האם ייתכן שהנאורות הינה בסך-הכל עוד מחלת נפש נפוצה? הייתכן כי בני אדם השוחרים טוב כל שחר בימיהם מביאים על העולם צרות צרורות, סבל, אסונות במקום קדמה? ואולי המלה 'קדמה' כמו כל דבר השנוי במחלוקת, טעונה מדי ודורשת הסבר ממצה גם היא.
הנאורות העולמית שואפת לשלום עולמי ולכן היא מטילה את האחריות המובנת לכישלונו על ישראל. הנאורות הישראלית שואפת לשלום במזרח התיכון, לאורך רצועת החוף מלבנון/סוריה ועד מצרים, ולכן היא מקבלת עליה באהבה מיוסרת (ובתמיכה כספית נדיבה) את האחריות שמטילה עליה העולמית. האם ניתן להרהר בפרהסיה בכך שבני אדם – הנאורים – השואפים לשלום סובלים ממחלת נפש? ובכלל, האם אנשים שאינם נחשבים לנאורים, לא מתפקדים לתנועותיהם של נאורים, למפלגותיהם – אינם שואפים לשלום?
המון שאלות שלא מסתיימות ומעוררות כמעט שאט נפש קורעות את אוויר העולם הרך לגזרים. לייחס את הנאורות למחלת נפש... אבל אם מתבוננים כהלכה במהלכה של ההיסטוריה האנושית רואים תופעה מדאיגה שהנאורות המקסימה מולידה לעתים מפלצות נוראות. המהפכה הצרפתית הולידה את רובספייר ואת הגיליוטינה. כלומר, רעיון אנושי נחמד מוליד מוטציות נוראות שותות ושותתות דם ומפיצות סבל נוראי סביב. רעיון קומוניסטי נחמד, אוטופי ואנושי הדליק שלוש מפלצות שהרסו יבשת שלמה. לנין, טרוצקי, סטלין.
אם מציצים אל העבר הרחוק יותר, אדם תימהוני במקצת שהגיש בשמו את הלחי השנייה של כל אחד מאתנו הביא את הכנסייה ועושי דבריה לרצח והשמדת עמים באמריקה הצפונית, הדרומית, אפריקה ואוסטרליה. במינימום. גם במולטי-מום. אחריו בא החרה והחזיק באמת מוחמד, שמפעיל בשם האהבה פעילי זוועה בשיטת D.I.Y עד היום הזה, וכנראה גם מחר. הנאורים – דרך אגב – מפנים כלפינו אצבע צרודה מסיסמאות ומאשימים כי אין אנו מוכנים להסתגל לרעיון השלום שלהם ובשל כך נופלות הצרות על כל העולם.
ידיו אמונה
הנאורות משבחת, מעצימה ומהללת את האדם באשר הוא אדם, מעניקה לו זכויות אל, זכויות חופש, זכויות ביטוי מפליגות וזכויות על גבי זיכיונות. הוא תמצית הטוהר בעיניה הזכות. אבל, ביננו לבין עצמנו, האדם, הן כפרט והן כציבור – די מאכזב אם בוחנים את מעשיו לאורה של ההיסטוריה. ועוד שאלה שהייתה אמורה להישאל בהקדמה: האם יש בכלל ערך למחשבותיו, רעיונותיו, תהיותיו, הגותו ונמלצותו של האדם? הרי מוחו של האדם הינו קופסה שחורה בעת מסע סוער ומעונן, מלאה הגיגים, חלומות, סיוטים, תאוות, רגשות, כאבים, גחמות – ומה לא. אפשר לסמוך על מרק כזה המתבשל ללא הרף באקלימים מעוררי השתאות ובנוף קדומים חסר פשרות?
בתנ"ך יש דוגמה מופלאה ומעוררת השתאות למשמעות החיים. מאז ומתמיד מציגים הנאורים את העולם בשחור-לבן: מלחמת בני-אור בבני-חושך. זו התמצית. הצדיק מול הרשע. האמת מול השקר. הדת מול המדע. כן, תאמינו או לא, הנאורים המציגים עצמם כתמצית החילוניות והמדעיות הטהורה - הם מאמינים בני מאמינים, קנאים כצור וקיצוניים כקוטב. האם, למשל, הבולשביזם ברוסיה לא היה דת פגאנית מול מזבח תוסס? והמהפכה הצרפתית או זו של צ'ה ופידל לא היו קדושות וטהורות לחלוטין? האמונה החילונית בטירוף החברתי-מדעי הועתקה מהתנ"ך מבלי להבין מהי. הסיפור הקטן שהוגדר למעלה כ'דוגמה מופלאה' ימחיש את הדברים.
'ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, (שמות י"ז-ח). זו תמצית מאבק קיומו של עם ישראל בעולם הזה. משה המנהיג אומר ליהושע לבחור אנשים ולצאת להילחם בעמלק. מבחן המלחמה הגורלית תלוי בידיו התלויות של משה. אם ידיו מעל ראשו – אנחנו מנצחים ואם ידיו נופלות אנחנו מובסים. זה מבחנן של הידיים (מעשים) מול הראש (כוונות). בסופו של המאבק הקיומי מכריז הכתוב: "ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש". תגידו, מה לידיים עם אמונה וניצחון מכריע? האם לא משתמע כאן ועכשיו שיש קשר עמוק, קמאי, בין אמונה לנאמנות?
ובהקשר זה שאלו פעם את הרבי הקדוש 'הצמח צדק' נשיאה של חב"ד, איך מבדילים בין היצר הטוב והיצר והרע? הרבי אמר, שניהם יהודים מכובדים למראה, כפופים מעומס המצוות, עם תפילין על המצח, עטופים כל היום בטלית, ממלמלים פסוקים קדושים, מלאי יראה...תוצאות מעשיהם ועצותיהם מבדילות.
שלום כלכלי-חברותי
אם מתרגמים את הדברים האלה לצרפתית של מהפכה, משמעותה הנאורה של אוסלו (מדינה ערבית בין הנהר לים) ברורה ומוחלטת. נפל אסון על עם ישראל בארצו. כוונות נפלאות ונהדרות נשפכו כדם על האדמה כאילו מכות מצרים שבו לתחיה ממש לפני יציאה מחודשת.
היום מתרגמים אנשי הנאורות את התאווה הזאת גם ל'שלום כלכלי-חברותי' שמדבר לכל לב הומה. משמעות הדבר, שאם ניסוג מיהודה ושומרון העולם יאהב אותנו, יחבק בשתי ידיו מלב אל לב, יעשה אתנו עסקים טובים, יסיר את המצור על היהודים, יביס את האנטישמיות בעולם - ותבוא רווחה כלכלית סוציאלית עצומה למרחב המצטמצם. פעם גם חלמו אצלנו לנגב חומוס בדמשק כי שלום זה ממש שלום, ואם נרצחים יהודים – אלה קורבנות השלום (לא שמענו ש'בצלם' או '
שלום עכשיו' או פרס מציעים לערבים לכנות את המתים שלהם 'קורבנות השלום').
הערבים מכל ארצותיהם המפוארות ישלחו מיליארדים לגדה ויקימו שם מדינת פליטים לנצח ישראל ולתפארת עם ישראל ממש מול לוד וכפר-סבא. חלום נפלא, תאווה לעיניים. אבל מה יעשו הערבים בכל הטוב שייפול לידיהם בשעה שאצלנו תהיה רווחה וצהלה כמו בשושן הבירה? מה הם יעשו – האם לא מה שהם עושים הכי טוב בעולם?
ישאלו אותי, מה אתה אומר - שהאדם הוא 'חתיכת זבל'? לא, אני לא אומר את זה. (האדם, לדעתי, הוא עץ. לפעמים עץ השדה). אבל פתחתי את ההקדמה בשאלה מתמיהה, האם הוא, לעתים, חולה נפש? הנאורות השפויה כהלכה אומרת שהיא מבקשת להקים בארצנו מדינה נאורה. לא יהודית - כי זה יפגע בערבים החיים בארץ ובעקרון הנאורות התמימה, הישרה והטהורה. יהודים הם רחמנים בני רחמנים ולא יפגעו בזבוב. רק בעצמם.
