להוציא מתוק מעז

קשה שלא להתרשם מעליצותם של הפרשנים לשמע האירועים המדיניים הפוקדים את ישראל בשבוע האחרון. אמרנו לכם, הם צוהלים. הבטחנו לכם צונמי מדיני והנה הוא בא. כל הפרלמנטים האירופיים החליטו כי יקבלו בברכה מדינה פלשתינית, ובית הדין הגבוה לצדק של אירופה קבע כי חמאס אינו ארגון טרור. תבוסות מדיניות מבישות ומוחצות המוכיחות כי דרכה של ממשלת ישראל שגוייה מיסודה. לו רק התגמשה עוד טיפטיפה, הייתה יוצאת בהצעות חדשות, יוזמות חדשות, לא היה הצונמי המדיני מתממש.

האם חשב מישהו מהם כי מבול ההכרה במדינה הפלשתינית נוצר דווקא בשל הנכונות להתגמש, כפי שזו מתבטאת בחזרה האינסופית על הסיסמה "שתי מדינות לשני עמים"?

המומחיות שלנו, מאז ימיו של שמשון הגיבור, היא להוציא מתוק מעז.

נתחיל בחמאס. האם הוא באמת ארגון טרור? מדינית, חמאס הוא מפלגה, לגיטימית בעיני בוחריה, ובוחריה הם הרוב של מה שקרוי העם הפלשתיני, דהיינו המוסלמים שעל-פי הודאתם פלשו לארץ ישראל. בבחירות של 2006 זכה חמאס ב-62 אחוז מן המושבים של פרלמנט הפלשתיני, ו-70 אחוזי תמיכה בבחירות המקומיות. וזאת לאחר שפתח עצר את מהלך הבחירות גם בעזה וגם בחברון - מעוזי חמאס ידועים. לולא התערבותו האנטי-דמוקרטית של פתח, היה חמאס זוכה גם ב-80 אחוז מקולות הבוחרים.

האם חמאס הוא ארגון טרור מבחינת אופי הלחימה שלו בישראל? אולי היה בעבר, אך לא כיום. כיום חמאס מנהל חבל ארץ מוגדר היטב, וממנו הוא מנהל מלחמה נגד ישות מדינית שהוא דורש להכחיד - מדינת היהודים. כלי הנשק שבהם הוא משתמש הם צפויים ממדינה במלחמה - כל מה שייתן לו עדיפות בשדה הקרב. העובדה ששדה הקרב הוא אזור עירוני צפוף אינה מעלה ואינה מורידה, וודאי שאינה הופכת אותו לארגון טרור. גם הקרייה בתל אביב שממנה מנוהל הכוח הלוחם של מדינת ישראל, מצויה במרכז ההומה אדם של מדינת ישראל. לחמאס יש סניפים בחו"ל המנהלים לוחמה בישראלים? כך גם כל מדינה מנהלת את מלחמותיה מכל מקום שבו יש לה עדיפות. על כן צודק בית הדין האירופי שקובע כי חמאס אינו ארגון טרור. חמאס הוא מדינת אויב ותו לא.

האם על ישראל להתנגד אפוא להסרת חמאס מרשימת ארגוני הטרור? ממש לא.

אם חמאס הוא מדינה לגיטימית, מדינה פלשתינית לגיטימית, אפשר לנהל איתו סכסוך כמו עם מדינה - לגרש אליו את נתיניו, להפציץ את עריו, להטיל עליו מצור ימי, לעשות כל מה שדרוש כדי שלא יוכל עוד להילחם. יתר על כן, כל אחד מנתיניו הנוקט פעולות איבה הופך לאחריותו של המשלח - מדינת חמאסטן. ישראל מחפשת תמיד גורם ערבי לגיטימי שמולו תוכל לנהל משא-ומתן, וחמאס הוא הגורם הטוב ביותר עבורה, שכן עוינותו אינה מוטלת בספק, גם לא באירופה.

יתר על כן, חמאס הלגיטימי יוכל לפתוח נציגויות בכל מדינה אירופית ולטעון בצדק לראשונותו הדמוקרטית לייצוג של הערבים, ובכלל זה לזכויותיהם הלגיטימיות לנסוע בעולם כאוות נפשם, כמו מצרים, ישראלים, קנייתים, הודים, ולזכותם להגר, לא מארגון טרור אלא ממדינה.

וכאן נכנס העניין השני, והוא ההכרה הכלל אירופית במדינת פלשתין. הכרה זו עוררה זעם רב בממשל הישראלי, עד כדי האשמת אירופה בשחזור השואה. לא מיניה ולא מקצתיה. ההכרה במדינת פלשתין אינה שוללת את הכרה במדינה היהודית. להפך. היא מחזקת את הדרישה מן הערבים להכיר במדינה יהודית. לגבי גבולות 67', אדרבה, הנה רצועת עזה, בגבולות 67, היא המדינה הפלשתינית. כל המחזיק בתעודת זיהוי פלשתינית הוא קודם כל אזרח של הריבון הפלשתיני המקיים את ריבונותו ברצועת עזה.

עם ההכרה במדינה הפלשתינית, אפשר גם להפנות אליה את כל מנגנון החוק הבינלאומי ולתבוע אותה על כל פעולה תוקפנית של כל אחד מנתיניה, כולל אלה המתגוררים בירושלים. יתר על כן, אפשר להגדיר מחדש את כל ערביי ירושלים כאזרחי המדינה הפלשתינית המוכרת, ולשלול מהם את כל זכויות התושבות של המדינה היהודית. על שטחי A הזהים בהגדרתם לרצועת עזה אפשר להטיל מצור מוחלט, כולל איסור מלא על העסקת אזרחיה בכל מקום שאינו בריבונות הפלשתינית, דהיינו שטחי A ורצועת עזה. והכל ברשות וסמכות של ההכרה במדינה הפלשתינית.

המצב הנוכחי של סטטוס-קוו שבו לערבים יש היכולת להסוות כל תוקפנות, כולל רצח יהודים בבתי כנסת, כמרי אזרחי של תושבים בעלי זכויות, יכול וצריך להסתיים. מעתה המדינה הפלשתינית המוכרת וראשיה יהיו אחראים על מעשיהם של כל אזרחיה. לא מספיק להאשים את אבו-מאזן בהסתה. יש לתבוע אותו ואת כל המנגנון ה"פלשתיני" באחריות ישירה, ולמצות איתם את המשפט הבינלאומי, כמדינה לכל דבר ועניין.

ובאשר לשטח, זה נתון למשא-ומתן, בין-מדינתי. ובאשר לעיצומים שיטילו מדינות אירופה על ישראל, יש להבהיר כי כל עיצום כזה יופנה הלאה אל האוכלוסייה הערבית, והגבולות יהיו פתוחים להגירה המונית לעבר אירופה, גם דרך נתב"ג. אזרחי המדינה הפלשתינית יזכו לכל הסיוע הדרוש כדי להגיע למחוז חפצם - מערכת הרווחה של בריטניה, גרמניה וצרפת.

אכן הצונמי הגיע, ואפשר לכוון אותו כבומרנג בדיוק מהיכן שבא.