סוחרים ומושחתים

המאבק בסחר בבני אדם התעלם עד כה מהקשר ההדוק של תופעה זו לשחיתות שלטונית, ומכך שהשחיתות היא המאפשרת את הסחר. ארגון OECD פרסם השבוע מחקר בנושא ובמרכזו קווים מוצעים למאבק בשתי התופעות גם יחד.

21 מיליון בני אדם מועסקים בכפייה ברחבי העולם - בבנייה, בזנות, בחקלאות, בדיג ובטקסטיל. הסחר בבני אדם מגלגל 150 מיליארד דולר בשנה והוא חלק בלתי נפרד מהפשיעה המאורגנת. הוא לא יכול להתקיים בלי פקידים מושחתים שמעלימים עין, קובע OECD, הקורא לאמץ גישה מקיפה למאבק משולב בשחיתות ובסחר.

הארגון סבור שיש להגביר את שיתוף הפעולה הבינלאומי, תוך שימוש באמנות הקיימות למאבק בשחיתות והתאמתן במידת הצורך, תוך דגש של סיוע בחקירות והסגרת המעורבים בפשעים אלו. רשויות האכיפה צריכות לתת עדיפות לענפים בהם נפוץ הסחר בבני אדם ולחלוק את המידע בין הגורמים הרלוונטיים. כאשר נחשף סחר בבני אדם, יש לצאת מתוך הנחה שמעורבת בו שחיתות - וכך לנהל את החקירה.

עוד ממליץ OECD לקבוע הנחיות ברורות לעובדי הציבור החשופים לסחר בבני אדם, ולהעניש בצורה מיידית את מי שיפר אותן. באופן כללי, יש לקדם מערכת של יתר יושרה בשירות הציבורי, ולקבוע דרכים בהם יוכלו הן עובדי מדינה והן הציבור לדווח על התנהגות פסולה. גיוס עובדי הציבור צריך להיות שקוף ושוויוני, כדי למנוע "שתילה" של עובדים מושחתים שישרתו את שולחיהם. יש להקפיד על הכשרתם ועל הפיקוח עליהם, כולל בדיקת ביצועים קבועה. לפקידים בכירים יש להעניק את הכלים לזהות קורבנות של סחר בבני אדם וגם לאתר סימני אזהרה מוקדמים של עבירה זו.

הארגון קורא להגביר את מודעות הציבור לסחר בבני אדם ולשתף גורמים מחוץ לשירות הציבורי במאבק בו. במקביל, יש להעניק אמצעים מונעים לקורבנות אפשריים של הסחר, שיאפשרו להם להימנע מליפול בפח. לבסוף אומר OECD, שאין להעניק חסינות למבצעי עבירות של סחר בבני אדם, אלא להענישם במלוא החומרה.