כלי התקשורת הגדולים בארה"ב נוהגים לבדוק נאומים מרכזיים של הנשיא, ובמקרה של דונלד טראמפ הם מוצאים בדרך כלל שורה ארוכה של אי-דיוקים וגם אמירות שאינן אמת. אלא שנאומו של טראמפ בנושא המדיניות מול אירן (13.10.17) כנראה אכזב את מי שציפו לעוד נאום שכזה. גלן קסלר בחן את ההצהרות העיקריות עבור וושינגטון פוסט, עיתון שכידוע נמנה על מתנגדיו החריפים של טראמפ, ומצא פה ושם נקודות בעייתיות – אבל הרבה פחות מאשר בנאומים אחרים.

טראמפ: "המשטר [האירני] העניק מחסה לטרוריסטים בכירים לאחר 9/11, כולל בנו של אוסמה בן-לאדן".

קסלר: טראמפ מנה פעולות תוקפניות רבות של אירן כלפי ארה"ב מאז מהפכת חומייני בשנת 1979, אך טענה זו פחות ידועה. היא מבוססת כנראה על ספר שפורסם לאחרונה, אך בו נאמר שבצמרת האירנית היו חילוקי דעות בנושא זה, ומשמרות המהפכה הם שתמכו במתן מקלט לטרוריסטים – ולכן מדובר בהכללה שגויה.

טראמפ: "המשטר הוא התומך מספר אחת בעולם של טרור והוא מעניק סיוע לאל-קאעידה, הטליבאן, חיזבאללה, חמאס ורשתות טרור אחרות".

קסלר: טראמפ הולך בעקבות משרד החוץ, אשר קבע ביולי השנה שאירן ממשיכה לסייע לאל-קאעידה; עד אז אמר הממשל, כי תמיכה זו היא נחלת העבר.

טראמפ: "הממשל הקודם הסיר עיצומים אלה, ממש לפני שהביאו לקריסתו המוחלטת של המשטר האירני, באמצעות הסכם הגרעין השנוי במחלוקת עמוקה".

קסלר: יש מעט ראיות לכך שהמשטר עמד על סף קריסה, אם כי ברור שהתקשה אל מול העיצומים הבינלאומיים. ממשל אובמה זכה לתמיכה רבה בהטלת העיצומים הקשים משום שהצליח לשכנע את רוסיה וסין – שתי שותפות מרכזיות של אירן – שהם נועדו להביא את טהרן לשולחן המו"מ. קרוב לוודאי שתמיכה זו הייתה נשללת אם המשטר היה מתחיל להתנדנד בשל העיצומים.

טראמפ: "הסכם הגרעין נתן מיד למשטר דחיפה פיננסית ולמעלה מ-100 מיליארד דולר שהמשטר יכול היה לנצל לתמיכה בטרור. המשטר גם קיבל הסכם במזומן בסך 1.7 מיליארד דולר מארה"ב, שחלק ניכר מהם הועמסו פיזית על מטוס והוטסו לאירן".

קסלר: מדובר בנכסים אירניים שהוקפאו; משרד האוצר העריך שהיא תקבל בחזרה נכסים ב-55 מיליארד דולר אם תעמוד בהתחייבויותיה, בעוד אירן טוענת שמדובר ב-32 מיליארד דולר. הסכום האחר נוגע להסכם במחלוקת כספית עתיקת יומין בן שתי המדינות; 400 מיליון דולר מתוכו שולמו ככל הנראה תמורת שחרור אמריקנים שהוחזקו באירן. מדובר היה בכסף שהיה של אירן מלכחילה – תשלום תמורת רכש צבאי שהזמין משטר השאה ולא סופק עד נפילתו. יתרת הסכום הייתה ריבית על החוב המקורי של ארה"ב.

טראמפ: "ההסכם מתיר לאירן להמשיך לפתח חלקים מסוימים מתוכנית הגרעין שלה, וכאשר בעוד מספר שנים ייעלמו הגבלות משמעותיות – היא תוכל להתקדם במהירות לעבר פיתוח נשק גרעיני".

קסלר: כמעט כל ההגבלות יוסרו בטווח של 25-10 מחתימת ההסכם. ספק אם אירן הייתה מסכימה לחתום על הסכם שהיה מונע ממנה לחלוטין פעילות גרעינית, בהתחשב בכך שהיא זכאית לפתח את הגרעין לצורכי שלום. מבקרי ההסכם טוענים, שהתנהגותה בעבר מלמדת שהיא תרמה בכל מקרה ולכן איבדה זכות זו. טראמפ לא הזכיר שההסכם אוסר על אירן, ללא הגבלת זמן, לפתח נשק גרעיני.

טראמפ: "המשטר האירני הפר שוב ושוב את ההסכם. למשל: בשני מקרים הם חרגו מהתקרה של 130 טון מים כבדים. עד לאחרונה, המשטר האירני לא עמד בציפיותינו לגבי הפעלת צנטריפוגות מתקדמות".

קסלר: טראמפ צודק לגבי המים הכבדים, אך תומכי ההסכם טוענים שזה מראה שהוא פועל. אירן ניסתה לנצל לשון עמומה בהסכם, אך המפקחים הבינלאומיים תפסו אותה מיד והיא אולצה לציית. בנוגע לצנטריפוגות: ההסכם מגביל את המספר ואת הסוג שמותר לאירן להפעיל. גם כאן היא ניסתה לנצל לשון עמומה כדי להגדיל את המספר, אך נראה שהמחלוקת נפתרה.

טראמפ: "רבים מאמינים שאירן פועלת עם קוריאה הצפונית. אני אורה לסוכנויות המודיעין שלנו לבצע בדיקה מעמיקה ולמסור דיווח נוסף".

קסלר: הצהרה זו אינה מובנת. עולה ממנה, כי אין די ראיות להוכחת טענה זו, אך שירותי המודיעין ימשיכו לבדוק. לא ברור, אם כך, מדוע טראמפ בכלל הזכיר את הנושא.

טראמפ: "אני, כנשיא, יכול לבטל בכל עת את השתתפותנו בהסכם".

קסלר: יתר השותפים להסכם טוענים שלטראמפ אין סמכות כזאת, שכן ההסכם אושר בידי מועצת הביטחון. עם זאת, הנשיא יכול להטיל עיצומים בכל עת ובקלות רבה: החוק האמריקני דורש שהוא יסיר את העיצומים, ואם לא יעשה זאת – הם יימשכו. צעד כזה יחסל בפועל את ההסכם.