הפשע היחידי הוא היוהרה

דברי פתיחה של ראש המוסד לאירוע המוסד ויום הכיפורים

ראשי המוסד לשעבר:

א. נחום אדמוני

ב. אפרים הלוי

מר דני זמיר, בנו של ר' המוסד לשעבר צבי זמיר

הגברת אפרת מס שהייתה יד ימינו של זמיר

גמלאי המוסד - שמוליק גורן, פרדי עיני, ודובי המכבדים אותנו בנוכחותם ביום מרגש זה.

מפקדות ומפקדים

עובדות ועובדים יקרים

בוקר אור לכולם,

בציון יובל למלחמת יום הכיפורים אי-אפשר שלא לזכור את תחושת האופוריה ששלטה בארץ לאחר מלחמת ששת הימים- ניצחון מופלא שלא היה כדוגמתו.

כל זה השתנה ברגע אחד ב-6 באוקטובר 1973 כשהתעוררה המדינה למציאות חדשה ולהפתעה אסטרטגית שעלתה לנו במחיר דמים יקר מאוד - "נפילת בית שלישי", במילותיו של שר הביטחון משה דיין.

סופוקלוס היטיב לתאר זאת: "אדם טוב מכיר בכך שהוא סטה מהנתיב כאשר הוא יודע שהוא טועה, ומתקן את הרע. הפשע היחידי הוא היוהרה."

כארגון לומד ומתפתח אני רוצה להעביר מעל במה זו 3 מסרים:

1. איום קיומי-

• אל לנו לחדול מטיפול באיום הקיומי של מדינת ישראל-דומה היה שהנצחון של 1967 הסיר כל ספק באשר ליכולתנו להמשיך להתקיים לעד. חטא היוהרה. היום אנחנו יודעים מה תפקידנו ויעודנו. המיקוד האסטרטגי שלנו סובב סביב איום קיומי- מולו נתמודד, בו נשקיע.

• אל לנו לזלזל באויב וביכולותיו.

• אל לנו לשכוח שסביבנו מדינות וארגונים שממשיכים להתחזק כדי לאיים על שלומנו כאן.

• אל לנו להפריז בתמיכת בני בריתנו בשעת משבר או מבחן - נבנה את כוחנו ויכולותינו.

• אל לנו להמעיט בחשיבות האחדות כדי לשרוד.

כוחנו באחדותנו הפנימית, בערכים הבסיסיים עליהם מושתתת המדינה- ערכי היהדות והדמוקרטיה, כוחנו בשיתופי הפעולה בתוך המערכת ובשילוביות על בסיס יתרונות יחסיים.

2. שאננות ויוהרה:

• אל לנו ליפול לקונספציה. גם היום אנו חשים את החוזק, העומק המודיעיני, היכולות העוצמתיות - צו השעה הוא לענווה מודיעינית וספקנות.

• עלינו לפעול כדי להנכיח את כוח ההרתעה שלנו כולל גביית מחירים מהאויב ללא מורא.

• עלינו לחתור לנורמליזציה, כדי שלא נאמר שוב שהינו כפסע בין שלום למלחמה. זכורים היטב דבריו של דיין, שר הביטחון, שאמר כי שארם-א-שייח בלי שלום עדיפה על שלום בלי שארם-א-שייח. התוצאה הייתה שישראל החמיצה את גישושי השלום של סאדאת. מדינה המזלזלת בשאיפה לשלום נידונה להישאב לתוך המלחמה.

3. שכנוע לפעולה-

• לא די להיות צודק, לא די לבצע את הניתוח המודיעיני הנדרש, לא די לראות את האור- צריך לשכנע, לשכנע לפעולה. למרבה הצער, חרף המודיעין הרב שהביא המוסד, מידע נדיר באיכותו ובהיקפו - לא הצלחנו להאיר את עיניהם של מקבלי ההחלטות אשר כיהנו אז בצמרת הממשלה ומערכת הביטחון בישראל.

• מקומנו על שולחן הדרג המדיני ניתן לנו לא כדי להשמיע הערכות מודיעין אלא כדי להשמיע את עמדתנו בסוגיות הביטחון המבוססות על מודיעין.

נחזור למלחמה, ב-1973 המוסד התריע על המלחמה הקרבה. היו לנו מקורות יומינט מעולים, והמשמעותי והבכיר מכולם היה 'המלאך', אך הוא לא היה היחיד. אגף הצומת הפעיל מקורות רבים בעלי נגישות טובה לגורמי קבלת החלטות בסוריה ומצרים אשר דיווחו במשך תקופה ממושכת וחשפו בפנינו מודיעין איכותי - הן במישור הצבאי והן במישור האסטרטגי, בנוגע לכוונות הרכש הצבאי וההתעצמות הנרחבת, וכן מודיעין אינטימי על תוכניות הלחימה. קיבלנו מודיעין אסטרטגי משותפים מעולים. ומעל הכל, המוסד סיפק את ההתרעה הקונקרטית לפריצתה של המלחמה. התרעתו של 'המלאך' - מקור הצומת אשר הופעל על-ידי דובי ואף תוחקר על-ידי ראש המוסד צבי זמיר עצמו.

בחלוף השנים הושמעו טענות כי 'המלאך' היה סוכן כפול. טענות אלו נבדקו בזמנו בכובד ראש הרבה לפני המלחמה בצוות משותף של צה"ל והמוסד כמו גם לאחר המלחמה. המסקנות חזרו על עצמן - המלאך היה סוכן אסטרטגי.

היום לאחר קריאת כל הדוחות הרלוונטיים אני יכול לומר בלב שלם וביטחון מלא - אשרף מרואן היה סוכן פנטסטי. מי שאינו מבין ביומינט קשה לו להבין ניואנסים של סוכן ומפעיל. המלחמה פרצה ב-2 בצהריים ולא ב-4 כפי שהתריע המלאך, אז אולי רצה להטעות? זה הרי מגוחך שכן אם היו מגייסים מילואים בזמן לשעה 4 היינו מוכנים ומופתעים פחות גם בשעה 2. אבל לא גייסו מילואים בגלל קונספציה, לא בגלל המלאך.

זמיר כתב על התרעת 'המלאך' למלחמה בספרו:

"המוסד הוא שסיפק את כל ההתרעות על פתיחת המלחמה, ובדיעבד זכה על כך להכרה ולהערכה רבה. הבעיה היא שבזמן אמת לא האזינו... המידע שהעברנו במשך חודשים, היה יכול לשנות את פני המלחמה ולהציל את חייהם של מאות חיילים".

מילותיו של זמיר מעבירות בי צמרמורת.

זמיר הנהיג את המוסד במלחמה ההיא כאסטרטג מודיעיני. הוא מילא לאורכה תפקיד מרכזי על שולחנה של ראש הממשלה גולדה מאיר והביא מודיעין איכותי שסייע במהלכים מערכתיים מרכזיים ובמשא-ומתן לסיומה. תפקודו התניע שינוי שנמשך לאורך שנים במעמדו של המוסד בקהילת המודיעין: מאחריות לאיסוף בלבד, המוסד הפך לשחקן מרכזי האחראי על המעגל המודיעיני השלם.

על המוסד, כארגון שכל ייעודו הוא השמירה על ביטחונה של מדינת ישראל והעם היהודי, לאתגר עצמו יום יום, שעה שעה. זהו תנאי לארגון חפץ חיים המבקש להיות הטוב והמקצועי ביותר בעולם.

אז מה הלאה, איך נהיה טובים יותר?

1. נמשיך במיקוד האסטרטגי שלנו כדי למנוע איום קיומי.

2. נעבה את המיקוד הערכי שלנו כדי לשים את העובד והעובדת שלנו במרכז:

א. נפתח אצל העובדים חשיבה ביקורתית ויצירתית.

ב. נבחר את המפקדים והמפקדות המתאימים ביותר, נכשיר אותם ברמה הגבוהה ביותר ונפתח אצלם יכולות פיקוד משוכללות.

ג. נעבוד על-פי ערכי המוסד.

ד. ניפטר מחטא היוהרה ומביטחון עצמי מופרז.

3. נעצים את מנועי הצמיחה המבצעיים שלנו. זה יתרוננו המוחלט.

4. נשקיע משאבים בבניית תמונה מודיעינית מחודשת יותר באמצעות הדיגיטל שלנו, טכנולוגיית הענן, ה-AI כדי להציף תובנות בזמן אמת.

5. טכנולוגיות וחדשנות- נמשיך להוביל בפיתוחים טכנולוגיים, בסייבר, בדיגיטל אשר יובילו להגנה, להתקפה ולניצחון מול איומים חדשים ומורכבים.

6. נמשיך לחתור להסדרים עם מדינות מוסלמיות קרובות ורחוקות ונמצה כל סיכוי.

לסיום

אני מבקש להביע את הערכתי ותודתי לעובדים רבים שבזכותם התקיים אירוע מכבד זה. תודה רבה לאגף הלמידה אסכולה על התכנון והביצוע. תודה לאנשי מחלקת ההיסטוריה של המוסד

שעמלו על הוצאתו לאור של הספר- "פעם כאשר יהיה מותר לספר" שמפגיש אותנו עם פרק חשוב בתולדות מדינת ישראל ומורשת של המוסד.

גמלאים יקרים, אנו שואבים מההיסטוריה שלכם השראה, גאים בכם גמלאינו, מפקדי ועובדי הארגון, אשר עיצבתם את המוסד בעבר וביססתם את עוצמתו הרבה.

אנחנו גאים להיות ממשיכי דרככם, וחשים את גודל האחריות המוטלת עלינו. כמוכם בדיוק אנו גאים לפעול בתחושת שליחות עליונה לביטחון מדינת ישראל, על-פי ערכי המוסד וחזוננו- "לחתור למצוינות ולהפוך דמיון למציאות".

יום עיון מוצלח לכולם.

מבקש לברך את כולכם בברכת שנה טובה.

ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.

תודה רבה.