקים, במדינת ישראל, כדי להעבירם מן העולם ולתת להם תוקף חוקי, עצמאי משלהם, ללא כל קשר וללא כל תלות, בהכרזת מצב חרום, במדינת ישראל, אם לאו.