בריטניה תרותק השבוע שוב למסכי הטלוויזיה לדרמה הפרלמנטרית "ברקזיט". בפעם הקודמת היה הרייטינג של השידור מהפרלמנט גבוה מזה של "אמא בת-עשרה" בערוץ MTV. הכוכב: יו"ר הפרלמנט, ג'ון ברקואו בן ה-56. רובם של 156 יושבי הראש שקדמו לו, הסתפקו בתפקיד מוגבל של ניהול הדיונים ושמירה על הסדר. לא ברקואו, כותב עליו וושינגטון פוסט: הוא היו"ר התיאטרלי ביותר, חד הלשון ביותר והפעלתן ביותר בעידן המודרני.

הברקזיט הפך על פניה את המערכת הפוליטית הבריטית, וברקואו הוא חלק מהמהפכה הזאת. הוא מפרש בצורה מרחיבה את הכללים הפרלמנטריים ומאפשר לחברי פרלמנט מן הספסלים האחוריים לנסות וליטול לידיהם את השליטה בברקזיט ולהפקיע אותה מממשלתה של תרזה מיי.

מיי ניצבת היום (יום ג', 29.1.19) בפני דיון והצבעה על תיקונים שאפשר ברקואו להציג: הצעה לדחות את מועד הברקזיט ולמנוע פרישה ללא הסכם. צעדים אלו זוכים לתשואות מהספסלים האחוריים ולמחאות מצד המסורתיים שבין תומכי הברקזיט. וזה בא אחרי שבתחילת החודש העלה ברקואו להצבעה את ההחלטה שהעניקה ל-מיי שלושה ימי עבודה בלבד להציג תוכנית חילופית במקום ההסכם שנדחה ברוב גדול.

יושבי ראש הפרלמנט מחויבים לפרוש ממפלגותיהם ולפעול בצורה ניטראלית. ממשלתה של מיי סבורה שברקואו אינו נוהג בצורה כזאת, ולאחרונה פורסם שהיא שוקלת להעניש את היו"ר בכך שהוא יהיה הראשון מזה 230 שנה שלא יקבל תואר לורד לאחר סיום תפקידו. אבל את ברקואו זה לא מטריד, והוא צבעוני בדיוק כמו העניבות שלצווארו.

פעם נזק ברקואו בשר האוצר, פיליפ המונד: "תדבק בחשבונייה שלך, בן אדם!". הוא נוהג להזכיר לחברי הפרלמנט המבוגרים, האוהבים ללגום קלרט בארוחת הצהריים, ליטול את תרופותיהם ולשמור על רמת הלחץ שלהם. פעם הוא העיר לחבר פרלמנט רעשן במיוחד: "אתה באמת נלהב יתר על המידה. אתה צריך לכתוב 1,000 פעם: אתנהג יפה בזמן השאילתות לראש הממשלה". בשבוע שעבר, בניסיון להשקיט את המהומה, שאג ברקואו: "תירגעו! תעשו יוגה!". בהזדמנות אחרת, לאחר שצעק "order", חזר ברקואו על השילוש הקבוע שלו: "זן, הבלגה, סבלנות".

ברקואו אינו חושש מפני בכירי הממשלה. עושה רושם, כותב הפוסט, שהוא נהנה להתגרות בהם. הוא גער בשר החוץ, ג'רמי האנט, שהציץ בטלפון הסלולרי שלו בעת דיון: "התעסקות אובססיבית במכשיר אלקטרוני סותרת את האמנה שביסודו של הבית. הנקודה הזאת כל כך מובנת מאליה, עד שרק אדם נבון ומתוחכם בצורה בלתי רגילה יכול להתעלם ממנה". כאשר מחתה יו"ר הקואליציה, אנדראה לידסום, על אחת מהחלטותיו, הוא הגיב: "הגברת הנכבדה יכולה לומר 'פו' כמה שהיא רוצה. הגברת הנכבדה תקבל את החלטותיו של היו"ר ותתנהג כיאות או שתצא מהאולם. לא אכפת לי במה תבחר".

כאשר התמודד בשנת 2009 על תפקיד היו"ר, כתב ברקואו בעיתון אינדיפנדנט: "הרבה יותר מדי זמן התנהל בית הנבחרים כמו מועדון פרטי של ובשביל ג'נטלמנים חובבנים". והוא עצמו רחוק מלהיות הסטריאוטיפ של חבר פרלמנט – בן למשפחה מיוחסת שלמד באוקספורד/קיימברידג'. ברקואו הוא בנו של נהג מונית לונדוני ולמד באוניברסיטת אסקס. את הקריירה שלו החל בקצה הימני של המפלגה השמרנית, אך נטה שמאלה והחל לתמוך בזכויות להט"בים הרבה לפני שזה היה מקובל בשורות המפלגה.

הדעות השמאליות-יחסית של ברקואו, יחד עם מזגו החם וחיבתו לקרבות, גרמו ליחסיו עם חלק מעמיתיו להיות מתוחים. בשנה שעברה ערכה BBC תחקיר על יחסו של ברקואו לעובדי הפרלמנט והגיע למסקנה שהוא בריון. חקירה עצמאית על התעמרות והטרדות אומנם לא ייחסה לו-עצמו מעשים כאלו, אך הגיעה למסקנה שספק אם המצב ישתפר תחת הנהגתו. חברת הפרלמנט השמרנית אן מיין טענה בהקשר זה, שזהו מקרה קלאסי של הדג המסריח מן הראש. ברקואו הכחיש את הטענות והבטיח לשפר את יחסו לעובדים.

באחד הדיונים על הברקזיט טען אחד מחברי הפרלמנט, כי ברקואו אינו אוביקטיבי, שכן על מכוניתו מתנוססת המדבקה "הברקזיט – בלבולי ביצים". ברקואו השיב, שמדובר במכונית של אשתו: "אני משוכנע שהאדון הנכבד אינו רומז שאישה היא בצורה כלשהי רכושו של בעלה. היא זכאית לדעות משל עצמה", אמר לקול תשואות מספסלי הלייבור. סאלי ברקואו היא מנהלת לשעבר בתחום הפרסום ופעילת לייבור; לזוג יש שלושה ילדים.

פרופ' טוני טרוורס מבית הספר לכלכלה בלונדון אומר, כי ברקואו אינו רואה את עצמו כמי שמנסה לסכל את הברקזיט אלא לחזק את הפרלמנט, כאשר הממשלה והפרלמנט אינם מסוגלים להסכים כיצד צריך הברקזיט להיראות. או שהוא פשוט מנסה להשליט סדר, מסכם הפוסט.