האם יש לדונלד טראמפ מדיניות לגבי המזרח התיכון? זו השאלה שמציב מייקל דוראן, שהיה עובד בכיר במועצה לביטחון לאומי בממשל בוש-הבן, במאמר שהתפרסם (19.5.17) בניו-יורק טיימס, ערב ביקורו של הנשיא בסעודיה ובישראל.

במהלך הקמפיין, דומה היה שמדיניותו לגבי האזור הסתכמה ב"לקרוע את הצורה לדאעש". הממסד בוושינגטון חשש שמדיניות כזו תזיק לכל מה שארה"ב ניסתה לבנות במזרח התיכון, אך דוראן אומר בציניות שהמדיניות האמריקנית ממילא הרסה את עצמה בתקופה האחרונה. לטראמפ יש הזדמנות לקבוע חזון משלו, ודוראן סבור שאפשר כבר לראות את הקווים העיקריים של דוקטרינת טראמפ למזרח התיכון.

המצב באזור סבוך, והבעיה המרכזית בו בשנים האחרונות היא עלייתה של אירן. ג'ורג' בוש הבן סבר שדמוקרטיזציה של עירק תשפיע על אירן - ונכשל. ברק אובמה ניסה לחבק את אירן - ונכשל. טראמפ קיבל בירושה אירן מתריסה, המעורבת לצידה של רוסיה במלחמה בסוריה. בוש ואובמה השקיעו מאמצים רבים בניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני - אך דוראן אומר שהדבר רק הסית את תשומת ליבם מטיפול בבעיה האירנית.

נכונותו של טראמפ לפקפק בתפיסות המקובלות של מדיניות החוץ יוצרות אפשרות לשינוי כמה מן הגורמים שיצרו את התסבוכת הנוכחית, אומר דוראן. הערכים האמריקניים, כמו דמוקרטיה, יפעלו רק אם תחילה ישכון סדר באזור - וזה תלוי בהפגנת כוח מצידה של ארה"ב. תראו מה רוסיה השיגה בסוריה ותבינו איך צריך לפעול באיזור.

שנית, ממשיך דוראן, טעות לחשוב שתמיכה ארוכת טווח בידידיה של ארה"ב במזרח התיכון היא גורם המערער את היציבות, ושעל-ידי התרחקות מהם והושטת יד לאויביה היא תהפוך את העולם למקום בטוח יותר. ולבסוף: הסכסוך הישראלי-פלשתיני אינו מוקד הבעיות באזור וממילא אינו מונע את הפתרון לאותן בעיות.

לא בטוח שטראמפ מבין את כל האמיתות הללו, מעיר דוראן, אבל אם כן - תהיה לו מקדמה גדולה. בשלב הבא, עליו להימנע מהפיתוי לחשוב שהשמדת דאעש היא היעד מספר אחת של ארה"ב במזרח התיכון. אם טראמפ יהרוס את דאעש ולא יצליח לבנות קואליציה איזורית יציבה, הצלחתו תהיה קצרת טווח. דאעש הבא יקום מתישהו, ורוסיה ואירן ינצלו לטובתן את התוהו ובוהו.

הצעד השלישי הוא לבנות את הקואליציה הזאת. ירדן, תימן ואיחוד האמירויות יכולות לעזור, אך הבסיס שלה צריך להיות טורקיה, ישראל וסעודיה. נכון, כותב דוראן, טורקיה וסעודיה לא תמיד הולכות בתלם, משום שהאינטרסים שלהן לא תמיד עולים בקנה אחד עם אלו של ארה"ב. אולם התעלמות מהן רק תחמיר את המצב; היתרון שלהן הוא, שבניגוד לאירן ולרוסיה - הן יהיו מוכנות להסכים לסדר איזורי בהובלתה של וושינגטון.

העובדה שטראמפ מבקר בסעודיה ובישראל בסמוך לפגישתו הצפויה בוושינגטון עם רג'פ טאים ארדואן, מלמדת שהוא מבין את חשיבותו של המשולש הזה - בעלי הברית המסורתיים נגד אירן. משימתו כעת היא לבסס עליו את דוקטרינת טראמפ. תוכנית כזו, מסיים דוראן, איננה זוהרת או מעוררת השראה - אבל מדינאות טובה מחייבת להכיר במגבלות האפשרי. הבחירות במזרח התיכון הן בין רע מאוד לבין הרבה יותר גרוע. טראמפ הבטיח ריאליזם פקוח-עין; הנה לו הזדמנות לממש הבטחה זו.