רק 3% מהאנשים בעלי העוצמה וההשפעה הגדולות ביותר בבריטניה הם שחורי עור ובני מיעוטים – מעלה פרויקט נרחב של העיתון גארדיאן. העיתון זיהה למעלה מ-1,000 אנשי צמרת ומצא, כי 36 בלבד מתוכם הם בני מיעוטים; מבין אלו, רק שבע הן נשים.
גארדיאן הרכיב רשימה הכוללת את האליטה הבריטית ב-39 קטיגוריות בתחומי העסקים, הממשל, המשפט והחברה: החברות הגדולות, חברי הקבינט, שופטי בית המשפט העליון, ראשי פירמות ראיית החשבון ועריכת הדין, מנג'רים בפרמייר ליג בכדורגל, מנהלי סוכנויות פרסום, מפקדי צבא בכירים, עורכי עיתונים, ראשי יחידות הבילוש המשטרתיות, שירותי הבריאות, האיגודים המקצועיים ועוד. הנתונים קשים ורוחביים: בעוד המיעוטים מהווים 13% מכלל תושבי בריטניה, כאמור חלקם באליטות הוא שליש משיעור זה.
בין הנתונים: אין כלל בני מיעוטים בבית המשפט העליון, בצמרת הצבא וכוחות הביטחון, בין בכירי הבלשים, בין עורכי העיתונים ומנהלי רשתות הטלוויזיה, בין ראשי משרדי עריכת הדין ובין המובילים באמנות. רק שניים מבין 100 מנהלי החברות הגדולות הם בני מיעוטים, ובקבינט יש שניים כאלו מתוך 31 חבריו. בן מיעוטים אחד בלבד נמצא בין 22 המנג'רים בפרמייר ליג, בין 21 ראשי משרדי ראיית החשבון המובילים ובין מנכ"לי גופים ציבוריים אחרים. באף אחת מן הקטיגוריות שבדק גארדיאן, לא מתקרבים בני המיעוטים לייצוג הדומה לזה של חלקם באוכלוסייה.
פעילים למען שוויון אומרים, כי נתונים אלו מלמדים על האפליה המובנית ממנה סובלים בני מיעוטים במהלך הקריירה שלהם, ומזהירים שאת המחיר שלה ישלמו לא רק אותם בני מיעוטים, אלא החברה הבריטית כולה. העיתון אומר, כי התוצאות מעמידות בספק את יעילותם של חוקי השוויון שנחקקו בשנת 2000 ובשנת 2010, אשר – כך מתברר – עשו רק מעט, אם בכלל, כדי לקדם את בני המיעוטים בבריטניה לעמדות הבכירות בממלכה.
סימון ווליי, מנהיג חברתי כהה-עור שארגונו נטל חלק בפרויקט, טוען שלשחורים ולאסייאתים כמעט ואין נתיב לצמרת. "המועדון הלבן למעשה חוסם כשרונות שחורים. העדר הגיוון ברמות הגבוהות הוא מטריד מאוד, לא מעט משום שבכל המגזרים הייתה התקדמות מועטה בלבד, אם בכלל", הוא מוסיף. ואילו רבקה הילסנראת', גם היא פעילה למען שוויון, אומרת שהתוצאות מצביעות על היקף העדר השוויון וחוסר ההגינות שעודם טבועים בחברה הבריטית. לדבריה, בלא גיוון של ממש בדרגי ההנהגה – המיעוטים לעולם לא ישפיעו בצורה ממשית על החברה.
דואן באטלר, שרת הצללים של הלייבור לענייני שוויון, אומר שבני המיעוטים מפסידים בתחרות משום שאין להם קשרים ו"רשתות" מהם נהנים הבריטים הלבנים. הן המדינה, הן המגזר העסקי והן האנשים עצמם מפסידים אם לא כל אדם יכול לממש את הפוטנציאל שלו – היא סבורה. "כאישה שחורה, שום דבר לא מפתיע אותי כאשר מדובר במיעוטים ובנשים. המצב הזה איננו נובע מהעדר כישרון".
המחקר של גארדיאן עולה בקנה אחד עם מחקר שפרסמה לפני מספר חודשים אשת העסקים רובי מקגרגור-סמית, ולפיו בני מיעוטים מהווים רק 10% מכוח העבודה ומאיישים רק 6% ממשרות הניהול הבכירות. מחקרים אחרים הצביעו על כך שאפליה עדתית/גזעית עודנה מושרשת עמוק בבריטניה: שליש מהעובדים בני המיעוטים דיווחו על בריונות, הטרדות או אפליה גזעית; דוח אחר מזהיר מפני הטיה גזעית בבתי המשפט; ומחקר שלישי עמד על אפליה גזעית בחינוך הגבוה.
עם זאת, מציין העיתון, בכמה תחומים הושגה התקדמות מאז תחילת המאה. שיעורם של בני המיעוטים בשירות הציבורי הוכפל ל-11.6%, וחלקם בין השופטים בערכאות הדיוניות מגיע ל-7%. שוטרים בני מיעוטים הם כיום 6.3% מכלל הכוח, לעומת 2.2% בשנת 2000. שיעור חברי הפרלמנט מבני המיעוטים הוא כיום 8% - הגבוה ביותר אי-פעם. אפילו שני חברי הקבינט הם שיפור ניכר לעומתו ממשלתו הכל-לבנה של
טוני בלייר בשנת 2000. executives, there
