|   15:07:40
דלג
  אוריאל ברדי  
חוקר היסטוריה גרמנית
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

מחשבות על ז'ורז' פרק

על כתיבתו וחייו של הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק
17/11/2008  |   אוריאל ברדי   |   נאומים   |   תגובות
המציא מחדש את תענוגות הקריאה. פרק

ג'ורג' פרק (Georges Perec‏) נולד ב-7 למרץ 1936 ומת ממחלת הסרטן ב-3 למרץ 1982. הוריו היו מהגרים יהודים מפולין, וסביבת מגוריו הראשונה הייתה בלוויל, רובע שתושביו היו ממעמד הפועלים הנמצא מערבה ממרכז פריז. אביו של פרק הצטרף ללגיון הזרים בתחילתה של מלחמת העולם השנייה ומת בהגנה על צרפת ביוני 1940. במהלך הכיבוש הגרמני, פרק פונה על-ידי הצלב האדום ל-ויליארד-לאנס (Villardde-Lans), אל מה שכונה האזור החופשי, שם אחותו של אביו ובעלה טיפלו בו. אמו, שנותרה בפריז, נאסרה, גורשה ונרצחה באושוויץ. בסוף המלחמה פרק הפך לבן חסותם של דודתו ודוד, וגודל על ידם בפריז, בבית אמיד השייך למעמד הביניים.

פרק חונך בבתי ספר בפריז ובפנימייה ב-Etampes, עיר קטנה הנמצאת כחמישים מיילים דרומית לעיר. הוא לא היה יוצא דופן מבחינה אינטלקטואלית, אבל בשנת לימודיו האחרונה הוא משך את תשומת ליבו של המורה לפילוסופיה שלו, ז'אן דובינאוד (Jean Duvignaud), אשר עודדה אותו בהחלטתו להפוך לסופר. ניסיונותיו הראשונים של פרק בכתיבת סיפורת לא נחלו הצלחה כלל, ורק כאשר הוא היה כמעט בן שלושים הוא הצליח לפרסם ספר. ספרו, Les Choses (Things - דברים), זכה בפרס רנודוט (Renaudot) והפך את פרק למפורסם לזמן קצר. לאחר מכן, הוא הוציא לאור ספר חדש כמעט מדי שנה, אך לא השיג מחדש את פרסומו עד ש- La Vie mode d'emploi (מדריך משתמש לחיים) זכה ב-Prix Medicis בשנת 1978. רק אז היה יכול לעזוב את עבודתו כעובד ארכיון מדעי ולעבוד כסופר במשרה מלאה. פרק לא השלים אף עבודה משמעותית בשנים שנותרו לו, אך הוא גיוון את עבודותיו – שהיו נרחבות מלכתחילה. סיפורים, מאמרים, תסריטים, שירה, תשבצים, ומאמרים שנונים מסוגים חדשים ומאתגרים זרמו מעטו בקלות מבלבלת. הוא חלה בסוף שנת 1981 אחרי פרק זמן בו שימש ככותב-הבית באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה. הוא הותיר אחריו רומן בלשי לא גמור בשם "53 ימים" וכמות עבודות עצומה ומורכבת, אשר רק כעת מבינים את היקפה.

פרק ניהל חיים צנועים. הוא מעולם לא היה אינטלקטואל מפורסם ונמנע מהעימותים המתוחים של תקופות אודות סטרקטואליזם, פסיכואנליזה ותיאוריה. הוא לא השתייך לאף אסכולה, וכל מה שהוא שימר מהמרקסיזם של צעירותו הייתה "נטייה עצבנית" קלה של אנרכיזם אירוני. אבל למרות שלעיתים נדירות הוא הביע עמדה לגבי נושאים חשובים, כתיבתו מלאה בהשתקפויות אינטליגנטיות. כפי שקלוד בורגלין התעקש לומר, פרק בשום אופן לא היה מבודד מהחיים האינטלקטואלית של הגדה השמאלית, כפי שהוא בחר להציג את עצמו.

פרק בנה את חייו בכתיבה. קיומו הלחוץ הוא המודל הברור לתשוקות האמנותיות והאינטלקטואליות המאכלסות את המאפיינים של "מדריך משתמש לחיים". האמביציה האמיתית שלו, כפי שהודה בצניעות ויהירות של יוצר גדול, הייתה לכתוב הכל. הוא רצה להוסיף ליצירתו ספרי ילדים, רומנים מדעיים, סיפורי קומיקס ותמלילי אופרה לרומנים, מחזות, שירים, תשבצים, מאמרים ותרגילים שהוא כבר כתב, כיוון שלא היה דבר בר-כתיבה שהוא לא התנסה בו בידיו ובאמנותו – אפילו לא כתיבת פרסומות. היעדרה של היררכיה מסורתית של "סוגי ספרות" היא אחד המאפיינים היותר חתרניים וחביבים של העבודה הרבגונית שהוא הותיר אחריו. טווח הגישות האפשריות לעולמו המורכב הוא נרחב בהתאם. במחזהו החצוף שהוצג ברדיו הגרמני, אשר קרע לגזרים מילות שיר של גתה, פרק מציג מעין סימולאטור של מחשב-על שפולט ערכי אינדקס של ביקורות עדכניות של גתה:

גתה וארכיטקטורה, גתה ואריסטו, גתה ואמנות, גתה ובייקון, גתה ובירה, גתה וברנג'ר, גתה וביירון, גתה וקתוליות, גתה וצדקה, גתה וילדים, גתה ותיאורית הצבע, גתה וקוזין, גתה ומוות, גתה ודמוקרטיה, גתה ועריצות/רודנות, גתה מחלות, גתה וחינוך, גתה ותהילה, גתה וארץ אבות, גתה ופאוסט, גתה וחופש/חירות, גתה והצרפתים, גתה וגיאולוגיה, גתה והגרמנים, גתה ואלוהים, גתה ו-Gotz, גתה והגל, גתה והארדר, גתה והומר, גתה והוגו, גתה ואיטליה, גתה וז'אן-הנרי מאייר, גתה ויהודים, גתה וקנט, גתה וקנבל, גתה וקוטצובו (Kotzebue), גתה ולאבאטר (Lavater), גתה וספרות, גתה ולותר, גתה ונישואין, גתה ומתמטיקה, גתה וזיכרון, גתה ו-מרימי (Merimee), גתה ומונאדה (ישות מטאפיזית בלתי נפרדת), גתה ומוסר, גתה ומורפולוגיה, גתה וגברת גתה ו-וולפיוס גתה, גתה וטבע, גתה וניוטון, גתה ותורת הנסתר, גתה וציור, גתה ומעשי סדום, גתה ואנשים, גתה ו-פסטאלוזי (Pestalozzi), גתה ובלשנות, גתה ופילוסופיה, גתה והיצירה הפואטית, גתה ופרוטסטנטיות, גתה והיגיון, גתה ודת, גתה והרפובליקה, גתה וריימי (Rieme), גתה וסקסוני-ויימר, גתה ושילר, גתה ושילר, גתה ושילר, גתה ושילר, גתה ושילר, גתה ושילר, גתה ושילר, גתה ושילר, גתה ושילר, גתה ושילר, אתחל (RESTART), גתה ושלייגל, גתה ולמדנות, גתה ומדע, גתה ושייקספיר, גתה וסופיים, גתה והנשמה, גתה ומאדאם דה-סטאל, גתה וסבל, גתה וטאסו, גתה ותיאטרון, גתה וטבק, גתה ו-ואן אייק, גתה ו-וולטר, גתה ומלחמה, גתה ו-וורטר, גתה ו-ויילנד, גתה ו-וילהלם מייסטר, גתה ונשים, גתה וזכריאס וורנר, גתה ו-זלטר.

רשימה משורבטת של נושאי "פרק ו..." מתקבלים על הדעת תהיה ארוכה באותה מידה.

סט המפתחות שפותח דלתות לבית הכתיבה של פרק משמש כאמצעי למדידת מעמדו, אם להשתמש בדימוי המושאל מהמקור של מרסל בנאבו (Marcel Benabou), הוא כבר גדול באופן ראוי לציון. באסופה זו של מאמרים ותקצירים, המחבר מנסה לייצג את אלו שנראים הכי חשובים בעיניו.


הקריירה

ניתן לחלק את הקריירה של פרק לארבעה חלקים. אודות החלק הראשון, "פרק לפני 'דברים'", המחבר כתב במאמר אחר. השלב השני, המתויג בדיוק חלקי בלבד כתקופה ה'סוציולוגית' של פרק, הוא התקופה הקצרה של "דברים" ו"אדם ישן" באמצע שנות השישים של המאה הקודמת: רומנים וסיפורים המנסים לתפוס את העצמי כמו גם את המציאות החברתית, ואשר זזים הצידה מהסקת מסקנות באמצעות אירוניה, דו-משמעות ואיפוק נרטיבי. ניתן לגשת לרגע זה באמצעות הראיון שהוענק בהמשך ב-1965 ובאמצעות המחקר של ליק אודות פרק ורולנד בארתס. השלב השלישי של פרק התחיל ב-1967, כאשר הוא הצטרף כחבר לקבוצת אוליפו (OuLiPo), "הסדנא לספרות פוטנציאלית" שנוסדה על-ידי ריימונד קואנו (Raymond Queneau) והמתמטיקאי פרנסואה לה ליונז (Francois Le Lionnais), וניתן לומר כי היא הגיעה לשיא עם השלמת "מדריך משתמש לחיים" ב-1978. אוליפו הייתה (ועדיין) קבוצת עבודה עליזה של כותבים, מלומדים ומתמטיקאים – לא תנועה, אסכולה או פלג. מטרותיה הן לסייע לחידוש של הספרות על-ידי המצאה, חידוד ושיפוץ של כלים פורמאליים, היכולים להיחשב כטובים באותה מידה ככלים, או מעצורים, או צורות מצרות. היחס של פרק ל-אוליפו היה כמו של הברווז למים, המעצור המודע של הצורה שחרר את מחשבתו, הסיר את החסימה מהפוטנציאל היצירתי שלו. העבודה הפשוטה אך הנועזת ביותר של פרק בתקופת אוליפו היא La Disparition (1969), רומן-הרפתקאות שנכתב כולו תחת האילוץ של היעדר האות e, כלומר - הנמנע מכל המילים הנמנעות מעיצור השכיח ביותר בשפה הצרפתית. למרות שהרומן הוא יותר מאשר מניפולציה אלפביתית בלבד, La Disparition היא יצירה שיותר מדברים עליה מאשר קוראים אותה עד עצם היום הזה. המאמר של ברנרד מגנה (Bernard Magne) בנושא זה, אחד מרבים שכתב אודות ההתמחויות הטקסטואליות של פרק, חוקר את טווח הטקסטים שנכתבו תחת אילוצים, ונותן תובנת ייחודית וחשובה אל תוך המנגנון המדהים של "מדריך משתמש לחיים".

בשלב השלישי שלו, פרק כלל לא היה חוקר של פוטנציאל של הצורה המצרה באופן בלעדי. בדומה לחברים אחרים ב-אוליפו, הוא גם כתב עבודות שאינן מחויבות במיוחד להמצאות של אוליפו. הוא מעולם לא הפסיק לעבוד על חומרים של אוטוביוגרפיה, הרעיון אשר על-פי דבריו התעורר בו כמעט באותו הזמן בו התעורר בו רעיון הכתיבה.ההתפתחות המייסרת של W או "זיכרון ילדות", הטקסט העיקרי האוטוביוגרפי של פרק, נחקר כאן על-ידי פיליפ לג'יאן (Philippe Lejeune), ואשר קיבל גישה מיוחדת לטיוטות ולכתבי היד. במבט ראשון, נראה כי אין כמעט שום קשר בין האוטוביוגרף המיוסר המופיע בין השורות של לג'יאן לבין המסדר הפיקח המחייך מתוך עמודיו של מגנה, אך הם בכל מקרה שני פנים של אותו אדם לרוב באותו הזמן. הפרדוקס של פרק הוא שישנם סוגים שונים וחסרי תקדים במידה שווה של כתיבה – וכל אחד מהם כרוך בשני בדרכים שחומקות מהסבר פשוט. התקציר של הרומן של ז'אק רובאוד (Jacques Roubaud) "השריפה הגדולה של לונדון", מאפשר לנו לראות את החיבור החשוב והמסתורי ביניהם.

השלב השלישי של פרק בשנות השבעים של המאה הקודמת מוצג על-ידי גילברט אדייר: פרק כמשקיף של מיקרו-אירועים, המתעד חסר האמנות של "יומיומיות", של העברת זמן והעברת תנועה. ישנם קשרים שצריכים להירקם, כמובן, בין הסגנון השטוח של התיאורים "התת-רגילים" של פרק והפשטות המקוטעת של פרקי האוטוביוגרפיה שלו, בדיוק כמו שהתצפית של חיי היומיום מתחבר מחדש עם "העין החברתית" של פרק בשלב השני שלו. את שני החיבורים האלו ניתן לראות ביצירת המופת של פרק מתקופת אוליפו. מדריך משתמש לחיים, אשר נעדר גם מרשימת שירים מפרכת ומונוטונית או תפיסות מיקרו-חברתיות שנונות. אבל להצביע על אלמנטים אלו של עקביות לא מצמצם את הרב-גוניות השמחה של מחשבתו וכתיבתו של פרק.

לשלב הרביעי והקצר באופן משמעותי של הקריירה של פרק לא הייתה דינאמיקה ברורה. בפרוזה, הוא פיתח צורות יותר מובנות מתמיד ("81 מתכונים קלים לבישול עבור מתחילים" היא דוגמא מבדרת ופשוטה לפוטנציאל של עיצורים מאוד צרים); אבל בשירה, הוא פיתח את מה שנקרא "עיצור רך", וגם כתב שתי יצירות שלכאורה לא כללו עיצורים בכלל. כיוון שלא הייתה משימת כתיבה אליה התייחס כנחותה עבורו, כמעט ולא הייתה משימת כתיבה שהוא לא היה נלהב להתמודד איתה ולקשט אותה בסימניו הייחודיים – מכתבות בנושא טיולים ועד מאמרים, רומני בילוש, ויצירות בנוסחים של מחברים אחרים. ב"ראיון האנגלי" משנת 1981 שנכלל כאן, פרק דיבר בהתלהבות כמעט חסרת גבולות על טווח תחומי העניין בכתיבה שלו, המסתיים באמנות הצנועה של תרגום.


הצליח באמת רק אחרי מותו

Les Choses, הרומן הראשון של פרק, היה הראשון שתורגם לאנגלית. הוא פורסם בניו-יורק במאי 1968, בתקופה בה חדשות אחרות מפריז משכו את תשומת לב העולם. כנראה בגלל התזמון חסר המזל, Les Choses כמעט ולא נסקר באמריקה, מעולם לא הוצא לאור בבריטניה, ונשכח במהרה. למרות המאמצים של הארי מתיוז, חברו הקרוב של פרק, והמחבר של ספר הזיכרונות במבנה של "אני זוכר", הבוסתן, פרק נותר כמעט לא מוכר באנגלית במשך עשרים השנים הבאות.

פרק ביצע את הכניסה האמיתית שלו לאנגלית אחרי מותו, ולהפך. "מסע החורף", מעשיה בורגנית של ספרות וטירוף שנכתבה ב-1979, הופיע בתרגום בשנת 1985. מדריך משתמש לחיים יצא לאור באמריקה ובריטניה ב-1987. הוא התקבל בהתלהבות כמעט חד-משמעית בבריטניה, אמריקה ואוסטרליה, והשיג את התשואות הנדירות (עבור עבודה מתורגמת) בשל הצלחה מצד הביקורת ומצד הקהל.

W או זיכרון ילדות (1975) הופיע בשנה שלאחר מכן, ותרגום חדש של "דברים" יחד עם "אדם ישן" (1965 ו-1967, באופן יחסי) פורסם ב-1990. סדר הפוך זה של מודעות העניק לעבודתו של פרק עקביות ברורה יותר באנגלית. ניתן לראות בקלות יתרה את הטבע המחובר בעוצמה בספריו של פרק בטווח קטן יותר של טקסטים, שפורסמו בהפוגות קטנות יותר ובסדר הפוך של הרכבה, מאשר ביצירה הרחבה יותר, שונה יותר ועדיין צומחת, אשר הפכה לזמינה בצרפתית במהלך שלושים השנים האחרונות.

שלושה נספחים קצרים – "פרק באנגלית", "הכותרות של פרק" ו"מקורות משניים באנגלית" – נותנים חלק מהפרטים אשר יאפשרו מחקר מפורט יותר אודות כיצד ג'ורג' פרק צמח במהירות מפתיעה כאחד מהסופרים הזרים הבודדים שזכה להכרה בעולם דובר האנגלית כמומחה בכתיבה עכשווית. זה בכלל לא קל למצוא את הדרך סביב מה שפסטיבל אביניון (Avignon) כינה "הגלקסיה של פרק". פרק עצמו נתן סט הנחיות קלות ומטעות לקורא בספרו המלוטש "הצהרת כוונות", שם הוא מדמה את עצמו לחקלאי המגדל ארבעה יבולים שונים בארבעה שדות: השדות של סוציולוגיה, אוטוביוגרפיה, "המשחק" והעלילה. אבל הוא תכנן את המודל של סבב היבול כך שניתן לפרק אותו על-ידי ההערכה שאחת מעבודותיו מתאימה באופן חד-משמעי לתוך אחד השדות, וכל אחד מהם נעדר מערכת יחסים עם כל הארבעה. התועלת כביכול של פרק לקורא המחפש למפה או מדריך היא מלכודת אפקטיבית ועדינה בצורה אופיינית, המכריחה אותנו למצוא את דרכנו דרך יקום המילים שלו, כל חלק שלו הוא שונה, ועדיין מרכיב של כלל חמקמק.

ישנם היבטים רבים של כתיבתו של פרק שהכי טוב לגשת אליהם עם מעט יחס להתפתחות כרונולוגית, או כל ה"שדות" המגודרים של חוות הספרות שלו. שניים כאלה נחקרים כאן: השאלה מה פרק עושה עם היהדות שלו, נדון עם תובנות מיוחדות על-ידי חברו הוותיק של פרק, מרסל בנאבו (Marcel Benabou), והתפקיד של הויזואליות בכתיבתו של פרק, כפי שהוא נבחן על-ידי פטרישיה מולטני (Patrizia Molteni). מחקרים בנושא פרק ושפה, פרק ומדע, פרק ופסיכו-אנליזה, פרק וחלל (ו- למה לא – פרק וגתה!) עדיין מחכים להיבחן באנגלית (ובחלק מהמקרים, בצרפתית).

הספרות האנגלית והאמריקנית סיפקה לפרק רבים מהדוגמאות והמדריכים המוערכים שלו: במיוחד סטרן, מלוויל, ג'ויס, נבאקוב, ולאורי. פרק היה מאוכזב להיות מוכר באנגליה, אוסטרליה ואמריקה רק כמחבר של "הקלאסיקה המודרנית" הדקה בהם משתמשים בשנה ראשונה של תוכניות לימוד צרפתית כדוגמא ל"רומן החדש", או של רלוונטיות חברתית, או של המסורת המוסרית הצרפתית. גורלו של "הדברים" בידם של מורים לצרפתית הוביל את המבקרים לחפור שוחה רחבה מדי בין כתיבתו של פרק לפני ואחרי הקשר שלו עם אוליפו. באותה מידה, מה שהופך את פרק לכוח בכתיבה עכשווית שונה למדי מהיסודות בהם נעשה שימוש להפוך את "דברים" לקאנון.

הדבר שהכי מכה במחבר אודות פרק כעת הוא חידוש אמנות הכתיבה על יד כך שהוא לקח אותה אחורה לחלק מהשורשים הנעלמים שלה. הוא גילה מחדש את האושר והקשיים של מיקום אותיות לתוך צורות רגילות, כפי שאבותינו הקדומים עשו ב-carmina figurate, באקרוסטיכון, בפלינדרום, ושירה בדוגמאות מכל הסוגים. הוא המציא מחדש את האמנות הפשוטה של כתיבת רשימות, אחד השימושים הראשונים של ידיעת קרוא וכתוב במובן ההיסטורי, וכן גם בכל התנסות של ילד הלומד להשתמש בעיפרון ונייר. לרות הנסייניות הלא מתפשרת של עבודתו הפורמאלית, הוא נותר נאמן לגילויי הילדות שלו ביחס לדמיון אצל דיומא, ז'ול ורן, ובסיפורי בלשים, והוא המציא מחדש את התענוגות של קריאה "בצורה ישירה" לשם הסיפור עצמו. הוא לא עשה הבחנה בין משחקיו לבין עבודתו, וכמו ילדים מאוד אינטליגנטים אחרים, הוא המציא משחקים המערבים לחלוטין את קוראיו, ולכן כיבד את פעולת הקריאה עצמה. עבור פרק, למרות האיפוק שלו ביחס לתיאוריה, הוא ידע היטב מה הוא כותב, והוא הפך את עצמו לברור ביותר במאמרים המוקדמים אליהם מרסל בנאבו מתייחס בעמוד 86 לעיל: לתת מובן של העצמי, ושל העולם. כיוון שמילים לא אומרות אף פעם את הדברים במדויק, כיוון שתמיד ישנו פער בין הכוונה לבין הביטוי, פרק יצר פער או היעדרות של רכיב יסודי בכל כתיבתו, לפני ואחרי פגישתו עם אוליפו. לעיתים מדובר במשהו מהמם בפשטותו (לכתוב ללא האות e!), ולעיתים מדובר במשהו בעל קושי עצום (המנגנון של "מדריך משתמש לחיים"), פרק שם את המצב של הכותב בליבה של כתיבתו, ובכך הצהיר על מומחיותו, שליטתו ועל קיומו למרות הכל.

הכלים של שיקוף-עצמי וההתייחסות-העצמית החצי-משועשעת, הנהונים וקריצות בטקסטים של פרק משמשים יחדיו, אם כן, כבעלי פונקציות משמעותיות. עבודתו של פרק בנויה במפורש על כלום, על החוסר שנמצא בבסיסה של השפה, ועל מהו הביטוי האמיתי ביותר של העצמי. פרק תיאר את עצמו כמעין ילד אשר אינו יודע מה הוא רוצה או פוחד מהדבר הגרוע ביותר: להישאר חבוי, או להימצא. למעשה, לא קיים מתח בעבודתו של פרק בין אישור-עצמי והכחשה. מה שהוא משיג באמצעות התבוננות אינטנסיבית על חומרי הכותב, ובאמצעות רכישת מיומנות אומנות בקשר למילים, היא ההערכה הפרדוקסאלית של העצמי על-ידי הרכיב המודע של היעדרו. התבוננות, רשמיות, חוכמה, ואוטוביוגרפיה המשולבים בתחום שכזה הופכים את עבודתו של פרק ללא רק מבדרת, מתגרה ומוזרה באופן רשמי, אלא גם, עבור אלו המוכנים להקשיב, גם חריפה ושנונה. "הפרוצדורות" המפותלות של פרק הן אינן דרכים להסתרת רגש, אלא האמצעים ההכרחיים שלו לשם השגת רגש פשוט.

בשל סיבות אלו, נראה למחבר כי יש מעט חששות האם "מדריך משתמש לחיים" הוא השיא הגבוה ביותר של הסיפורת הפוסט-מודרנית או לא, או במילותיו של איטלו קאלבינו (Italo Calvino), "האירוע הנפלא האחרון בהיסטוריה של הסיפורת". זוהי הכרת הישג של עבודת חיים המשלב מסורות ותיקות יותר של אומנות עם מרדף מוגדר של החדש ובכך הפך שוב את הספרות לאפשרית.

תאריך:  17/11/2008   |   עודכן:  17/11/2008
אוריאל ברדי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סדרה של מחזות זמר העלה במשך השנים התיאטרון הלאומי 'הבימה', החוגג 90 שנה להיווסדו. לציון האירוע הופק על-ידי 'הבימה' בשיתוף תיאטרון הספרייה ברמת גן, מופע מוזיקלי וססגוני, המורכב מכל הרגעים והשירים הבלתי נשכחים של אותם מחזות זמר שלא נס ליחם.
06/11/2008  |  חיים נוי  |   נאומים
דקה לפני שהעונה החדשה בארה"ב יוצאת לפגרה ממושכת של חופשת חגים, מסכמות הרשתות את התקופה בייאוש. ירידה של עד חמישים (!) אחוזים נרשמה באחוזי הצפייה בסדרות המוכרות לעומת השנה שעברה והסיבה לא ברורה. אני דווקא מאמין שהסיבה ברורה מדי, רק שלפעמים לא נעים להריח את מה שנמצא מתחת לאף.
27/10/2008  |  דוד אלהרר ברוש  |   נאומים
הכנסה או הקמה של מערכת מידע, הינה נקודת זמן חשובה במיוחד לתחילתו של תיעוד התהליכים העסקיים, וזוהי הזדמנות פז לנצל מהלך זה לעשות "סדר" בפעילות והתיעוד הארגוני.
09/09/2008  |  מורן נסיר - מנכ"ל  |   נאומים
כך באמת צריך לנהוג בעת משבר: חברות הסלולר לא מגיבות באופן רשמי לפרסום ההנחיות של משרד הבריאות לצמצם את השימוש במכשירים סלולריים. בשביל זה יש להן את הפורום המקצועי. התקשורת בעת משבר תמיד מחפשת אשמים: מי מסכן את ילדינו? כל חברות הסלולר שותקות כרגע, ובצדק. השאלה אם הן אחראיות באיזושהי דרך אינה רלוונטית כעת, ורק בניהול מושכל של אסטרטגיה תקשורתית, הן גם לא יצטרכו לקחת אחריות לעולם. ואולי, אפילו, גם להרוויח מהמשבר.
29/07/2008  |  דוד אלהרר-ברוש  |   נאומים
הגענו לפרשת קרח, שתוכנה אקטואלי תמיד כידוע, ולא רק בשבוע בו קוראים אותה. זהו שאומר לנו רש"י בפירושו הראשון למלים הראשונות בפרשה: ויקח קרח. פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא: ובפירוש השני הוא אומר: לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה. וזהו שתרגם אונקלוס "וְאִתפְּלֶג" נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת. נו, אז אם מדובר במחלוקת ופילוגים, ברור מדוע הנושא אקטואלי תמיד. כל כך אקטואלי, עד שנכון לרגע זה – עדיין לא החלטתי במה בדיוק להתרכז. מצאתי שכל רעיון שעלה בדעתי כנושא לרשימה זו, כבר כתבתי עליו בשנים קודמות. בעיה.
27/06/2008  |  נסים ישעיהו  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il