בועז ביסמוט מ
ישראל היום מקדיש את טורו ב"ישראל השבוע" לשני הלא-כל-כך יוצלחים שמתחרים על הנשיאות בארצות הברית:
הילרי קלינטון, עם הפרשות המכבידות מאחוריה, ועם הקישור שלה לשחיתות ולתרומות שהן על גבול השוחד ל"קרן הקלינטונים", מחד-גיסא, ומאידך-גיסא, דונאלד טראמפ, שאיכשהו תמיד מקלקל לעצמו בסקרים עם אמירה גזענית, מיזוגנית ומטופשת.
לשיטת בועז ביסמוט, המזל של כל אחד מהם, הוא שיש להם זה את זה: קלינטון היא לא פופולרית, אך מתחרה לה באי-פופולריותו הוא טראמפ, וגם vise versa.
ביסמוט מפתיע, כאשר הוא מסביר, שחרף נאום המקסיקנים הידוע לשמצה של טראמפ בראשית הקמפיין, הקרב שלו על הקולות ההיספניים אינו אבוד, שכן מדובר בקהל שמרן ברובו (הקרב על הקהל האפרו-אמריקני אבוד לטראמפ, כך לשיטת ביסמוט).
לא פלא שטראמפ מרחיק ממנו את הקהל האפרו-אמריקני: בתקריות אלימות השוטרים הלבנים נגד עוברי אורח שחורים, הוא בוחר את הצד הלא נכון, ומצדד בשוטרים הלבנים, הגם שהסטטיסטיקות, וגם השחורים שנורו על-ידי שוטרים לבנים, זועקים מן האדמה, וכתובים בגרפיטי מדמם על הקיר. הוא מדבר על "חוק וסדר", כך לפי ביסמוט, ושוכח שהאיום העיקרי על החוק והסדר הם שוטרים לבנים שיורים באופן סתמי בעוברי אורח שחורים, מתוך גזענות לשמה.
בועז ביסמוט מסכם את טורו בכך שהגם שכעת, קלינטון מובילה בסקרים בשיעור של 9%, הכל יכול להשתנות ברגע האחרון, וזה לא נגמר עד שזה נגמר.