כריס הרן לא הופתע לשמוע שנוכלים ניסו לקבל במרמה כסף מממשלת ארה"ב. הסכום העצום של 523 מיליארד דולר שהוקצה לסיוע לעסקים קטנים שנפגעו מן הקורונה (בעיקר למימון העסקת עובדיהם), היה חייב למשוך אותם. החברה שבניהולו, Fountainhead Commercial Capital, הייתה אחת מאלו שהעניקו הלוואות בערבות מדינה וקיבלה אלפי בקשות; 500 מהן נראו לה חשודות והיא דיווחה עליהן לרשויות הפדרליות. אבל מה שהדהים אותו היה מספר הנוכלים שהצליחו לקבל את הכסף.

ארבעה חודשים לאחר סיומה של התוכנית, החוקרים והמחוקקים רק מגרדים את קצה הקרחון של התרמיות – קובע ניו-יורק טיימס. התוכנית נוסחה במהירות ועקפה את הכללים הרגילים, היא ויתרה על אמצעי ההגנה המקובלים והממשל לחץ להזרים את הכסף במהירות – תמהיל שיצר תנאים מושלמים להונאות. עד כה הגיש משרד המשפטים כתבי אישום נגד 80 איש המואשמים שקיבלו במרמה 127 מיליון דולר. תת-ועדת בית הנבחרים לקורונה זיהתה 4 מיליארד דולר שייתכן שהתקבלו שלא כדין, וכמה בנקאים סבורים שהסכום האמיתי גבוה עוד יותר. לרשות לעסקים קטנים יש קו חם לתלונות על הונאות; אשתקד היו אליו 742 פניות, ואילו השנה מספרן עולה על 100,000. למעלה מתריסר סוכנויות פדרליות מנהלות מאות חקירות, מה שאומר שהתוכנית שנועדה להתקיים חודשים בודדים, תעסיק במשך שנים את מערכות האכיפה והמשפט.

חלק מנסיונות ההונאה היו חובבניים, כמו רשימות עובדים שקיבלו בדיוק את אותה משכורת. רבים דיווחו על עובדים המקבלים בדיוק 8,333 דולר לחודש, דהיינו 100,000 דולר לשנה – תקרת הסיוע במסגרת התוכנית. גם מסמכים מזויפים היו נפוצים: רשימות של מקבלי משכורות, דוחות שנתיים למס הכנסה ומסמכי בנק. אחד המלווים השתמש בתוכנה שבדקה שינויים בקבצי PDF ומצא אלפי זיופים. כאשר התעורר חשד והמלווים פנו ללווים, הם גילו עד מהרה שמי שמגיבים בצורה הכועסת ביותר על עצם הפנייה – הם הנוכלים.

מעבר לעבירות הפליליות, צצו גם שאלות מורכבות יותר של זכאות או השימוש בכספים, וחלקן כבר הגיעו לבית המשפט הליכים אזרחיים. כך למשל, דייר באתר גולף טוען, כי מנהליו קיבלו שלא כדין סיוע בסך 2.9 מיליון דולר, למרות שמדובר באתר יוקרתי המגביל קבלת חברים ולכן אינו זכאי לכסף. האתר, Grey Oaks, אומר בתגובה, כי היה זכאי לסיוע וכי הכסף מנע את פיטוריהם של 60 עובדים.

מומחים אומרים, כי לא ניתן היה למנוע לחלוטין הונאות, במיוחד כאשר מדובר בסכומים כה גדולים המחולקים בעיצומו של משבר עצום. כאמור, על הנוכלים הקלה העובדה שתנאי הזכאות לקבלת הסיוע היו מקלים במיוחד, ודי היה בהצהרה לפיה הקורונה מצריכה את קבלת ההלוואה – ללא כל הוכחה. משרד האוצר הדריך את הבנקים שעות אחדות בלבד לפני כניסתה לתוקף של התוכנית, בתחילת אפריל, והאיץ בהם להעניק את הכספים בתוך שעות. השר סטיב מנוחין הבטיח: "אתם תקבלו את הכסף בו ביום".

כדי לעודד את המלווים להשתתף בתוכנית, הממשל התיר להם להסתמך על הצהרת הלווים לפיה הם זכאים לסיוע ומסרו מידע נכון. לפיכך, הבדיקה המעמיקה המקובלת נעשית רק כעת, לאחר שהכסף כבר חולק. הרשות לעסקים קטנים מדגישה, כי העובדה שמישהו קיבל הלוואה – אינה אומרת שהוא היה זכאי לה.

חלק מן ההונאות לא ייחשפו עד אמצע או אפילו סוף השנה הבאה, כאשר רוב הלווים יגיעו לנקודה בה יצטרכו לבקש מחיקה של ההלוואות (אם עמדו בכל התנאים) או לפרוע אותן. נוכלים רבים פשוט לא ישלמו; אחרים עשויים להיתפס כאשר יבקשו מחיקה והבקשה תיבדק בידי המלווה והממשל. מנוחין התחייב שהרשות לעסקים קטנים תבדוק את כל ההלוואות שמעל 2 מיליון דולר, ובחודש שעבר היא שיגרה ללווים שאלונים בנוגע למצבם הכספי בשל הקורונה.

ההנחיות הממשלתיות למלווים אינן מטילות עליהן אחריות אם לא גילו הונאות, אבל החשדנות הגוברת גורמת לחלק מהם לחשוש שמא ייפגעו בשל הלוואות גרועות – מדווח הטיימס. הרשות לעסקים קטנים רשאית להחליט אלו הלוואות היא תכסה, מה שעלול להפיל את האחרות על המלווים. והחשדות בנוגע להונאות מטילים את צילם על הדיונים בקונגרס בנוגע לאפשרות לחדש את התוכנית. לצד זאת, בנקאים רבים תומכים בחידושה, כדי להעניק סיוע נוסף לעסקים שעל סף קריסה כמו מסעדות ומתחמי פנאי.