למרות השפעתו של חיזבאללה על לבנון, חלק ניכר מהאוכלוסייה השיעית במדינה פונה לעבר העיר נג'ף שבעירק, אחת הערים הקדושות לשיעה, לקבלת הנחיה דתית. למרות שנג'ף מעולם לא הייתה מעורבת פוליטית בלבנון כמו אירן, מוסדות שיעים רבים קראו לה "בית".

במשך השנים חיזבאללה הפנה את תשומת הלב של שיעים רבים לאירן לצורך הנחייה דתית, אך לנג'ף עדיין הייתה השפעה דתית. לאנשי דת בולטים בלבנון היו בעבר קשרים חזקים עם נג'ף, והיא עדיין משפיעה על השיעה בלבנון. ארה"ב ושחקנים אזוריים אחרים יכולים לנצל קשר זה, כותבת חנין גדאר ב-Wadhington Institute, כדי לעזור ללבנון לרסן את ההשפעה האירנית במדינה.

מאז שנת 2003 האייתוללה עלי סיסתאני, אחד מאנשי הדת השיעים הבכירים בעולם, נמנע לנקוט עמדה בפוליטיקה הפנים-לבנונית. מקרה יוצא דופן היה לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר סיסתאני אמר לאנשי דת בלבנון לא לתפוס משרות פוליטיות ושהשיעים בלבנון צריכים להתנתק מאירן. כעת נג'ף מוכנה להתערב הנושאים פוליטיים, דבר בעל משמעות לקראת הבחירות בעירק שיתקיימו בשנה הקרובה.

אירן רוצה להקים גוש של מפלגות שיעיות. בחודש שעבר, לאחר ביקור של בכירים עירקים בסעודיה, אירן שיגרה לבגדד את האייתוללה הבכיר מחמוד האשמי שחרודי. מטרת הביקור הייתה לנסות ולאחד את השורות השיעיות לקראת הבחירות. שחרודי אכן נפגש עם מספר מנהיגים, ביניהם ראש-הממשלה, חיידר אל-עבאדי, אך לא הוזמן לנג'ף וגם איש הדת הבכיר מוקתדא א-סאדר סרב להיפגש איתו.

מכשול נוסף בפני תוכניותיה של אירן, מציינת גדאר, הוא הגל האנטי-אירני בעקבות עסקה של חיזבאללה עם דאעש בסוריה. באוגוסט האחרון, 308 לוחמי דאעש ומשפחותיהם הורשו לסגת מהרי קלמון לעבר העיר אל-בוכמאל שליד גבול סוריה-לבנון. הדבר בוצע באמצעות אוטובוסים ואמבולנסים שנשלחו על-ידי משטר אסד ובשיתוף פעולה עם חיזבאללה. הדבר הרתיח את אל-עבאדי ואנשי דת אחרים בעירק, שראו את העסקה כמסוכנת לעירק ופוגענית כלפי אנשיה. הדבר הגיע גם לאוזני תומכי חיזבאללה בלבנון, שמתחו ביקורת על המהלך.

בזמן שאירן בטוחה ביכולתה להשפיע על הבחירות לפרלמנט הלבנוני במאי 2018, הבחירות לפרלמנט העירקי באפריל 2018 מהוות אתגר רב יותר. פוליטיקאים שונים מרחיקים עצמם מאירן, תוך הדגשת הזהות הלאומית העירקית על חשבון הזהות השיעית. בנג'ף מסכימים עם מהלך זה, והם כנראה יתמכו בכל קואליציה שיעית שתדגיש את הזהות העירקית.

בניגוד לשיעים בלבנון, השיעים בעירק עומדים על שלהם מול אירן. הדבר נובע בין היתר מהנוכחות של ערים שיעיות מרכזיות כמו נג'ף וכרבלא. מעבר לכך, שיעים בעירק עדיין רואים את מדינתם כמשגשגת ועצמאית. השיעים בלבנון לא הצליחו לייצר זהות לאומית משלהם, והם חברו לפלשתינים, הסורים וכעת האירנים כדי להגן על עצמם. גם אלו שמתנגדים לחיזבאללה, עדיין מציגים עצמם כשיעים ולא כלבנונים.

כדי לטפח חלופה בת-קיימא לחיזבאללה, הקהילה הבינלאומית ניסתה לעבוד עם פלגים שונים בלבנון והשקיעה בהם רבות. עד לאחרונה רבים מהם לא חיפשו חלופה לחיזבאללה, והם היו מרוצים מהרטוריקה התוקפנית של הארגון וראו בו ארגון מקובל שמספק שירותים חברתיים לשיעים נזקקים. מנגד, תורמים זרים העבירו כספים לדמויות שיעיות רבות שלא נתפסו כאמינות, ולא הייתה שום אסטרטגיה אמיתית לחיזוק המנגנונים שיעניקו לשיעים מקום ראוי בחברה הלבנונית. היוזמות נגד חיזבאללה נכשלו, משום שניסו להחליף ארגון שיעי אחד בארגון שיעי אחר, במקום לחזק את התודעה הלאומית הלבנונית.

חיזוק התודעה הלאומית העירקית, יכול להביא מנהיגים שיעים להקמת קואליציות מגוונות. למרות ההבדלים המהותיים שיכולים להיות בין המפלגות השונות, מדובר במהלך טוב יותר מאשר חיזוק המעורבות האירנית בעירק. דבר שכזה יסייע לארה"ב ובעלות בריתה להילחם נגד התרחבות ההשפעה האירנית באזור. עתיד ההשפעה האירנית בעירק ייקבע בבחירות באפריל, ואם המועמד האירני לא ינצח כחלק מגוש חוסם שיעי, אירן תרגיש את ההשפעות למהלך בעירק ובלבנון.

לדעת גדאר, כדי להחליש את ההשפעה האירנית במרחב, הקהילה הבינלאומית צריכה לעודד בריתות פוליטיות בעירק שיכולות לערער את המעומדים שאירן תומכת בהם, לחזק את אל-עבאדי ושאר מוסדות המדינה, לעודד את נג'ף לגמישות פוליטית ולקרוא לשיתוף פעולה בינלאומי. אם המפלגות השיעיות לא יקימו גוש חוסם, או יחברו לסונים ולכורדים כדי להקים ממשלה בין-עדתית, ניתן יהיה לחזק את שיתוף הפעולה בין ארה"ב לעירק ולפעול נגד אירן.

הסיכויים שמהלך כזה יתרחש בלבנון יותר נמוכים, ולמרות זאת הקהילה הבינלאומית לא יכולה לאבד את הקשר עם השיעים הלבנונים שמתנגדים לאירן. חיזבאללה הוא עדיין החלופה האמיתית היחידה לשיעים בלבנון, אם בכירים שיעים בנג'ף ומקומות אחרים יגבירו את הלחץ על אירן ושלוחותיה.