מנהיגי אירופה אינם יודעים איזה דונלד טראמפ יופיע לפסגת נאט"ו בבריסל (ימים ד'-ה', 11-12.7.18) – והם מתכוננים לגרוע מכל, מדווח גארדיאן: האם הוא רק יעשה רעש, או שמא יכניס את הארגון למשבר החמור ביותר ב-69 שנותיו.

המנהיגים יוצאים מתוך הנחה שטראמפ ינזוף בהם על שארצותיהם אינן משקיעות די הצורך בביטחון, אבל חוששים שהוא ילך רחוק יותר: ביטול השתתפותה של ארה"ב בתמרון או שניים, או עיכוב בהעברת חיילים וציוד ליבשת. טראמפ גם עלול להגיע לעסקה כלשהי עם ולדימיר פוטין בפגישתם בהלסינקי בשבוע הבא (16.7.18) מבלי להתייעץ עם בעלי בריתה של ארצו בנאט"ו.

ואולם, מדגיש גארדיאן, גם הפסימיים ביותר בטוחים שנאט"ו תשרוד. לדעתם, הימים הבאים עשויים להיות סוערים – אך הארגון חשוב מכדי לקרוס. הצבא האמריקני מכיר בערכו של נאט"ו ויתנגד לכל ניסיון של טראמפ לפרוש ממנו. ואפילו בתרחיש הבלתי-סביר שזה מה שטראמפ ינסה לעשות, זה לא יהיה קל.

במהלך הקמפיין שלו תיאר טראמפ את נאט"ו כ"מיושן", ומאז חזר שוב ושוב על הטרוניה מדוע ארה"ב מממנת את הארגון בסכום גבוה מיתר 28 חברותיו. טראמפ טוען, כי למעשה ארה"ב מסבסדת את מדינות אירופה, שמעדיפות להוציא את כספן על רווחה במקום על ביטחון. מבחינה מספרית, טראמפ צודק – וזהו המצב מאז הוקם נאט"ו ב-1949. ארה"ב הוציאה אשתקד 3.58% מהתל"ג שלה על ביטחון, בעוד היעד של נאט"ו הוא 2% - ורוב המדינות אינן עומדות בו. יוון מוציאה 2.32%, בריטניה ואסטוניה 2.14%, רומניה 2.02% ופולין 2.01%. לעומת זאת, המדינות הגדולות ביבשת מוציאות הרבה פחות: צרפת 1.79%, גרמניה 1.22%, איטליה 1.13% וספרד 0.92%.

דיפלומט אירופי בנאט"ו אומר, שהגישה הטובה ביותר של מנהיגי אירופה תראה להראות לטראמפ שהם קשובים לטענותיו. "המטרה היא לפנק אותו יותר מאשר פוטין יעשה", הוא אומר. מזכ"ל נאט"ו, ינס שטולטנברג, יטען בפסגה ששתי מדינות נוספות (כנראה ליטא ולטביה) כבר הגיעו ליעד שני האחוזים ושהאחרות הולכות ומגדילות את ההוצאה לביטחון; שבע מדינות נוספות הבטיחו שיגיעו ליעד בתוך שש-שבע שנים. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הבטיח לעשות זאת ב-2025, בעוד גרמניה של אנגלה מרקל התחייבה לגידול צנוע בלבד.

טראמפ הגזים כאשר כינה את נאט"ו "מיושן", אבל אין ספק שהארגון זקוק לרפורמה – אומר גארדיאן. הארגון נע בכבדות מאז נפילת ברית המועצות ב-1989, ולמשל איחר להתערב בבלקנים ועשה זאת רק ב-1999. הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2014 התקבלה כמעט באנחת רווחה בקרב הגנרלים של נאט"ו, אשר סברו שהנה הם חוזרים לזירה המוכרת של המלחמה הקרה. הם טעו: פוטין הערים עליהם בכך שניהל מלחמה משולבת של פעולות שלטענתו לא רוסיה ביצעה, דיסאינפורמציה והתקפות סייבר.

נאט"ו איחרה להגיב על הפעולות הרוסיות, אך בפסגה הנוכחית ידונו המנהיגים בשורה של הצעות למאבק במתקפות משולבות שכאלה, ובהן עדכון יכולות הסייבר והתעמולה של הברית. נאט"ו גם תמשיך לפעול בשטח בבלקנים. למרות שהיא הוציאה את כוחותיה הלוחמים מאפגניסטן, הברית תרחיב את הסיוע הכספי ואת מספר החיילים הלא-לוחמים במדינה; כרגע יש שם 16,000 כאלה. הפסגה גם אמורה להסכים על תוכנית אימונים חדשה לצבא עירק.

טראמפ יוכל להצדיק התרחקות ואף התנתקות מנאט"ו כחלק ממהלך אסטרטגי של העברת מרכז תשומת הלב האמריקנית מאירופה לאוקיינוס השקט. הממשל האמריקני ורוב מדינות אירופה, למעט אלו הגובלות ברוסיה, רואות בה מעצמה שוקעת – בעוד סין נתפסת כמעצמה עולה ויריבה כלכלית אפשרית, עם הרבה מוקדי חיכוך אפשריים בים סין הדרומי ובמקומות אחרים. ואולם, מדגיש גארדיאן, נאט"ו עודנה תופסת מקום מרכזי באסטרטגיה הצבאית האמריקנית, שכן ביכולתה לפעול לא רק באירופה; ראו אפגניסטן אחרי 9/11.