בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למרות שאליטות השמאל מהוות מיעוט בעם הן שולטות דרך קבע על עמדות המפתח במדינה גם כשהליכוד מאייש את מושבי הוולבו ואת הכסאות שמסביב לשולחן הממשלה. ממשלה באה, ממשלה הולכת והשמאל לעולם נשאר בשלטון. הימין לא היה מעולם באמת בשלטון אפילו לשנייה אחת. אלא שבימים אלו קם לשמאל מתחרה. גירסתו של ח"כ צבי הנדל, התולה את התפנית המדינית של שרון בנסיון התחמקות מהתיקים הפליליים שרקחה לו הפרקליטות, משתלבת באפליה המוכרת שלפיה בעוד שלימין אין שום הנחות, לחשודי השמאל יש, ובשפע. עמותות ברק, מעללי יוסי גנוסר, החשדות הנשכחות של תיאום בכירי מפלגת העבודה עם אש"ף לפני בחירות 92 ועוד אין ספור מקרים שלא נחקרים או מטואטאים אל מתחת לשטיח ללא היסוס על-ידי "השילוש הבלתי קדוש" כפי שכינה יו"ר הכנסת ריבלין את הפרקליטות, המשטרה, והתקשורת המחפה עליהם. נוצר מנגנון חקירה חסר פשרות נגד מי שמעז שלא ללכת בתלם השמאלני, כולל תפירות תיקים מופרכים דוגמת אלו של יעקב נאמן, ריבלין, נתניהו ורפול, בעוד שחשודי השמאל זוכים ליחס סלחני להפליא. כך גם "כובד" לאחרונה ח"כ חיים כץ המגלה עקיבות לאומית בכתבת הכפשה ב"ידיעות אחרונות" כשבאותו שבוע זכה ח"כ עמיר פרץ לכתבה דביקה וחנפנית ב"גלובס". משפחת שרון תפסה את השיטה בהבינה כי פגיעה במתנחלים מניבה שפע של בונוסים מצד מערכות השלטון והתקשורת והחלה לנצל אותה עד תום. כשהשמאל השתכנע ששרון אכן מתכוון לבצע את הנסיגה שהבטיח פתח בפניו את שערי גן העדן. שרשרת התחקירים "החשבון של משפחת שרון" שהופיעה במדור מיוחד ב"הארץ" נעצרה בבת אחת אי שם בתקופת משאל הליכוד. הקלטות הרות האסון של החוקר דוד ספקטור שכיכבו בטלוויזיה אחת לשבוע, התנדפו. תיק השוחד של האי היווני נסגר בלהטוט גס של מני מזוז, המתנהג כאילו היה פרקליט משפחת שרון. סגירת פרשת חברות הקש שבה רק עומרי יועמד אולי לדין, חמורה לא פחות לאור התעלמותו של מזוז ממיליונים שזרמו במשך שנים כשאיש אינו מאמין שנעלמו מעיני אריאל שרון. תחת מטריית ההתנתקות יכולה משפחת שרון לעשות כמעט ככל העולה על רוחה, והשמאל מתנהג כחתול שאחזו אותו בעורפו והשתתק. כך נהרסת הדמוקרטיה בישראל בשתיקה צינית של כל המערכות הצמאות לדם מתנחלים. דומה כי האשראי הנרחב שקיבל עמרי מצא חן בעיניו והוא החל להמתמכר למצב. משה קראדי דילג לפתע מעל ארבעת המועמדים הטבעיים והפך למפכ"ל. הרמטכ"ל וראש השב"כ הושלכו לטובת יקירי המשפחה, וטביעות האצבעות מתחילות להיראות גם במינויי הקצונה הבכירה בצה"ל. ניצב משה מזרחי, ראש אח"ק לשעבר, נציג מובהק של הבוסים הקודמים, נזרק בצורה משפילה במיוחד, והשמאל משותק. אט אט נוגס עמרי בעמדות הכח המסורתיות של השמאל שהורדם. קשה למצוא על כדור הארץ שונאת מתנחלים מרה יותר מטליה ששון. דווקא היא הופקדה על סוגיית המאחזים וכצפוי הפיקה דוח קטלני שלמרות שגרם נזק לשרון, מילא היטב את תפקיד העמקת תרדמת השמאל לצורך פריקתו מנכסיו. אין כמו החיפוי המגושם על שרון בדוח ששון כדי להמחיש את הצלחת השיטה. זוהי הסיבה לכך שההכרזה הראשונה על ההתנתקות יצאה דווקא אצל יואל מרכוס וכך יש לפרש את חוסר הרגישות המופגן של שרון כלפי המתנחלים. השמאל השיכור השמח לאידם אינו מרגיש כיצד חוטף לו עמרי את המדינה מתחת לאפו. זהו הסבר הגיוני למסירה המופקרת של ציר פילדלפי למצרים, לזרימת הנשק במנהרות, לשחרור מחבלים ולהסכמה הישראלית לשיקום הטרור הפלשתיני שרוסק במחיר 1,500 הרוגים. עמרי ואביו מתפקעים מצחוק למראה שוטי אוסלו, מכתיבי סדר היום במדינה, המוחאים להם כפיים בהתלהבות בעוד שיכולתם לתמרן את שרון הולכת ונחלשת. שמחתם של הצדדים מוקדמת כי אין במאבק הזה מנצחים. המחיר של הרס מנגנון השמאל על-ידי משפחת שרון באמצעות יישום מדיניות השמאל, עלול לעלות למדינה במחיר מחריד.
|
תאריך:
|
10/04/2005
|
|
|
עודכן:
|
10/04/2005
|
|
בעז העצני
|
|
לאחרונה הוטרד סדר היום הציבורי שלנו בעקבות החלטת בג"צ בעניין גיור הקפיצה. המשמעות היא שבג"צ הכיר בגיור הקפיצה כגיור יוצר, כגיור על-פי חוק השבות. מייד קמה צעקה רבתי ואיומים על חקיקה עוקפת בג"צ הופרחו באוויר. והנה ראו זה פלא כעבור ימים מספר עלתה לאוויר החלטה אחרת של בג"צ השומרת את השבת כערך מרכזי בתרבות היהודי הישראלי. וחוק עוקף בג"צ אין.
|
|
|
ראשיתו ולידתו של האינטרנט טמון בצרכי ניידות המידע של צבא ארה"ב בראשית שנות השישים. עם התגברות המלחמה הקרה והעימות הבין גושי גדל הצורך מחד בהגנה על מידע רגיש ומאידך גיסא בייעול מערכות הפיתוח ושיתוף מכוני וגורמי מחקר שונים, המרוחקים זה מזה מרחק רב בזמן אמת. ב-1978 עם המצאת פרוטוקול:
|
|
|
אומרי רזיאל, פעוט בן 3, חולה בסרטן. ולא "סתם" סרטן, אלא באחד הסוגים האכזריים: נון-הודג'קינס לימפומה שלב 4. בשמונת החודשים שחלפו מאז פרוץ מחלתו, איבד אומרי את מאור עיניו וגם שמונה טיפולים כימותרפיים לא עזרו לו. להיפך, המחלה החריפה והסרטן התפשט גם למח העצם ולנוזל עמוד השדרה שלו.
|
|
|
פגשנו את השופטת נירה לידסקי ביום רביעי, ב-16 במרס, היום בו נתנה את גזר דינה האחרון. רשמית, פרשה לידסקי ב-1 בינואר השנה, אבל גזר הדין הזה, בתיק ניירות ערך, היה המשימה האחרונה שלה בדרך לגמלאות. שעות ספורות מאוחר יותר, בביתה, העניקה למגזין "הפרקליטים" ראיון ארוך ונוקב, שמאפשר הצצה נדירה אל נבכי העולם השיפוטי, אל הנעשה מעבר לכס. "כנראה שיקרתי לעצמי יותר מדי", סיכמה לידסקי את יומה האחרון באולם, "כי בכל זאת, היה יום מרגש מאוד".
|
|
|
כלום מדינה המחוקקת חוקים, כפופה לחוקיה שלה?!
|
|
|
|