לא לומדים

אברהם במצוות האל נוטש את מולדתו ובית אמו, והולך לרשת את כנען ארצו. הוא עוזב עולם ישן, עבודת אלילים, מקום של גויים, הולך ליישב את ארץ היהודים.

חברון, ואלון מורה, ונגב ובאר - שבע, ינחילם לבניו לישיבת קבע.

אבל לא למדו בניו חסד ודוגמה, מאב קדמון. לא ציפי, לא צחי, שעזבו תורת ז'בוטינסקי והלכו לקדימה, אחר שרון, שכחו כור מחצבתם, מורשת אמם, והלכו אחרי ההבל אפילו שהוריו מהלח"י והוריה מאצ"ל.

תחת כל עץ רענן ועל כל במה, הציבו יונה, לא לומדים שתמיד זה נגמר בתאונה.

שלום, ושלום מבקשים וקדים, הכוהנת ציפי, ובוז'י וכבל, עדים, התכונה רבה, מינה המפשלת מבטיחה כרגיל הצלחה, מהפך, מהפך, מהפך, הפעם לאיגרא ישר מהפח.

רבות ההצעות, הסיסמאות, כולם ברוח האבות.

שמעון פרס - " ארצות הברית כבשה שטחים, ולא סיפחה ולא שלטה על עמים אחרים".

באמת ? כבשה גם סיפחה את קליפורניה ופורטו ריקו טקסס, נבדה ואריזונה.

וההשוואה, הו ההשוואה בין מעצמת על המשתרעת על פני מחצית יבשת לעומת האימפריה הישראלית ששטחה פחות מהמדינה הקטנה ביותר שבארצות הברית יושבת...

וכשנשאל: האם ייפגש עם ערפאת למרות המוות שזרע?

"אם יימשך עד זריחת החמה, עוד חצי יום של הפסקה (אש) קל וחומר עד השקיעה, ודאי שנלך לפגישה "...( הכול כתוב).

והעם תמה - מי מתכוונים שיעמוד בפרץ ?

אדומת השיער, האיש עם המשקפת, פרס?

מה זה פה הסיסמאות, ברח לך ממולדתך, בתר אותה וחלוק עם אויבך?

ומסביב יהום הסער אייטולה, ודעש, וחיזבולה,

לוטשים עיניים, ריר זב מבין שפתיים, כאן היהודים רבים וחמס משחיל טילים, ובין הרעתיים, מי צרה גדולה כפליים?

איש הטריקים רב אשף ? שבבר-אילן חשף, כי זמנו של "מקום תחת השמש" עבר, וקצת שמאלה כבר שבר, "שתי מדינות לשני עמים" אפילו לא בהתנייה, שאם לא יישפכו עוד דמים?...

לא כמו אברהם שאת לוט הציל בכוח בחייו, פה תמורת שליט נתנו לאויב את כל ארוריו, כי מה הם כבר כמה רוצחים בין ראש ממשלה לבוחריו?

כצנלסון כך כתב ברוסיה בפרעות, ישבו בנים יהודים ובנות והדפיסו במסירות פרוקולומציות לפוגרומים, מתוך תקווה שכאשר יישפך דם יהודי הוא יעזור למוז'יק הרוסי"... ודו הראש של הדוכס וזוגתו, צדיק אשר שתק לבל יפליל עצמו, ורק בלילה הוא פולט בכנס מפלגתו...

הכול מותר להגיד על ביבי, ובשום אופן לא על טיבי.

וזוגתו יונה פוליטית חסודה - עברה ממפלגה למפלגה ללא בושה, מפה לשם שברה, וכל גרסא דינקותא - קברה.

שני אודים עשנים, תופרים חליפות, מפריחים חלומות, ואין כתב, ואין שדר, אשר יעיד - זהירות כאן תרמית.