כמעט בלתי אפשר לתאר קיומם של הליכים אזרחיים בבתי-משפט ובבתי-הדין האזוריים לעבודה, ללא קיום תקנות סדר הדין האזרחי. לפני חמישים ואחת שנה - בשנת 1963 - הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, שזכו לעידכון ניסוחי - בשנת 1984. מאז לא נגע מחוקק המשנה בתקנות אלה. למעט שינוי תקנה, פה ושם, הוספתה של תקנה אחרת, שם ופה ותיקונים מינימאליים בתקנות הבסיסיות, לא בוצע - מעולם - מאז שנת 1963 כל תיקון קוהרנטי כללי וכוללני, בתקנות סדר הדין האזרחי. עתה, מבקש משרד המשפטים להתקין תקנות חדשות שיתאימו - לדעתו - לתקופתנו אנו.
בשל היקפן העצום של תקנות סדר הדין האזרחי ונגיעתן, בכל תחומי המשפט האזרחי -
למעט מספר חוקים חריגים ודווקנים - דומה, כי תקנות סדר הדין האזרחי, הינן בגדר של חקיקה ראשית - ולא היא! תקנות סדר הדין האזרחי הינן פרי חקיקת משנה, היוצאת ונחקקת - בהתאם להוראות חוק בתי-המשפט - מבית מדרשם ומתנור האפייה של שר/ת המשפטים. דווקא בשל חשיבותם של תקנות אלה, מן הראוי לבחון טיוטת התקנות החדשות המוצעות, לגופן.
בתזכיר טיוטת הצעת תקנות סדר הדין האזרחי, שהופצה לציבור הרחב ולאנשי המקצוע בתחום התקנות החלות בעניינים אזרחיים בבתי-משפט ובבתי-דין לעבודה, נכתב, כי מטרת התקנות החדשות המוצעות הינה להפחית העלויות המשפטיות הכרוכות ביישום התקנות ולקצר הימשכותם של ההליכים המשפטיים. "למרבה הצער, בשנים האחרונות חלה זילות ממשית בהתייחסות להסדרים הדיוניים שבתקנות ובכלל, דומה הדבר שההתייחסות אליהם היא כאל עניין טורדני ומטריח", נכתב בטיוטת תקנות אלה. משרד המשפטים ממשיך ומפרט בדברי ההסבר לתקנות החדשות המוצעות, כי: "בהינתן שהעומס בבתי המשפט הוא כבד מנשוא ולהליכים האזרחיים אין מכוון ומורה דרך ראוי, נדרש לשקול את שינוי התובנות באשר לפן הדיוני של ההליכים האזרחיים".
אולי כאן הוא המקום למתוח ביקורת על ציבור השופטים והשופטות, כאחד, ההופכים תקנות סדר הדין האזרחי, מתקנות פעילות, חיות, ישימות ובועטות לתקנות נרפות, חסרות חיים וחוט שדרה משל עצמן, אשר כל הרוצה ורואה שעת כושר ראויה, נוהג כלפיהן, כאילו אין הן קיימות ובמקרה הטוב, בועט הוא אותן לקרן זווית ולא נודע הדבר, כי באו על קרן זווית זו. מכאן ואילך, ייעטפו הן בקורי עכביש ובשכחה ואיש - איש לא יעשה בהן שימוש ראוי ומושכל.
ראש וראש - בכל הכבוד הראוי - ראויים לגינוי השופטים והשופטות, שאינם/שאינן מכבדים/מכבדות פסקי-דין וגם/או החלטות שבשוליהם מתנוססת חתימתם. אם שופט אינו אוכף קיום החלטה שלו, שלצורך ביצוע נקב הוא, בתאריך מחייב ודווקני, אשר עד שיחול התאריך זה, יש לבצע פסק-דינו וגם/או החלטתו והוא מאריך לבעל הדין הסורר, המועד לביצוע ולקיום פסק-דין וגם/או לקיום החלטה זו שלו, מה טעם יש צורך בתקנות סדר דין אזרחי, שבית המשפט עצמו אינו נוהג בהם במידת הרצינות הראויה? אם שופט או שופטת מסרב להוציא צו שיפוטי נגד בעל-דין לאכיפת מענה על שאלון בתצהיר נגד בעל-דין סורר, בנימוק שיש לתת לו
"הזדמנות נוספת", לאחר שבעל-הדין,
מתחמק פעם אחר פעם מלהשיב על השאלות הנכללות, בשאלון זה, מה יגידו על כל מי שנוהגים קדושה בפסקי-דין וגם/או בהחלטות שיפוטיות? מה יגידו על כך, מי ששנתם נודדת עליהם בשל איזה אי-קיום פרט מזערי בפסק-דין וגם/או בהחלטה שניתנה נגדם, דוגמת אי-המצאת מסמכים בתוך המועד הנקוב בצו שיפוטי זה, בשל מחדלי צד שלישי שאין להם כל קשר וכל נגיעה שהיא
לחובותיהם כלפי בית המשפט, שמולאו, על-ידם, בקפידה.
בדברי ההסבר לטיוטת התקנות נכתב, כי
ראשית: תכליתן של התקנות החדשות המוצעות, הינה לסייע בידי בית המשפט לנהל המשפט, תוך קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, שיאפשר הגעה לתוצאה נכונה וצודקת, תוך יעילות מירבית. לכן, מבוקש להביא לפישוט ולהאחדה של סדרי הדין הקיימים;
שנית: לקבוע מדדי זמן וכמויות על-מנת לשרש חסמים הגורמים להתארכות דיונים בבתי-המשפט ולהתמודד עם תופעות של העדר התייחסות למועדים או שימוש מרובה בניירת, עד שקשה לבית המשפט לאתר השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים;
שלישית: להביא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה בין בעלי הדין לפני הגשת התובענה ובמהלכה.
רביעית: לקדם נגישות לערכאות שיפוטיות, להבטיח קיומו של הליך ראוי והוגן ובתוך כך למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר, שהינו משאב ציבורי מובהק ולהשריש שיקולי יעילות וצדק מהיר. עוד נכתב, בדברי ההסבר, כי עקרונות יסוד אלה ראוי שישמשו גם כלי פרשני, בבחינת מורה דרך לבתי-המשפט ולצדדים, גם יחד, בכל הנוגע ליישומם של ההסדרים הדיוניים המוצעים בתקנות החדשות.
מטרת רשימה זו, כמו-גם הרשימות הבאות שתבואנה בעקבותיה הינה, בחינה מקורבת של "מהפכת סדרי הדין האזרחיים", שמציע משרד המשפטים. בחינה זו תיעשה, בבחינת תפיסת ה"מהפכה" המוצעת, דווקנית ופרטנית, בהתייחס לתקנות שהוספו וגם/או שהוחסרו וגם/או שהושמטו, בתקנות החדשות, בידי שרת המשפטים,
ציפי לבני.
התקנות החדשות כוללות בחובן גם, התייחסות לאחריות הניהולית של בתי-המשפט בעניין המשפטים האזרחיים ויש בהם נסיגת-מה, מהגישה האדברסרית, הנהוגה בבתי-משפט, בישראל. מחוקק-המשנה מעוניין, בהתקנת התקנת החדשות, להביא לכך, כי בית המשפט יהיה אקטיבי יותר, במהלך הדיונים, כדי להביא לניצול נכון יותר והגשמה יתרה של זמנו של הציבור. סמכויות הניהול השיפוטי של בית המשפט תורחבנה, בתקנות החדשות, מעבר לשלב קדם-המשפט ולמעשה נפתח פתח לשיטה האינקוויזיטורית במשפט הישראלי. למעשה ובפועל, מוצע שהתקנות החדשות תהיינה מורה דרך, בכל הקשור להתנהלות בהליכים אזרחיים וכלי פרשני, ראשון במעלה, לסוגיות דיוניות שונות.
