|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דרכיה המפותלות של התיאודמוקרטיה בישראל ● לקראת הבחירות לכנסת ה-18, בין הנושאים שנעלמו מסדר היום הפוליטי הם הנושאים הקשורים למעמד האישי ● מתוך אותם הנושאים, אחת הסוגיות הבולטות קשורה לעובדה של-300.000 אנשים החיים בארץ אין אפשרות להינשא כאן
|
-העלמות סוגיה זו מסדר היום הציבורי מפתיעה מכמה סיבות:
1. מצב זה מנציח את הפרתם הבוטה של יסודות דמוקרטיים בסיסיים ורומס רמיסה גסה את עקרונות זכויות האדם.
2. מצב זה יוצר אפליה לרעה של מספר גדול של אזרחים -ביניהם אחוז מכובד של יוצאי ברית המועצות לשעבר- המהווים כוח אלקטוראלי לא מבוטל
3. סוגיה זו הפכה לסוגיה מרכזית במסגרת המאבק על "ברית הזוגיות"
ב מהלך כינונה של הכנסת ה- 16 (מפלגת "שינוי") ובמידה פחותה, גם במהלך כינונה של הכנסת ה-17 ( "ישראל ביתנו").
- למרות זאת, לקראת הבחירות לכנסת ה-18 , ניתן להסביר בעזרת ארבעה גורמים עיקריים את העלמות הסוגיה מסדר היום הפוליטי יחד עם התאדות המאבק על "ברית הזוגיות":
1. המסר הכפול הקיים ב"ברית הזוגיות". מסר זה אומנם מקדם את זכויות הפרט אך הוא משאיר מחוץ לתחום הנורמטיבי את הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים ואיתם, את הקהילות ההומולסביות. כתוצאה מכך הוא מונע משכבות רחבות ומהפוליטיקאים המייצגים אותן להתגייס לנושא.
2. מיסוד התיאודמוקרטיה בישראל ותנודותיה הקואליציוניות.
3.הסוציאליזציה הפוליטית המאפיינת בישראל את יוצאי ברית המועצות לשעבר.
4. מיעוט ה התייחסות לסוגיות הקשורות למעמד האישי ולמוסד המשפחה על-ידי "מקדמי הדמוקרטיה" בישראל מול המיליטנטיות של שוללי זכויות האדם בנושא (ראו עקרונות החוקה המוצעת).
- מסקנה:
נראה שכדי להביא לשינוי איזה שהו במצב הפוליטי והמשפטי, יש להתייחס מחדש ליחסים בין דת ומדינה בישראל באופן שונה מהדיון המקובל (רצף בעייתי ולא משקף של "דתיות" - "חילוניות"). במקום זאת, כפי שמציע פרופ' בני נויברגר, ניתן להתייחס ל לארבעה מודלים המקובלים בנושא דת ומדינה המתקיימים בדמוקרטיות. מודלים דמוקרטיים אלה הם : ההפרדה בין דת למדינה; דגם "הכנסייה הרשמית"; "דגם הקהילות המוכרות" ודגם "הכנסייה הנתמכת" במטרה להתאים את הדגם הרבעי, דגם "הכנסייה הנתמכת" למציאות הישראלית ועל-ידי כך לחבר מחדש בין דת, מדינה וזכויות האדם.
|
|
תקציר: הוכן לקראת הכנס ה-40 של האגודה הסוציולוגית הישראלית- המסלול האקדמי המכללה למנהל.
|
|
| תאריך:
|
18/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/02/2009
|
|
סלביה פוגל-ביזאוי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קפריסין חתונות
|
18/02/09 11:37
|
|
|
|
2
|
|
קשקוש בריבוע
|
18/02/09 21:49
|
|
|
|
|
|
נאורלגויים
|
21/02/09 09:41
|
|
|
|
3
|
|
מתעניין מאוד
|
19/02/09 00:13
|
|
|
|
4
|
|
C-cyclist
|
22/02/09 12:06
|
|
|
העיסוק הסוציולוגי- פמיניסטי, בגוף, צובר תאוצה בעשורים האחרונים. במסגרת הכתיבה על הגוף, עולה הדרישה לדון בגוף האנושי מפרספקטיבה הוליסטית (Embodiment). הוליזם זה , כפי שאני בוחרת לקראו, פירושו להתייחס באופן מודע לקשר הבלתי ניתק המתקיים בין הגוף הגשמי, לבין עולמות הזהות והרגש. חוקרות פמיניסטיות טענו, כי הגישה ההוליסטית הכרחית ללימוד התנסויותיהן של נשים, זאת בשל מסורת ארוכת שנים של תיאור הגוף הנשי תוך ביצוע הפרדה קרטזיאנית בין גוף חומרי לרוח/ נפש.
|
|
|
|
|
קטגוריזציה הנו תהליך קוגניטיבי בסיסי שבו משתמשים אנשים כדי להבין את העולם שמסביבם. באמצעות קטגוריות אנו מסיקים כיצד להתייחס לבני אדם שונים. מחקרים הראו כי אנשים מאמינים שקטגוריות חברתיות מסויימות הן אמיתיות, בנות קיימא, ונתפסות כבעלות מהות יחודית וקבועה. המחקר המוצג כאן חקר עד כמה ילדים ישראלים מקבוצות אתניות שונות אוחזים באמונות כאלה לגבי קטגוריות חברתיות שונות: מעמד חברתי, מגדר, מראה חיצוני, דתיות, מקצוע ולאום.
|
|
|
|
|
בעקבות הגלובליזציה, מסתמן שינוי בתפקודם של גבולות לאומיים רבים. באזורים שונים בעולם הגבול מתפקד כגשר המאפשר פעילות כלכלית וחברתית ולא כמחסום כפי שהיה בעבר.
|
|
|
|
|
המאמר מציע לבחון מחדש את סוגיית ההשכלה הגבוהה בישראל כאתר ל"הגירה פנימית" בקרב נשים פלשתיניות בישראל. מערכות החינוך בישראל מפרידות בין ערבים ליהודים במהלך לימודיהם בגיל היסודי והתיכון. האוניברסיטאות הן המקום היחידי בחברה הישראלית שבו ערבים ויהודים נפגשים על בסיס יומיומי.
|
|
|
|
|
אזרחי ישראל היהודים והערבים חיים בשתי קהילות נפרדות, ועם זאת, אנשים משתי הקבוצות נפגשים דרך שיגרה במקומות עבודה: מפעלי ייצור, חנויות, בנקים, בתי חולים ומערכות שמעסיקות פרופסיונלים ממקצועות מגוונים. המפגשים במקומות העבודה עשויים לשחזר את היחסים הקיימים בין שתי הקבוצות, אך הם עשויים לאפשר דינמיקה שונה. בשונה ממפגשים יזומים, אקספרימנטליים, המפגש בעבודה הוא לרוב מפגש מתמשך שמאפשר, או מחייב, אינטראקציה בין אנשים משתי הקבוצות. לכן, מפגשים בעבודה יכולים לאפשר הכרות, למידה הדדית ופיתוח יחסי קירבה ואף חברות. עם זאת, מספר גורמים כמו הבדלי התרבות, הבדלי השפה, מעמדן החברתי של כל אחת מהקבוצות והקונפליקט המתמשך עלולים לצמצם או לפגוע בפוטנציאל זה ואף לגרום להסתגרות ועוינות.
|
|
|
|
|
