הבלט הרוסי בולשוי, הידוע ביותר בעולם בתחומו, תכנן להעלות מופע על חייו של הרקדן ההומוסקסואל רודולף נורייב. אלא שממש ברגע האחרון, לאחר שרוב הכרטיסים נמכרו, הודיע מנהלו, ולדימיר אורין, על ביטול הצגת הבכורה. במקומה הוצג הבאלט "דון קישוט".

על-פי התקשורת הרוסית, מדווח אקונומיסט, ההוראה לבטל את המופע הגיעה הישר משר התרבות, ולדימיר מדינסקי, לאומן בעל דעות שמרניות. אלא שלבולשוי יש גם תומכים רבי עוצמה, ואורין מבטיח שהבאלט על נורייב יוצג – אולי כבר בחודש דצמבר. אבל לא משנה מה יקרה עם הבלט הספציפי; מה שקורה בבולשוי לרוב מסמל את מה שקורה ברוסיה כולה.

בשנה הבאה יתקיימו ברוסיה בחירות לנשיאות, וכפי שהדברים נראים כרגע – ולדימיר פוטין ינצח בהן בקלות. מומחים לרוסיה צופים, עם זאת, שפוטין ירענן את הסגל שסביבו ויחדד את המסרים שלו לקראת מה שצפויה להיות הקדנציה הרביעית והאחרונה שלו (אלא אם כן ישנה את החוקה). לכן, מי שמצויים בסביבתו מנסים להבטיח את מקומם – ומה טוב יותר מאשר הקצנה כדי לעשות זאת?

המאבק אינו בין ממשלה לאופוזיציה, אומר הפרשן אלכסנדר באונוב, אלא "בין מי שרואים את רוסיה משתלבת בעולם המודרני לבין מי שרואים אותה ניצבת בראש ההתנגדות לעולם המודרני". קיריל סרברניקוב, הבמאי עטור הפרסים של "נורייב", שייך למחנה הראשון. בתיאטרון שלו עצמו, מרכז גוגול, הוא מוביל קו של הצגות מודרניות הכוללות גם עירום. מחוץ למולדתו הוא זוכה לתהילה; המצב שונה לחלוטין ברוסיה עצמה.

פוטין החל בשנת 2012 את הקדנציה השלישית שלו בחזרה לערכים מסורתיים. חוקים חמורים השתיקו "תעמולה הומוסקסואלית". הכנסייה הרוסית האורתודוכסית הגדילה את השפעתה בתחומי התרבות. קיצוניים דתיים תקפו תערוכות "פוגעניות". בחודש מאי פשטה משטרת הביטחון (היורשת של הקג"ב) על מרכז גוגול וחקרה את סרברניקוב. הוועדה נגד שחיתות, הכפופה ישירות לפוטין, טענה שחברת ההפקות של הבמאי מעלה ב-3.4 מיליון דולר מכספי המדינה בשנים 2014-2011; מנהל הכספים ורואה החשבון שלה נעצרו. התובעים אפילו טענו, שהתיאטרון כלל לא העלה את ההצגה תמורתה קיבל סיוע ממשלתי; הדיווחים העיתונאיים על ההצגה לא הספיקו כדי לשכנע אותם.

אם ההליכים נועדו להטיל אימה, הם השיגו את מטרתם – כותב אקונומיסט. מבקרת התיאטרון אלה שנדרוובה אומרת שהמקרה יצר אווירה של היסטריה ופחד בקרב האינטליגנציה ברוסיה. אפילו מי שנחשבים לבעלי מעמד מבוסס יותר הביעו את חששותיהם. הבמאי המכובד יבגני מירונוב העביר לפוטין בפומבי מכתב תמיכה בסרברניקוב, בחתימתם של אישי תרבות בולטים. מירונוב הזהיר שהחקירה עלולה לחבל בביקורו הקרוב של פוטין בצרפת, ולמרבה ההפתעה הנשיא הסכים איתו וכינה את חוקריו של סרברניקוב "אידיוטים".

המקרה הזה מלמד על עובדה חשובה, אומר השבועון: רוסיה אינה מופע יחיד של פוטין, והיא גם אינה תיאטרון בובות בניהולו. בשיטה יש רק מעט עקביות. למעשה, היא מורכבת מתוהו ובוהו של קבוצות יריבות ושחקנים מתחרים, שמטרותיהם סותרות ושמנסים לפרש את האיתותים המגיעים מהקרמלין תוך חשש מנקיטת צעדים מוטעים. הם גם מנהלים מאבק על רוסיה שאחרי פוטין ועל מקומם בה. כדי להבין היכן מתנהלים הקרבות ברוסיה, כדאי לעקוב היטב אחרי המתרחש על הבמה – פשוטו כמשמעו.