כיצד ניתן להבין שישנה פגיעה בכבד? מה עשויה לגרום פגיעה ברקמות הבריאות של האיבר ואיך ניתן לטפל בחולים באי ספיקת כבד? התשובות לשאלות אלו ועוד במאמר זה.
מהי אי-ספיקת כבד?
הכבד הוא איבר חיוני מאוד בגופנו המחזיק במספר תפקידים חשובים ביותר, שביצועם מאפשר לנו להתנהל בנוחות ובביטחון. פירוק רעלנים וייצור חומרים ההכרחיים לפעילותו התקינה של הגוף הן שתיים ממשימותיו המרכזיות.
כל פגיעה ברקמות הבריאות של הכבד הופכת לרקמה צלקתית הנקראת צירוזיס, על כן חלק זה באיבר אינו מסוגל למלא את תפקידיו. אי-ספיקת כבד הוא מצב המתרחש כאשר תפקוד הכבד נפגע בעקבות הצטברות רקמה צלקתית שכזו.
זוהי תופעה שיכולה להתקדם בקצב מהיר מאוד ולהביא לדרדור מצבו של החולה תוך ימים ספורים, אך ישנם גם מקרים שבהם קצב הקריסה של האיבר איטי יותר. ככל ואין שיפור במצב, כמו-כן היא יכולה להביא לסיבוכים חמורים יותר כמו אי-ספיקת כליות, סרטן הכבד ועוד.
מה גורם לאי ספיקת כבד?
כאמור, התופעה מתרחשת כאשר ישנה פגיעה ברקמות הבריאות של הכבד, על כן כל גורם שיפגע בכבד, עשוי להוביל לאי ספיקה. אומנם, ישנם מספר גורמים המעמידים את הכבד בסיכון משמעותי הרבה יותר לפגיעה כמו שתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, צריכה לא מבוקרת של תרופות מסוגים שונים, ומחלות שונות - תורשתיות או אוטואימוניות.
ישנן מחלות רב מערכתיות נוספות המשפיעות על תקינותו של הכבד בין יתר איברי הגוף. צהבת למשל היא דלקת ויראלית המזוהה מאוד עם פגיעה בכבד. כך גם זיהומים אחרים כמו נגיפי דלקת הכבד על כל סוגיהם (A-E), גרורות של מחלת הסרטן חסימת דרכי המרה או ורידי הכבד וכדומה.
מהם תסמיני המחלה?
לרוב, המחלה לא תורגש בשלביה הראשונים, אך עם התקדמותה וכתלות בקצב ההתקדמות, החולה יחוש תסמינים שונים של עייפות, חולשה, חוסר תיאבון וירידה במשקל. בהמשך יהיה ניתן לזהות תסמינים נוספים כמו דימום בקיא או בצואה, הפרעות שינה, בלבול וגרד המתפשט בכל הגוף על-רקע הרעלנים שהכבד אינו מצליח לנטרל.
הצטברות נוזלים בחלל הבטן גם היא תסמין של אי-ספיקת כבד והדבר מתבטא בנפיחות, קשיי נשימה ותנועה. על אלו מתווספים גם ירידה בחשק ובתפקוד המיני, כמו גם הצטברות בילירובין שיוצר את הגוון הצהוב בעור ובלובן העיניים.
כיצד ניתן לטפל באי ספיקת כבד?
בדומה למחלות רבות אחרות, הטיפול במחלה זו תלוי בגורם שהוביל לפגיעה באיבר ובשלב שבו זוהתה המחלה. הבסיס לטיפול הוא איתור הגורם הפוגע בכבד, טיפול בו והסרת האיום, תוך כדי טיפול בסימפטומים של המחלה. למשל, חולים שלקו באי ספיקת כבד על-רקע שתיית אלכוהול מופרזת, יתחילו טיפול עם שינוי דיאטה ותהליך גמילה מידי.
לתזונה תפקיד חשוב בהליך הטיפול באי ספיקת כבד. צריכת החלבון של חולה באי ספיקת כבד מוכרחה להיות מותאמת ומדויקת שכן מינון גבוה מידי או דל מידי יובילו לנזק נוסף לגוף. כמו החלבון, גם צריכת המלח חייבת להיות דלה ומבוקרת כדי שהטיפול בהצטברות הנולים
בחלל הבטן יהיה אפקטיבי ולא יוחמר המצב. טיפול נוסף המקל במקרה של מיימת (הצטברות הנוזלים) יהיה ניקוז שלהם אל מחוץ לחלל הבטן באמצעות מחט.
בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, או כאשר אין כל שיפור במצב החולה בעקבות הטיפול הקונבנציונלי,
השתלת כבד תהיה המוצא האחרון שיכול להציל את החולה מהתרחיש הגרוע ביותר. אם הוא יהווה מועמד מתאים להשתלה, הטיפול בחולה יתרכז בהקלה על הסימפטומים עד למציאת כבד להשתלה.
