ענקית הסחר האלקטרוני הסינית אליבאבא פוזלת לשוק שמחוץ למולדתה – מדווח כתב-העת פורבס. ליתר דיוק: מי שעושה זאת הוא מייסד החברה, ג'ק מא, אשר בשנה האחרונה בילה למעלה מ-800 שעות בטיסות לעשרות מדינות, שם נפגש עם ראשי עסקים ועם בכירי הממשל. מא הציג בפניהם את חזונו הגדול: עסקים קטנים מכל רחבי העולם יוכלו לסחור בחופשיות ובביטחון על גבי המסד של אליבאבא.
מא אינו מציב יעדים צנועים. הוא רוצה שבשנת 2020 יגיעו מכירות אליבאבא לטריליון דולר, ובשנת 2036 ל-2 טריליון – סכום הגבוה מהתוצר של כל מדינות העולם למעט ארה"ב, סין, יפן ו
האיחוד האירופי. כיום שווה החברה 300 מיליארד דולר, וכדי להגשים את השאיפות של מייסדה היא חייבת לפנות לשוק העולמי, משום שבסין היא ניצבת בפני תחרות גוברת מצד חברת JD.com. חברה זו רשמה לאחרונה מכירות שיא של 17.6 מיליארד דולר בפסטיבל מכירות בן 18 יום בתחילת חודש יוני, שנועד לציין את יום הולדתה ה-18.
בשבוע שעבר ביקר מא בדטרויט, מדווח פורבס, ונאם בפני 3,000 בעלי עסקים קטנים. לא באנו לכאן כדי להתחרות ב
אמזון – הבהיר להם – אלא כדי לפתוח בפניכם שער למאות מיליוני צרכנים סינים, עם עזרה בלוגיסטיקה, בשיווק ובתשלום און-ליין. נשיא החברה, מייקל אוונס, מצהיר שאליבאבא שונה מאוד מאמזון: היא יוצרת את התשתית למסחר ופועלת בקנה מידה הרבה יותר גדול מאשר החברה האייקונית של ג'ף בזוס.
אסטרטגיה זו גם מאפשרת לאליבאבא למלא הבטחה שנתן מא לנשיא
דונלד טראמפ בתחילת השנה, באחד הנושאים הקרובים ביותר לליבו של האחרון. מא הבטיח לו שהפעילות של אליבאבא לקידום מכירות העסקים הקטנים תיצור מיליון מקומות עבודה בארה"ב בחמש השנים הבאות.
במקומות אחרים בעולם מטביעה אליבאבא את חותמה באמצעות השקעה בשותפים מקומיים. בשנתיים האחרונות הוציאה אליבאבא 21 מיליארד דולר ברכישת מניות בזירות סחר הודיות ובאתר המכירות המוביל בדרום-מזרח אסיה, Lazada בו היא מחזיקה 83% לאחר השקעה של מיליארד דולר. זרוע הפיננסים שלה, Ant, השקיעה בפלטפורמות תשלומים בתאילנד,
קוריאה הדרומית והפיליפינים ועומדת לעשות זאת גם בדרום אפריקה.
הצלחתה של אליבאבא מחוץ לסין ממש אינה מובטחת, מבהיר פורבס. האווירה העסקית והפוליטית של היום מורכבת מאי פעם, ולמא יש עוד הרבה עבודה. בין היתר, יהיה עליו להתמודד עם העובדה שהבזאר האלקטרוני שלו, Taobao, מוכר בגלוי מוצרים מזויפים – מה שכבר גרם למותגים רבים לאבד את אמונם באליבאבא. בנאומו בדטרויט כינה מא את המוצרים המזויפים "הסרטן של אליבאבא" ומנהלי החברה התחייבו להיפטר מהם בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ותוך הפעלת טכנולוגיות שיעקבו אחרי המכירות בבזאר.
חלק מהאנליסטים תוהים האם מא אינו מצייר תמונה ורודה מדי לבעלי העסקים הקטנים. נכון שבסין יש תאבון הולך וגדל למותגי נישה – החל מקוסמטיקה ועד מזון תינוקות – אך התחרות מול אליבאבא היא משמעותית. אלפי מותגים כבר נמכרים בזירה שלה Tmall ומספר המותגים הזרים הנמכרים בה זינק אשתקד ב-169% - אך המכירות גדלו ב-30% בלבד, מה שמלמד שמספר המותגים המוצעים עולה על הביקוש האמיתי.
אלא שזה אומר, ממשיך הביטאון, שלהיבט אחר באסטרטגיה של אליבאבא יש סיכויים טובים יותר: מציאת שווקים זרים לתוצרת סינית. החלק הזה יכול להצליח יותר מאשר החלק של ייצוא לסין, בו כאמור התחרות עזה. לעומת זאת, דרום-מזרח אסיה היא שוק אידיאלי למוצרים סיניים, שיתרונם בתחום המחיר יכול לכבוש את ליבותיהם של הצרכנים. מכירות כאלו גם ישלבו היטב את אליבאבא באסטרטגיה של ממשלת סין, המבקשת להחיות את הביקוש למוצריה לאורך דרך המשי העתיקה – ממערב המדינה לליבה של אירופה.
גם זה לא הולך בקלות רבה מדי, אומר פורבס. מא הקים את "פלטפורמת הסחר האלקטרוני העולמי" – התשובה שלו לארגון הסחר העולמי – כמסד אינטרנטי להנמכת גבולות הסחר עבור עסקים קטנים בדרום-מזרח אסיה. שנה לאחר היוזמה היומרנית הזו, העסק מתקדם לאט: רק מלזיה הצטרפה אליה. אפילו ממשלות מתקשות להרים יוזמות סחר בינלאומיות, ומא הוא – עם כל הכבוד – רק איש עסקים, ללא כוחה של מדינה.
כל זה אומר שנכון לעכשיו הפעילות הבינלאומית היא רק חלק קטן מעסקיה של אליבאבא – 10% בלבד מהכנסותיה בשנה שעברה. היעד שלה הוא להגיע ל-40%, וזה יקח הרבה זמן ויצריך הרבה מאמצים. כדי להשיג אותו, אליבאבא מרחיבה את פעילותה הגלובלית גם בתחומים האחרים שלה: שירותי תשלום אינטרנטיים, בידור ומיחשוב ענן. AliCloud מציעה את שירותיה ב-15% בלבד מהמחיר שגובה אמזון, ואילו Ant כבר סולקת תשלומים עבור מיליוני סוחרים אמריקנים לאחר שרכשה את חברת Moneygram. שילוב זה של פעילויות, אכן עשוי להפוך את אליבאבא לענקית גם בקנה מידה עולמי.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
