על-פי הבדיחה, יש בדיוק שתי עלילות לספרים: אדם זר מופיע או אדם יוצא למסע – ולכן סביר להניח שתמצאו דמיון ביניהם. שורה של תביעות בטענה להפרת זכויות יוצרים שהוגשו לאחרונה, מעלות שאלה מעניינת בה עוסק אקונומיסט: כאשר מדובר בסיפור פרי דמיון – מתי קרוב הוא קרוב מדי? ובמילים אחרות: מתי ניתן לטעון להפרת זכויות?

מארק ליטווק, עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים ולעיתים קרובות משמש כעד מומחה בתיקים כאלו, אומר שתביעות על הפרת זכויות בעלילה בדיונית הן קשות במיוחד להוכחה: מבחינה חוקית, אי-אפשר להיות הבעלים של רעיון. קונספטים, קווים מרכזיים – נושאים – כל אלו לא ניתנים להגנה בזכויות יוצרים, נקודה.

חוק זכויות היוצרים האמריקני מגן על "ביטויו של כותב" – תפיסה שקשה להגדיר אותה. בראש ובראשונה היא מונעת את העתקת מילותיו של הכותב, אבל אפשר להחיל אותה גם על קווי האופי של הדמויות ופרטי העלילה. עם זאת, אין פסיקה ברורה בשאלה כמה אלמנטים צריכים להיות מועתקים כדי שניתן יהיה לתבוע על הפרת זכויות. על התובע להוכיח שהייתה העתקה של יותר מאשר סתם רעיון – משום שכאמור, מה שמוגן הוא לא הרעיון אלא דרך ההבעה שלו.

אקונומיסט מדגיש, כי זה אינו אומר שלרעיונות אין ערך ושאי-אפשר לסחור בהם. תביעה תלויה ועומדת אחרת מבוססת על הטענה, שמפיקי סדרת דרמה המשודרת בנטפליקס, שמעו את הרעיון מן התובע והשתמשו בו. לטענתו, הדבר היווה הפרת הסכם משום שהם היו אמורים לשלב אותו בהפקה. המפיקים אינם טוענים שרעיון אינו מוגן, אלא שכלל לא שוחחו עם התובע.

מה שמקשה במיוחד על הוכחת תביעות העתקה הוא העובדה, שייתכן מצב בו שני אנשים יחשבו בנפרד על אותו רעיון. "מוחות מבריקים חושבים בצורה דומה – וגם מוחות בינוניים", אומר ליטווק. "כאשר ניו-יורק טיימס מפרסם ידיעה על משהו, קרוב לוודאי שתריסר כותבים בהוליווד קוראים את זה כנקודת זינוק לכתיבת עלילה, והם לא מעתיקים זה מזה אבל יוצאים להם דברים דומים". המצב הזה קיים במיוחד כאשר את הרעיונות מקבלים מאותו ספר.

לדעת אקונומיסט, ייתכן שמסגרת משפטית ברורה יותר, אשר תגן בצורה רשמית על עלילה מפורטת ועל דמויות, תסייע לכותבים לשמור על רעיונותיהם המקוריים. אבל אפילו אז, הקביעה האם בוצעה העתקה או לא, תהיה נתונה לשיקול דעת סובייקטיבי. ליווטק מספר על שני מקרים בהם סופרים הודו שנטלו רעיון מעבודה קודמת, המבוססת על דמויות היסטוריות, אך הכחישו שביצעו העתקה. באחד המקרים קבע השופט שרעיון אינו מוגן והתובע הפסיד. במקרה השני ניצח התובע, בנימוק שכמה מפרטי העלילה היו מועתקים.

הכותבים ודאי מרגישים מתוסכלים מכך שהם משקיעים זמן ומאמץ ביצירת סיפורים מקוריים, רק כדי לראות אותם משתקפים בעבודתו של מישהו אחר. אבל יש סיבה לכך שהרעיונות נותרים חופשיים, מדגיש אקונומיסט. הרעיון אולי יכול ליצור את חוט השדרה של הסיפור, אך הפרטים הם אלו ההופכים אותו למשהו יצירתי. הקוראים מצידם אוהבים למצוא קשרים ודמיון – ואין זה אומר שאינם יכולים ליהנות מכל היצירות.