להכפיל את שכר החיילים ללא עלות נוספת

שכר חייל המשרת שרות קרבי הועלה לאחר תקופת הקפאה עמוקה ל-1,075 ש"ח לחודש. סכום זה מהווה 25% משכר המינימום לחודש או כ-21% מהשכר המינימלי המובטח. כ-20% ממשרתי החובה מקבלים תוספת, עקב מצב כלכלי קשה, העולה לצבא כ-300 מיליון ש"ח לשנה. התמיכה הזו נובעת מהעוני העמוק השורר אצל מספר לא קטן של משפחות. יש להוסיף על כך ששרות החייל מהווה נטל כלכלי על רוב המשפחות במשק. משמעותו הכבידה מורגשת אצל שמונת העשירונים התחתונים. החייל במקום שיעזור למשפחתו או למיצער יקיים את עצמו, ממשיך במשך שלוש שנים להיות סמוך על שולחן הוריו.

בתקופת ממשלת רבין הוחלט לשפר את מצב החיילים. הדבר התבטא בהפקדת כסף לזכות החייל בו יוכל להשתמש למטרות שונות או לכל מטרה שהיא חמש שנים לאחר שחרורו. הגישה הפטרנליסטית בה מקפיאים כספים של חייל בהנחה שהוא יבזבז כספים בה בשעה שבידי החייל מפקידים רכוש יקר או חיי אדם היא פסולה. האם טייס בן 21 השולט במטוס העולה עשרות מיליוני דולרים והמסוגל לבצע את המטלות לשמן הוכשר אינו בוגר דיו לטפל בכמה עשרות אלפי שקלים? הוא הדין במפקד טנק מפעילי ציוד וכו'.

חייל קרבי מקבל עם שחרורו מענק שחרור בסך 15,912 ש"ח, המענק יגדל ב-1916 ל-17918 ש"ח. וכן יופקד לזכותו סך של 28,816 ש"ח לחמש שנים. חלק מכובד ממשרתי החובה זקוקים לכספים אלה מיידית.

אם היו משלמים סכומי המענק בעת השרות והפיקדון מיידית מדי חודש בחודשו היה השכר של חייל קרבי עולה ל-2,373 ש"ח; ושכר חייל תומך לחימה היה עולה מ-782 ש"ח ל-1891 ש"ח. סכומים אלה למרות שאינם מכובדים (שכר לוחם יהיה פחות מ-48% משכר המינימום הצפוי) אך עשויים להקל על החייל ובני משפחתו. חלק מהחיילים המקבלים כיום תמיכה יצאו ממעגל זה, שאינו מהווה מקור גאווה, באופן חלקי או מלא. ברור שביצוע המוצע לא יעלה לצבא שקל נוסף אלא יחסוך בעלות הביורוקרטיה הכרוכה בניהול המענק והפיקדון.

עם הביצוע יכול הצבא לעודד את החיילים לחסוך, על-ידי מתן תמריץ, וכן לערוך מכרז בין הבנקים שישמחו להציע תמריצים לחיילים שהם גם לקוחות העתיד.

אנו נמצאים במרוצת מערכת הבחירות האם יש מפלגה ששילבה הצעה מעין זו או כל הצעה אחרת במצעה? האם משרתי החובה הם חומר ביד היוצר?