|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חומות, גדרות וגבולות בעולם "ללא גבולות"
|
דווקא בעידן הגלובליזציה עולה ופורח חקר הגבולות ● התכונה הבולטת ביותר של גבולות נשארת במקומות בהם ממשלות מקימות ומתחזקות גדרות, חומות ומחיצות על-מנת להבחין בינן לבין שכניהן
|
בחמש-עשרה השנים האחרונות היינו עדים לרנסאנס בתחום חקר הגבולות. במידה רבה, היה זה נרטיב סותר לשיח על הגלובליזציה והיעדר גבולות (Borderless World Discourse) אשר התייחס לזרימה החופשית של הון גלובלי ומידע אינטרנטי כאל ראיה לטשטושם של גבולות. התחיה בתחום חקר הגבולות חיברה בין חוקרים מדיסיפלינות שונות, שחצו את גבולותיהם הדיסיפלינריים כדי לחקור את המשמעות המשתנה של תפקידם של הגבולות בעידן הגלובליזציה. תופעה זו ניכרת בארגונים דוגמת
BRIT (Borders Regions in Transition),ABS (Association of Borderland Studies),IBRU(International Boundaries Research Unit)
וכן התפתחותם של מרכזים רבים לחקר גבולות ברחבי העולם.
אין זה מן ההכרח כי גבולות יאבדו את משמעותם אם הם אינם נראים לעין בתבנית הנוף, וגבולות רבים ממשיכים להשפיע על חיי התושבים באזור בו התוו זמן רב לאחר שנעלמו מן השטח הפיזי. עם זאת, התכונה הבולטת ביותר של גבולות נשארת במקומות בהם ממשלות מקימות ומתחזקות גדרות, חומות ומחיצות על-מנת להבחין בינן לבין שכניהן. גדרות כאלה ניתן למצוא לא רק מסביב למדינות אלא גם בתוך מתחמים עירוניים, החל מגטאות אתניים ועד לקהילות מגודרות.
בנייתן של גדרות וחומות משקפת בדרך כלל את הרצון למנוע תנועה מצד אחד לצד השני. במובן זה, משמשת הגדר בתפקיד המסורתי ביותר של הגבול הפוליטי- לשמש כמחסום פיזי. בשנים האחרונות עולה השימוש בתפקיד זה של הגדר כאשר מדינות וממשלות חיזקו את גבולותיהן, כמענה לאיום הטרוריזם הגלובלי, אותו הן תופסות כמאיים על אזרחיהן. השלכה זו נכונה לגבי גדר ההפרדה בישראל כמו גם לבניתה של חומה בגבול ארה"ב-מכסיקו, שהוא אחד הגבולות היבשתיים הארוכים בעולם. היא מתייחסת גם לגדרות שבניקוסיה כמו לאלו שבבלפסט, שנבנו דוקא לחזק את השלום.
ההרצאה תסקור את חקר הגבולות בעשור האחרון, ותתמקד בשיח "סגירת הגבולות" של העולם אחרי 11.9, שמחליף את שיח "הגבולות הפתוחים" של שנות התשעים. כמו-כן יסקרו ההשפעה והתפקיד של גדרות מודרניות, בהקשר של מחסומים פיזיים מחד, אך מאידך שאינם מונעים את המעבר של מידע והון.
|
|
פרופסור דוד ניומן הנו מרצה לגיאוגרפיה פוליטית וגיאופוליטיקה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עורך ראשי של כתב העת הבינלאומי .Geopolitics חוקר ומפרסם בתחום הגבולות ושינוי משמעותם בעולם הגלובלי, כמו-כן בהיבטים טריטוריאליים של סיכסוכים אתניים, כולל הסכסוך הישראלי-ערבי.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
08/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2009
|
|
פרופ' דוד ניומן
|
|
חומות, גדרות וגבולות בעולם "ללא גבולות"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לא מבין אותכם
|
9/02/09 00:25
|
|
|
|
2
|
|
פנחס
|
10/02/09 16:09
|
|
|
תקשורת הספורט הפכה בשנים האחרונות לאחד הענפים המרכזיים והמשפיעים במוסד התקשורת (Robertson, 2004). מוספי הספורט בעיתונות הכתובה גדלו באופן משמעותי והפכו לאחד המדורים הנקראים ביותר בעיתון, וסיבה מרכזית לרכישתו (Mencher, 2007); הטלוויזיה הרב ערוצית אפשרה את פתיחתם של ערוצי ספורט רבים, המשדרים שידורי ספורט לאורך כל היממה; רכישת זכויות השידור של אירועי הספורט הגדולים, הפכו למאבק עז בין ערוצי הטלוויזיה, המתבטאים בסכומי כסף חסרי תקדים; הרדיו מקדיש מדי יום רצועות שידור שלמות לספורט, מעבר לשידורים המיוחדים בעת אירועים; עשרות אלפי אתרי ספורט פופולריים באינטרנט הושקו ברחבי העולם; הספרות הענפה בנושא הספורט, הסרטים, המגזינים וכתבי העת, הפכו גם הם לעניין שבשגרה.
|
|
|
|
|
בעידן הנוכחי של "פרספקטיבות מזרחיות", שבו הזהות המזרחית מנסה לאתגר ולגוון את השיח החברתי על אודותיה (חבר, שנהב ומוצפי-הלר, 2002), נותרה סוגיית האישה המזרחית מחוץ לשדה הדיון המחקרי. לכן, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את שאלת ייצוג האישה המזרחית בישראל בתחילת שנות האלפיים, באמצעות המדיום הקולנועי.
|
|
|
|
|
חינוך בנות נתפס על-ידי התנועה הציונית כערוץ מרכזי לעיצוב דמותו של ילד עברי חדש, משני טעמים: (א) תפיסה פונקציונלית של חינוך בנות - לאם יש תפקיד מכריע בגידול הילדים, ולכן חשוב שהיא תתחנך על בסיס "הערכים הנכונים", ובעיקר שתדע עברית (אלבוים-דרור, 1986; בר-אדון, תש"ן). (ב) יתרונה של השוליות - חינוך בנות נתפס כבעל חשיבות משנית בחברה היהודית, ולכן לא השקיעו בפיתוחו, אבל גם לא פיקחו עליו (פרוש, 2001). משני טעמים אלה נבחר בית הספר לבנות ביפו ב-1905 לבית הספר הראשון שהתנועה הציונית לקחה תחת חסותה.
|
|
|
|
|
הפרת מערכת יחסים זוגית היזומה על-ידי האישה ומעוצבת בידי סופרת אישה היא בבחינת קריאת תיגר על קונוונציות ספרותיות ונורמות חברתיות. הסופרות צרויה שלו וסביון ליברכט מתמודדות ביצירתן עם אתגר זה.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות נראה כי יותר ויותר נשים נשואות בישראל מנסות לאתגר את שיטת השמות הפטרונימית הנהוגה, והן אינן מחליפות מיד עם נישואיהן את שם משפחתן מלידה בזה של בן הזוג. ממצאים של מחקר איכותני שבחן לראשונה את המשמעויות שנשים ישראליות מעניקות לבחירתן בסוגיית שם המשפחה לאחר הנישואין, מצביעים על מוסד האימהוּת בחברה הישראלית והשיח הפמיליסטי המקדם אותו, כשניים מן הכוחות המרכזיים הפועלים לשימור הסדר הקיים ומונעים אימוץ מלא של פרקטיקות אלטרנטיביות בעניין שם המשפחה לאחר הנישואין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
מפער של 6 לידות לטובת הפריון הערבי בשנות ה-60' לשוויון של 3.11 לידות לאישה ב-2015, ומאז שיעור הפריון היהודי גבוה מהערבי
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות  מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
