מלחמת ויזות בדרך?

הפרלמנט האירופי החליט בשבוע שעבר (2.3.17) לבטל זמנית את הפטור הניתן לאזרחים אמריקנים מקבלת ויזה לשם כניסה ל-27 המדינות החברות באיחוד האירופי. לא מדובר בהחלטה מעשית, אלא בקריאה למוסדות האיחוד להטיל חובה שכזאת - ובוודאי באיתות פוליטי רב-משמעות לבית הלבן.

אירופה ואמריקה התרחקו אט-אט זו מזו במיליוני שנים של תהליכים טקטוניים, הנמשכים עד היום: המרחק בין היבשות גדל ב-2.5 ס"מ מדי שנה. לעומת זאת, היחסים בין המדינות והתושבים בהן הלכו והתהדקו עד לבריתות שהביאו לניצחון בשתי מלחמות עולם ובמלחמה הקרה. כעת, כותב אקונומיסט (3.3.17), דומה שהתהליכים הפוליטיים מיישרים קו עם המציאות הגאולוגית.

הסיבה העיקרית להחלטתו של הפרלמנט האירופי היא היחס לו זוכים אזרחי האיחוד מצידה של ארה"ב. אזרחי בולגריה, קרואטיה, קפריסין, פולין ורומניה עודם זקוקים לוויזה - ואירופה עומדת על יחס שווה בתחום זה. בשנת 2014 הודיע האיחוד לארה"ב שהיא אינה עומדת בדרישות הוויזה שלו והקציב לה שנתיים לתיקון המצב - מה שלא נעשה. לכן, רק הגיוני שגם האיחוד ידרוש ויזות מאמריקנים.

כמה אמצעי תקשורת, ובראשם רשת פוקס ניוז, טענו שהצעד של הפרלמנט בשטרסבורג הוא תגובה למהלכיו של דונלד טראמפ, ובראשם ביקורתו על נאטו ואיסור הכניסה של מוסלמים משבע מדינות. נכון שבנאומו בקונגרס בשבוע שעבר חזר טראמפ על מחויבותה של ארה"ב לנאטו, אך רוב מנהיגי אירופה היו מאוחדים בגינוי האיסור על המוסלמים - שאמנם הושעה בצו בית המשפט, אך טראמפ הבהיר שיעמוד על קיומו בצורה זו או אחרת.

אקונומיסט מדגיש, שיישום החלטת הפרלמנט האירופי ממש אינו עומד מאחורי הדלת. הדבר יחייב הסכמה של כל מדינות האיחוד, מה שמן הסתם יצריך שנים - אם בכלל יקרה. ככלות הכל, גם אם נניח בצד שיקולים מדיניים ופוליטיים רבי משקל - קשה לראות מי ירצה לוותר על התיירים האמריקנים או להקשות עליהם להיכנס לארצו. ארה"ב מצידה יכולה להשיב, שהאיחוד האירופי אינו מדינה ושיש לה הזכות להטיל מגבלות כאוות נפשה על אזרחי מדינות ספציפיות - מה שבהחלט נכון.