"ביקשתי להביא למדינת ישראל פוליטיקה אחרת, פוליטיקה שמעדיפה את העקרונות על פני הכסא, פוליטיקה שהיא אמצעי לקידום מטרות לטובת הכלל ולא מטרה לקידום אישי, פוליטיקה נטולת ציניות ושכרון כוח. במשך כל חיי הציבוריים פעלתי בהתאם לאותם עקרונות, אני מאמינה בהם ואמשיך לפעול כדי לקדמם בכל מקום בו אהיה".
הדוברת:
ציפי לבני, מאי 2012. והיא ממשיכה: "רבים וטובים הציעו לי להישאר על הגלגל - פעם למעלה פעם למטה העיקר להישאר. מעולם לא ראיתי את הפוליטיקה כגלגל ענק בלונה פארק שנועד לענג את הפוליטיקאים היושבים בו ומחכים לרגע השיא. בעיני הגלגל נועד לקדם רעיון, נושא, דרך". זה מופיע היום באתר של לבני, ממש באותן שעות בהן היא מביאה פוליטיקה המעדיפה את הכסא על פני העקרונות, פוליטיקה שהיא אמצעי לקידום אישי, פוליטיקה צינית.
זו אותה ציפי לבני, שבשנת 1999 נבחרה לכנסת ברשימת הליכוד, בשנת 2005 פרשה ממנה ועברה לקדימה, בשנת 2012 התפטרה מהכנסת משום שהפסידה בבחירות לראשות קדימה, באותה שנה הקימה את התנועה, ובדצמבר 2014 מצטרפת למפלגת העבודה. כאשר עברה מהליכוד לקדימה, לקחה לבני איתה את המנדט בכנסת - לו נבחרה בידי מצביעי הליכוד ועל חשבון תקציבו של הליכוד. וכאשר היא עוברת מהתנועה לעבודה, היא עושה בדיוק את אותו הדבר.
זוהי גניבה לכל דבר. במקרה הראשון, זו הייתה גניבת דעת - הרי הצביעו לה על סמך מצע הליכוד ולא על סמך מצע של מפלגה שלא הייתה קיימת - וגם גניבת משאבים, שהרי הבחירות הן מפלגתיות והתקציב הוא מפלגתי וכך נבחרים הח"כים. במקרה השני, זו לבטח גניבת דעת, כי כך הכריזה לבני עם הקמת התנועה - הכרזה שעד היום מובילה את אתר האינטרנט שלה: "התנועה שהקמנו היום תחזיר את התקווה. והיא היחידה שיכולה. הצטרפו אלי".
לבני עשתה חלק ניכר מהקריירה שלה בזכות דמותה נקיית הכפיים. אין ספק, שביחס להרבה פוליטיקאים אחרים בישראל - היא אישה ישרה. אך עד כמה ניתן לדבר על נקיון כפיים של מי שמייצגת לא פחות מארבע מפלגות בתוך 15 שנים? עד כמה ניתן לדבר על נקיון כפיים של מי שלוקחת את המנדטים בהם זכתה ברשימה אחת ומעבירה אותם לרשימה אחרת? ככל שזכרוני מגיע, לבני קובעת היום שיא ישראלי - ואולי אפילו שיא עולמי - של אופורטוניזם ציני ושל אנוכיות חסרת מעצורים.
מצטער מאוד, אבל זו ממש לא Mrs. Clean. זה רחוק מלהיות נקי, רחוק מלהיות ישר. יש משהו שנקרא "יושרה", יש משהו שנקרא "התנהגות ראויה" - ודאי ממי שהיו לה ויש לה יומרות להיות חלק מההנהגה הבכירה ביותר של ישראל. אנחנו ראויים למנהיגים שלכל הפחות לא מוליכים שולל את בוחריהם, שלא גוזלים את כספי מפלגותיהם, שלא עוברים ממפלגה למפלגה רק כדי להבטיח את מקומם בכנסת הבאה. בקיצור: אנחנו ראויים למישהו הרבה יותר ישר מאשר ציפי לבני.