"יותר מכל ימי חיי"

"שני אירועים אנטישמיים השפיעו עלי אישית בחודשים האחרונים - וזה שניים יותר מאשר בכל ימי חיי, ואני בן 58". כך פותח סטיב פרידמן, מנהל בית הספר "הלל" במדינת מישיגן, מאמר שהתפרסם (5.3.17) בעיתון USA Today. האחד היה איום שווא על פצצה בבית ספרו. השני היה חילול המצבות בבית הקברות בפילדלפיה, לא הרחק מהמקום בו גדל, אך למרבה רווחתו - לא בבית העלמין בו קבורים הוריו ובני משפחה אחרים.

מעשים אלו מיועדים לזרוע פחד וחוסר ביטחון בקרב היהודים, אומר פרידמן. אין זו הפתעה שמעשים אלו - שרוב יהודי ארה"ב לא חוו מעולם - צצים דווקא באווירה הפוליטית הנוכחית, הוא טוען. האנטישמיות לעולם אינה מצויה עמוק מדי מתחת לפני השטח, וגם בשנים שקטות - היהודים נמצאים בראש רשימת ה-FBI של קורבנות למעשי שנאה בארה"ב. כן, מעיר פרידמן, יש יותר פעולות נגד יהודים מאשר נגד מוסלמים.

"מעולם לא הגדרתי את יהדותי באמצעות הטרגדיות שעברו עלינו - השואה, הפוגרומים, הגירושים. במקום זאת, תמיד אימצתי לחיקי את מה שיפה וחיובי בדת שלי, בתרבות שלי ובעם שלי. אני אוהב להיות יהודי בשל האושר והמשמעות שהיא מביאה לחיי", כותב פרידמן. אולם יש זמנים בהם היהודים חייבים להתייצב נגד מי שמנסים להטיל עליהם אימה ולפגוע בהם. המעשים הללו יגרמו לכעס, לא לפחד - הוא מצהיר.

היהודים חייבים לחיות את חייהם כרגיל ולבטא בגלוי ובגאווה את יהדותם, יוצא פרידמן נגד הסבורים שיש להוריד את הראש ולהוריד את הכיפה מהראש. הם חייבים לדבר לא רק נגד האנטישמיות, אלא נגד כל שנאה שהיא - מטעמי דת, גזע או נטייה מינית. פרידמן מבטיח שזה בדיוק מה שהוא יעשה - גם בבית ספרו, גם בחייו הפרטיים וגם במישור הציבורי.

לצד זאת, פרידמן יספר על האמריקנים הנפלאים שניצבו לצד שכניהם היהודים. ויליאם דיאל, מפקד תחנת משטרה במונטנה, קבע מזוזה בפתחה כאות מחאה על פעולותיהם של ניאו-נאצים בעיר. נוסעים ברכבת התחתית בניו-יורק שקרצפו צלבי קרס שצוירו על הקרונות. או מוסלמים בעיר סנט לואיס שגייסו תרומות לשיקום בית הקברות היהודי המחולל. יש להילחם יחדיו בשנאה הזאת, מסיים פרידמן, כדי להעביר לדור הבא את ערכי התורה, אלוהי ישראל והעם היהודי.