|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
א.ב. יהושוע, בטורו בהארץ קורא לרשות הפלשתינית להפסיק להתחפר בצדקנות ולרדת מהעץ, למשא-ומתן ברמאללה
|
|
א.ב. יהושוע [צילום: רן אליהו]
|
|
|
|
|
|
צריך לרדת מהעץ [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
את הטור שלו ב הארץ, מקדיש א.ב. יהושוע, באופן מפתיע למדי, לא לקריאת ניעור לשמאל, שיזוז שמאלה, ולא לגלגול עיניים לשמיים בנוגע ל"תהליכים מעוררי חלחלה" אצלנו (בנוסח יאיר גולן). למרבה הפתעתי, הוא קורא דווקא לשמאל, לדרוש מאבו מאזן להיכנס למשא-ומתן עם בנימין נתניהו, ללא שום תנאים מוקדמים: "גם אם מחנה השלום איננו מאמין להצהרות נתניהו, הוא חייב לתפוס אותו במילותיו ולתבוע מוסרית ופוליטית מהרשות הפלשתינית להיכנס מיידית למשא-ומתן. אולי אני משלה את עצמי, אבל דומני, שגם נתניהו ואנשיו מבינים עכשיו, שמדינה דו-לאומית בטווח הארוך היא חזון קודר מאוד ומעמסה מסוכנת על הזהות הישראלית. לכן משא-ומתן רצוף, עקשני ופומבי ככל האפשר, גם אם הוא מייגע ומתסכל לשני הצדדים, הוא חשוב בעצם קיומו. אי-אפשר שמחנה השלום רק ילטף את הרשות הפלשתינית בדברי הזדהות ואהדה. דווקא אנשי מחנה השלום חייבים לתבוע מהמנהיגות הפלשתינית באופן חד-משמעי להזמין את נציגי ישראל הרשמית בדרג הגבוה ביותר לרמאללה, כפי שהציע נתניהו, ולאור זרקורים ומצלמות ובלי תנאים מוקדמים לדבר על כל הבעיות. כל פתרון וכל הסכם, אפילו הקטן ביותר, יהיה מבורך". שאפו על היושרה האינטלקטואלית. השיח של השמאל רווי לרוב הלקאה עצמית והיעדר מוחלט של סימטריה: ישראל אשמה בכל, הפלשתינים הם קורבן תמים. הטפה להפסיק את הכיבוש, שהיא מוצדקת כשלעצמה, נשמעת טוב שבעתיים כשהיא מגובה בסימטריה הנדרשת בין דרישות מהפלשתינים לבין דרישות מן הישראלים. |
| תאריך:
|
24/06/16
|
|
|
עודכן:
|
24/06/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קורןנאוה טבריה
|
24/06/16 17:11
|
|
|
|
2
|
|
באום
|
24/06/16 21:40
|
|
בן כספית מקדיש את החלק העיקרי של טורו במעריב, למה שנתפס בעיניו כמזמוז של ביבי את הצעת הסיוע האמריקנית, שלדעתו אין טובה ממנה. כן, גורס כספית, הייתה טובה ממנה, לפני כמה חודשים, אז דובר גם על סך של 5 מיליארד לשנה, אך בנימין נתניהו, בכסילותו ובדאגה אך ורק לאינטרסים האישיים שלו, בחר למסמס את ההצעה, או כפי שמנסח זאת כספית:
|
|
|
|
|
קרולין גליק מקדישה את טורה האחרון במעריב לניתוח הסכם הסיוע המתגבש בין ארצות הברית לישראל, וההשלכות שלו על עצמאות ישראל: השורה התחתונה שלה היא שההסכם המתגבש בין ישראל לארצות הברית, עומד להפוך את ישראל לבת חסות של ארצות הברית, יותר ממה שהיא כבר, בכמה מובנים והם:
|
|
|
|
|
בן דרור ימיני הוא הפרשן המועדף עלי, משום שגישתו היא ריאלית: הוא לא נכנע לסיפורי הסבתא של השמאל הרדיקלי, הוא מנער את הגילויים של "שוברים שתיקה" ומציב אותם בקונטקסט נכון, מחד-גיסא, והוא עומד על הרגליים האחוריות כשהימין הקיצוני, בחסות ממשלת בנימין נתניהו ונפתלי בנט משתגע. בקיצור, הוא הגון, וכל הצדדים הקיצוניים חוטפים ממנו במידה שווה.
|
|
|
|
|
לפנינו ימים שיכולים להציף כמה נושאים במובן החיובי ולטפל בהם. האנרגיה קיימת, עם עניין. אבל זוכרים להתחיל התחלות חדשות רק אחרי שכוכב מארס ישנה מגמה, כלומר אחרי תחילת יולי. המחשבות והקומוניקציה יהיו מהירות, סוערות וגם אלימות. אבל הכל יזרום בקלות יותר, בלי לאבד שליטה גם בתגובות.
|
|
|
|
|
ילדה פלשתינית שתכננה לבצע פיגוע בשער שכם, תקבל "חלונות התאווררות" במעצר הבית בו היא נתונה, לצורך סעודות רמדאן ועיד אל-פיטר. כך קבע (20.6.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
