בועז פמסון: זמני הפיתוח של חידושים בבינה מלאכותית מאיצים ומתקצרים

הבינה מלאכותית (Ai) היא תחום מחקר ופיתוח נרחב, שמתמקד בהתפתחות של מערכות מחשבים היכולות לבצע משימות, שעד כה נחשבו כאלו הדורשות יכולת חשיבה ופעולה אנושית. בועז פמסון, יזם ומנטור החוקר את התחום בשנים האחרונות: "תחום הבינה המלאכותית חווה האצה משמעותית, עם התקדמות משמעותית בתחומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, ולמידת מכונה".

על-פי בועז פמסון, ישנם מספר גורמים עיקריים להאצה בפיתוחי Ai: "הגורם הראשון הוא ההתפתחות המהירה של מערכות מחשוב, המאפשרות עיבוד כמויות גדולות של נתונים במהירות גבוהה. הגורם השני הוא העלייה בזמינות של נתוני אימון, שהם חיוניים לפיתוח של מערכות Ai. הגורם השלישי הוא פיתוח של שיטות חדשות ללמידה מכונה, המאפשרות למערכות Ai ללמוד מנתונים בצורה יעילה יותר".

תחזית נוספת של בועז פמסון לגבי ההאצה בפיתוח בינה מלאכותית, היא ביכולת של המערכת לפתח את עצמה: "בעולם ה-Ai יש מושג המכונה סינגולריות, המשמעות שלו הוא מצב בו הבינה המלאכותית תפתח את עצמה ללא צורך בבני אדם. ברגע שזה יקרה, היכולות של המכונה יכפילו עצמן במהירות הולכת וגוברת" אומר פמסון, "מה שלקח עד היום 10 שנים לפתח ייקח שנה, ואחרי זה ייקח חודש. בעצם הבינה המלאכותית תהפוך ליותר ויותר חכמה בכוחות עצמה".

איך ההאצה תתבטא בזמנים של חידושים?

ל-Open Ai לקח משהו כמו 15 שנה לפתח את Chat GPT, אבל תהיו בטוחים שהפיתוח הגדול הבא שיעשה מהפכה לא יגיע בעוד 15 שנה וגם לא בעוד 5 שנים, אלא בעוד אולי שנה או 15 חודשים. הקצב הוא אקספוננציאלי ומאיץ כל הזמן בתחום", אומר פמסון. " אנשים קצת עוצמים עיניים לשינוי שהולך להתחולל בעולם בשל הכניסה של הבינה המלאכותית לעולם לכל תחום בחיינו".

פמסון סבור כי ההאצה בפיתוחי Ai צפויה להוביל לשינויים משמעותיים בעולם בתחומים רבים כגון תעסוקה, בריאות, תחבורה, ואבטחה. בתחום התעסוקה, הבינה המלאכותית צפויה להחליף עבודות רבות, בתחום הייצור, שירות לקוחות, ואפילו עבודות מקצועיות". בתחום הבריאות, פמסון אומר כי: "היא צפויה לשפר את האבחון והטיפול במחלות, ולפתח טיפולים חדשים ובתחום התחבורה, Ai צפוי להוביל לפיתוח של מכוניות אוטונומיות, ושל מערכות תחבורה חכמות".

פמסון מזהיר לגבי הישארות מאחור בתחום הבינה המלאכותית: "זה לא חשש או תחזית, אני אומר בביטחון מוחלט, שהמכונות החושבות יחליפו ויעלימו משרות רבות בשוק העבודה. מי שלא יתכונן לשינוי, ימצא את עצמו מאחור בכלכלה שהשתנתה בצורה דרסטית, בטח במדינה כמו ישראל שעיקר העבודות בה הן מתן שירותים והיא ללא משאבים טבעיים רבים. אי-אפשר למנוע את הבינה המלאכותית, אך בהחלט ניתן להשתמש בה ולרתום אותה שתעבוד בשבילך, במקום במקומך".

איפה ישראל נמצאת מבחינת השותפות שלה בקידום מהפכת הבינה המלאכותית?

"למרות גודלה הקטן, ישראל היא מעצמת Ai עולמית, עם מגוון רחב של חברות, אקדמיות, וגופים ממשלתיים הפועלים בתחום. בשנים האחרונות, ישראל רשמה מספר פיתוחים וחדשות משמעותיות בתחום האבטחה ויכולות ההגנה מפני איומים קיברנטיים, בה לישראל יש כבר יכולות שמתעלות מעל שאר העולם".

בועז פמסון מוסיף אזהרה למקבלי ההחלטות: "המדינה כיום לא משקיעה כמעט בתחום הבינה המלאכותית וזה גורם שעלול לעכב בעתיד את ישראל ולהשאיר אותה מאחורה בתחום, מה שימנע ממנה השקעות ויפגע בכלכלה. חייבים להתעשת ולהבין שזה העתיד, הקטר הבא של ההייטק". אומר פמסון, אך גם אומר כי ישנה תקווה בנושא: "לאחרונה נעשים צעדים נכונים בתחום והרשות לחדשנות החלה תוכנית של השקעה בפיתוח של התחום, אך זו עדיין טיפה בים ומדינת ישראל צריכה להשקיע הרבה יותר, בחינוך ובהשקעות במרכזי פיתוח הרבה יותר על-מנת לשמור על הבכורה".

האם יש אירועים האחרונים בשוק הישראלי שקשורים לבינה מלאכותית?

בועז חולק עמנו את הפיתוחים והחדשות הכי עדכניות בתחום הבינה המלאכותית בישראל: "בחודש יולי האחרון, חברת "סייבר ארק" ((CyberArk) שהודיעה על השקעה של 100 מיליון דולר בפיתוח של מרכז חדשנות בתחום הבינה המלאכותית בעיר פתח תקוה. המרכז החדש צפוי להעסיק כ-1,000 עובדים, ולהתמקד בפיתוח של טכנולוגיות Ai חדשות בתחום האבטחה, זאת לפי צפי מומחי החברה בעליית הצורך בהגנה מפני התקפות האקרים מבוססות Ai".

"זה אירוע ענק שמהווה גדילה משמעותית של התחום בארץ", אומר פמסון: " זהו הולך להיות המרכז לפיתוח בינה מלאכותית הכי גדול בישראל ויש לכך עוד השלכות מעבר לרק מרכז פיתוח יחיד של סייברארק. מה שמרכזים כאלו יוצרים זה בעצם עוגן של ידע וניסיון בתחום פיתוח ספציפי, שמפרה את

השוק וגורם כתגובה משנית ליצירת סביבה בעלת התמחות וניסיון ב-Ai, מה שיגרום בוודאות בעתיד לעוד חברות הייטק להיפתח, לחקור ולפתח בתחום של בינה מלאכותית.

ידיעה נוספת בתחום שפמסון חולק עמנו היא בדבר המאורע ההיסטורי, שהתרחש לאחרונה במרכז הרפואי לגליל בנהריה, בו חייו של מטופל בן 50, תושב העיר, ניצלו בזכות בינה מלאכותית שהוטמעה במערכות המרכז וגילתה בבדיקת CT דימום תוך גולגולתי והביאה לטיפול מהיר בפציינט והובילה להצלת חייו. זוהי הפעם הראשונה בה בינה מלאכותית משמשת בישראל ואירופה למצב כזה, ומציב את ישראל בקדמת השילוב של הטכנולוגיה בעולם. הבינה המלאכותית הספציפית ששימשה במקרה זה פותחה על-ידי חברת Viz.ai הישראלית, ששווה כ-1.2 מיליארד ש"ח וזהו המקום הראשון בה נעשה בה שימוש בעולם".

ישנן עוד חברות בסדר גודל דומה בתחום בישראל?

היא בהחלט אחת החברות המבטיחות בארץ, אבל היא איננה היחידה" אומר פמסון, " על-פי הרשימה של מגזין פורבס, ישראל היא במקום השני לאחר ארה"ב בחברות שנכנסו לרשימת 50 החברות הכי גדולות בתחום ה-Ai. הישראלית הגדולה ביותר לפי הרשימה היא "Gong" של היזם עמית בן דוב, המייצרת פתרונות בינה מלאכותית המיועדות לניהול מערכות מכירה. החברה שווה כיום 7.25 מיליארד ומעסיקה כ-1200 עובדים מסביב העולם".

חברות נוספות שמופיעות ברשימה של פורבס ופמסון מציין היא "Trigo": "זו חברה שמפתחת טכנולוגיה לניהול סופרמרקטים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית וללא תורים ומנוהלת על-ידי האחים מיכאל ודניאל גבאי. "טריגו" נחשבת לאחד הסטארט-אפים המבטיחים בישראל, לאחרונה החברה גייסה לאחרונה כ-100 מיליון דולר בהובלת קרן טמאסק הסינגפורית, בשווי שוק של כרבע מיליארד דולר".

בועז פמסון מסכם ומביע הערכה כי ישראל תמשיך להוביל את עולם ההייטק בכלל ותחום הבינה המלאכותית בפרט: "אני לא חושב שיש מקום עם כל כך הרבה כישרון וגאונות כמו מדינת ישראל" אומר פמסון, "הבינה המלאכותית היא מהפכה כלל עולמית. מדינת ישראל צריכה להיות גאה במקום שהיא נמצאת בו כרגע, אך לא לנוח על זרי הדפנה ולהמשיך להשקיע ולפתח את המוחות שיש לה פה על-מנת להישאר מקום מוביל מבחינת ידע וטכנולוגיה".