עיקרי הצעת החוק לקיצור תקופת ההתיישנות

תזכיר הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים (תיקונים שונים), התשע"ה-2014, כולל בחובו ובגדרו שונה של שינויים האמורים לשנות, מקצה אל קצה, ענייני הרשעות, תקופת התיישנות, רישום הרשעות וכל הקשור והכרוך בכך. בסדרת רשימות זו מבקשים אנו לעמוד על חלק קטן - אם כי מהותי ובולט במיוחד - בהצעת החוק המדוברת.

במבוא להצעת החוק, המוכתרת בכותרת: "עיקרי החוק המוצע והצורך בו", נכתב, כי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים נחקק בשנת 1981 והניסיון שהצטבר בהפעלתו גילה ליקויים המחייבים תיקון ושיפור ההסדרים הקבועים בו. בתאריך 20 במאי 2008 מינה שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, ועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, בראשות פרופ' רות קנאי. ועדה זו בחנה הוראות חוק המרשם הפלילי והאיזון בין העקרונות המנוגדים הגלומים בו - המרשם הפלילי אל מול תקנת השבים.

במבוא להצעת החוק מצוין, כי המונח: "המרשם הפלילי", משמעו תיעוד מלא של ההיסטוריה הפלילית של אדם ושל החברה בכללותה וניהול מידע פלילי ומסירתו לגורמים שונים, לצורך הגנה על אינטרסים ציבוריים. המונח "תקנת השבים", לעומת זאת, עניינו אינטרס השיקום, כלומר, עידוד שיקומו של בעל רישום פלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה, באופן שחטאו לא ייזכר לו כל ימיו ויתאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.

ועדת קנאי שמה נגד עיניה האינטרס של הטיית הכף לטובת אינטרס השיקום. כמו-כן, עמדה ועדת קנאי על חשיבות שילובו של בעל הרישום הפלילי בשוק התעסוקה, בשל הקשר בין תעסוקה ושיקום. ועדה זו ראתה חשיבות לפשט את הוראות החוק ולהבהיר המצב החוקי ביחס לגופים השונים מקבלי המידע, ככל הניתן.

בתזכיר הצעת חוק זה מצוין, כי המלצות הוועדה מתייחסות לסוג המידע שיימסר ולהיקפו, לצורת הצגת המידע, לרישום המשטרתי והגישה אליו, לתקופות הזמן שבהן יימסר מידע, לשקילת המידע ולהערכתו ורכיבים נוספים. ההמלצות מפרטות אמות מידה לקביעת הגופים שיקבלו המידע ובנוסף אמות מידה לפיהן על הגופים מקבלי המידע לשקול המידע שנמסר להם. ועדת קנאי המליצה להקים גוף אשר יפקח על שמירת המידע הפלילי בגופים השונים הזכאים לקבל המידע ועל שקילתו. בין ההמלצות נכללה המלצה לקצר התקופות שבהן יימסר מידע פלילי, תוך התחשבות בצורך להקל עם קבוצות באוכלוסייה, במיוחד אלה שהמפגש שלהן עם החוק הפלילי היה חד-פעמי או שולי, תוך איזון עם האינטרס הציבורי שבשמירת מידע פלילי מקיף ומהימן.

מן הראוי להדגיש ולמיין, כי בהתאם לתזכיר החוק מובהר מפורשות כי כל התיקונים בתזכיר יחולו על כלל הרישומים המצויים במאגר המידע הפלילי המשטרתי נכון למועד כניסתו לתוקף של התיקון ועל הרישומים החדשים. בתזכיר הצעת החוק מצוין, כי בחינת החוק הקיים העלתה, כי לא נעשה שימוש שיטתי ואחיד במינוחים המתייחסים למידע הפלילי על סוגיו השונים. החוק מדבר בלשון של מרשם, מרשם פלילי, פרטי רישום, מידע, מידע מן המרשם, מידע על משפטים, מידע על חקירות ועוד. ריבוי המינוחים גורם נטען בתזכיר לא פעם לאי בהירות באשר לסוג המידע אליו מכוון כל סעיף.

כך מוצע, בתזכיר, להגדיר בבירור מהו המידע הפלילי עליו חל החוק, לפי סוגיו. כשבעיקרו מתחלק המידע הפילי לשני סוגים: מרשם פלילי ומרשם משטרתי. כעולה מתזכיר הצעת החוק, הרי החוק חולק מחדש לפרקים בהם ייקבעו ההסדרים, לפי סוג המידע הנדון בהם, כאשר סעיף 1 לחוק הקיים, פוצל והוכלל בסעיפים אחרים, בהתאם. שינוי שם החוק לשם: "חוק המידע הפלילי ותקנת השבים", אמור לשקף הן המרשם הפלילי והן המרשם המשטרתי.

כעולה מתזכיר הצעת החוק, הרי מוצע להסדיר בפרק נפרד ההוראות הכלליות שבחוק. חלק מההוראות היו קבועות בחוק וחלקן האחר מוצע להסדיר, על-מנת לקבוע באופן מסודר העקרונות המנחים בחוק. העיקרון הראשון המעוגן בסעיף 1א נוגע לניהול המידע הפלילי - במקום סעיף 1(א) לחוק לפיו: "המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לעניין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2", מוצע לקבוע בחוק זה, הוראה הקובעת כי המשטרה תנהל המידע הפלילי הכולל, גם המרשם הפלילי וגם המרשם המשטרתי. עוד מוצע, בתזכיר, לקבוע בסעיף כי פרטי הרישום הפליליים והמשטרתיים יימסרו למשטרה, בדרך שתקבע בתקנות - כאשר הוראה זו מתייחסת בחוק הקיים למרשם פלילי בלבד. לדעת מנסחי הצעת החוק, הרי נוסח הסעיף משמר הוראת סעיף 1א(ג) הקיימת לפיה, אין באמור כדי לגרוע מסמכות המשטרה לנהל רישומים הדרושים לה לצרכיה. סעיף זה מהווה אסמכתא למשטרה, לנהל גם רישומים אשר חוק המרשם הפלילי איננו חל עליהם.

מבוקש לקבוע, כי על כל גורמי אכיפת החוק והחקירה לדווח למאגר המידע הפלילי על כל שלבי ההליך הפלילי המנוהל על ידם. חובת דיווח זו תחול, החל משלב הפתיחה בחקירה, דרך הגשת כתב האישום ועד לתוצאות ההליך המשפטי (סעיף 1א(2) המוצע). הימצאות המידע בידי גוף כאמור מהווה הבסיס לקביעה בסעיף 1א(4) המוצע, כי גוף המנהל הליך פלילי לא יעשה כל שימוש במידע, המהווה מידע פלילי ומצוי ברשותו, אלא לצורך מילוי תפקידו, ולא יעבירו לאחר. נוכח מציאות בה גורמים שונים מוסמכים לנהל חקירות פליליות ומנהלים מאגרים עצמאיים של מידע פלילי ואינם מדווחים למרשם הפלילי, סברה הוועדה, כי בעוד שאין מניעה שגורמים שונים יחזיקו במאגר מידע פלילי, אודות העבירות המצויות בתחומי אחריותם, לצרכים פנימיים, הרי שאין הם רשאים למסור ממנו מידע לשום גורם או גוף. דבר זה נובע מכך, כי מאחר שניהול מאגרים עצמאיים של מרשם פלילי, פוגע באמינותו של מאגר המידע הפלילי, המנוהל על-ידי משטרת ישראל וביכולתו לשקף כלל ההיסטוריה הפלילית של אדם. לכן, מוצע לקבוע סעיף 1א(4) לפיו גוף המנהל הליך פלילי לא יעשה כל שימוש במידע המהווה מידע פלילי, אלא לצורך מילוי תפקידו, ולא יעבירנו לאחר.