לתת לציבור את המידע הראוי בבואו להצביע

היועץ המשפטי לממשלה אומר לנו מחד שפרסום החקירה נגד בכירי מפלגת ישראל בייתנו בסמוך לפני מועד הבחירות לא נובע משיקולים פוליטיים, ומאידך הוא אומר לנו שאחת הסיבות לפרסום היא על-מנת לתת לציבור את המידע הראוי בבואו להצביע ואני תמה איך השיקולים והמסקנה דרים בכפיפה אחת.

לדעתי, על-מנת למנוע עוד ועוד שחיקה במעמד מערכת אכיפת החוק, עדיף שהיועץ המשפטי לממשלה יתראיין כמה שפחות, ינאם כמה שפחות, מה לעשות נאומיו אינם נעימים לאוזן שלי.

האם ליועץ המשפטי לממשלה מותר להפעיל שיקולים פוליטיים בהחלטותיו? האם מותר לו לקבל החלטות ממניעים פוליטיים, ועם השלכות פוליטיות מובהקות?

והתשובה היא ודאי שכן, הפוליטיקה היא חלק מחינו ציבוריים, הפוליטיקה מערבת אנשי ציבור, נבחרים, פקידים, הפוליטיקה מעוגנת בחוקים רבים ולכן היועץ המשפטי לממשלה רשאי ולעיתים חייב להפעיל שיקולים פוליטיים בהחלטותיו. כמו כל החלטה אחרת על החלטה כזו לעמוד בקריטריונים של שוויון, של עמידה בדרישות החוק, של שיקול דעת עמוק - אך החלטה כזו ודאי מותרת.

והאם צפוי או רשאי היועץ המשפטי לממשלה להרבות בהחלטות ממניעים פוליטיים? וכאן התשובה היא חד-משמעית לא וזאת מכמה סיבות:

1) החלטות ממניעים פוליטיים של איש משפט מצטיירות מאוד לא טוב בעיני הציבור ועלולות לפגוע במעמד של כלל ההחלטות של גורמי משפט בישראל.

2) יועץ משפטי לממשלה ככל גורם מנהלי אחר חייב בשיקול כל השיקולים שבעניין, והוא חייב גם במתן משקל ראוי לכל שיקול ושיקול, ורק לעיתים מאוד מאוד נדירות ייוצר שיקול כבד ומכריע כל כך אשר יגבר על כל שאר השיקולים, וזה יכול להיות שיקול פוליטי או כל שיקול אחר, והרי במקרה שלנו מול השיקול הפוליטי של חובת היידוע של הציבור בבואו להצביע, עומד שיקול משפטי/מוסרי של חזקת החפות, וחשש לחיסול מפלגה פוליטית, כאשר החשדות עדין לא הבשילו כדי כתב אישום, ודאי שלא הוכחו בבית משפט.

3) "היקפי המשרה" של היועץ המשפטי לממשלה בישראל, כפל התפקידים שלו כיועץ משפטי מחד (בהיבט היועץ הלוחש לאזנה של הממשלה ובעיקר לאזנו של ראש הממשלה) ובין ה"מפקד העליון" של התביעה הכללית, כל אלה מחייבים את היועץ המשפטי לממשלה במשנה זהירות כאשר הוא עוסק בעניינים פוליטיים, ומקבל החלטות ממניעים פוליטיים כמו זו המתיימרת להזהיר את המצביעים בבואם להצביע נגד מפלגה נחקרת.

לטעמי עשה היועץ המשפטי לממשלה מה שאסור לאיש משפט זוטר לעשות, ודאי שאסור לאיש משפט בכיר לעשות, וזאת לאחוז את מקל בשני קצותיו, גם להתכחש להיבטים הפוליטיים המובהקים של החלטתו וגם להסביר לנו שבפועל מאחוריה עומד (גם) מניע פוליטי מובהק.

היועץ היה מיטיב לעשות אם היה אומר לנו שהשיקולים לפעולותיו הם גם פוליטיים, אך ודאי לא בעיקר פוליטיים, וכי בהיבט הפוליטי יש כאן שיקולי פרסום לכאן ולכאן, מחד חזקת החפות של האנשים ושל המפלגה והרצון הכללי להימנע מהשפעה של חקירות על תהליך הבחירות ועל זכותה ל מפלגה להיבחר לכנסת, ומאידך ההבנה שכובד החשדות (ואולי אף ריבוי ועצמת הראיות) מחייבת התערבות בתהליך הבחירות, על-ידי יידוע הציבור ערב בחירות, אך העיקר המכריע של השיקולים (ככל שזו התמונה הנכונה) היו שיקולים חקירתיים, אשר ההחלטה בגינם נפלה טרם היה ידוע שהולכים לבחירות, בד-בבד עם שיקולים של מניעת החרפת המצב על-ידי החשודים עקב מעברי תקציב של סוף השנה.

בפועל היועץ אמר את הדברים רק בסדר אולי הפוך, ותוך התכחשת להיבטים הפוליטיים המובהקים של החלטתו וכך אולי הוא שפך את המים המלוכלכים, אך לדעתי הוא שפך אתם גם את תינוק - אמון הציבור במערכת המשפט וראשיה.

אדוני היועץ אנחנו לא טמבלים, אנחנו לא אוהבים להרגיש מרוחים ונמרחים, דבר אלינו כמו אל אנשים בוגרים, או תפסיק לדבר OK?