אין זה מפתיע, שתגובתו של הנשיא
דונלד טראמפ לדוח של
רוברט מולר הייתה לתקוף עיתונאים שביצעו את תפקידם. זה מה שהוא עושה מזה שנים, זו האסטרטגיה הפוליטית המכוערת והלא-דמוקרטית שלו, וזה מה שמתאים לבסיס התמיכה שלו – כותבת מרגרט סליבאן, פרשנית התקשורת של וושינגטון פוסט. ואין זה מפתיע שמקהלת המעודדות התקשורתית שלו, בראשות שון הניטי מרשת פוקס, דורשת את ראשיהם של עיתונאים, העושים עבודה שהם לא יעשו אפילו במאה שנים.
העיתונות עשתה את מה שהייתה חייבת לעשות: לחשוף את הקשרים בין טראמפ – המועמד והנשיא – לבין רוסיה. מצבם של אזרחי ארה"ב היה גרוע בהרבה אילו לא היו יודעים על הקשרים הללו. זה היה דיווח בעל ערך רב, טוענת סליבאן. השקרים לגבי המגעים על הקמת טראמפ טאואר במוסקבה היו שערורייה, והאמת ידועה כיום במידה רבה בזכותם של עיתונאים שעשו את עבודתם.
התקשורת היא שחשפה את שקריו של
מייקל פלין על מגעיו עם נציגים רוסים, בהם הודה והורשע. שיח לאומי חיוני הונע בידי הדיווחים של וושינגטון פוסט, ניו-יורק טיימס, BuzzFeed, בלומברג, CNN,
וול סטריט ז'ורנל ורבים אחרים. כפי שהאמריקנים ראו במו עיניהם, נסיונותיו המוזרים טראמפ לקשור את עצמו לוולדימיר פוטין הוכיחו את חשיבותם של הדיווחים הללו ושמו אותם בהקשר הנכון.
נכון: היו גם הפצצות מגוחכות ומוגזמות בטוויטר, והיו ערוצי כבלים שמתפרנסים מהפצת שטויות כאלו – וזו לא עיתונאות. חשוב להכיר בערכה של העיתונאות הרצינית, משום שיהיו מי שינסו לתקוף אותה על אופן הסיקור שלה – וכבר יש סימנים לכן. היה מוזר לראות את הקדימון ל"60 דקות" היוקרתית מציג את דוח מולר כאילו הוא זיכה את טראמפ – דיווח שנראה כאילו נכתב בידי טראמפ. מולר הרי הבהיר שבנושא החשד לשיבוש הליכים, הוא לא ניקה את טראמפ מחשד.
ייתכן שבשל הביקורת שבאה גם מימין וגם משמאל, יהיו כמה ארגוני חדשות שייסוגו מן הכיסוי התוקפני כלפי טראמפ. זו תהיה טעות קשה, מזהירה סליבאן. לצד כמה יוצאים מן הכלל מצערים ומזיקים – סיפורים נקודתיים שהלכו רחוק מדי – ארגוני חדשות המתבססים על המציאות עשו עבודה טובה בפרשה הרוסית. והסיפור רחוק מלהסתיים, כך שזה איננו הזמן לסגת.
עם זאת, יהיה זה רעיון טוב להיות פחות אובססיביים כלפי הנושא הזה, ולעסוק בנושאים שהרבה יותר מעסיקים את רוב האמריקנים: ביטוח בריאות, הכלכלה, דיור בר-השגה ופשיעה. עורכת הפטינגטון פוסט, לינדה פולגרין, אמרה השבוע לסליבאן: "עשינו בשנתיים האחרונות שני סיורים ברחבי ארה"ב, ולמרבה ההפתעה – טראמפ, רוסיה ומולר פשוט לא עלו בפגישות עם קוראים".
סליבאן עצמה נזכרת בראיון שקיימה עם כריסטינה רודואן, דמוקרטית לשעבר שהמצביעה בעד טראמפ, באזור כפרי במדינת ניו-יורק בשנת 2017. סליבאן שאלה האם התערבות רוסית חשובה לה, ורודואן השיבה: "כן, אבל לא כמו הכלכלה שלנו ומה שקורה למעמד הביניים". כדאי לפעול לפי קו המחשבה הזה, היא ממליצה כעת לעמיתיה. אבל אין זה אומר שצריך לנטוש את סיפור טראמפ-רוסיה, ואין זה אומר שאמצעי התקשורת צריכים להיכנע לבריונות המופנית כלפי העבודה שעשו ושעליהם לעשות.
