|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סחורות מסין בשווי 100 מיליארד ד' מתחמקות ממכס
|
אקונומיסט מצביע על פרצות ניכרות ביישום המכסים שהטיל טראמפ לפני שלוש שנים על הייבוא מסין ● חלק מן היבואנים מפצלים את המשלוחים לחבילות קטנות שאינן חייבות במכס, ואחרים מוסרים דיווחים כוזבים על מקום הייצור ועל שווי הטובין
|
|
ספינה סינית בנמל טקומה, וושינגטון [צילום: טד וורן, AP]
|
|
|
|
|
"רוצים להימנע ממכסים? יצרו את המוצרים שלכם בארה"ב הטובה והישנה!" – זו הייתה עצתו של דונלד טראמפ לחברות שייצרו בסין. הוא צדק למחצה, מעיר אקונומיסט: קל מאוד להתחמק ממכס. הבעיה היא, שההתחמקות הזאת מאפשרת לחברות להמשיך לפעול בסין.
היקף ההתחמקות מהמכסים האמריקניים על סין הוא עצום. ניתוח הסתירה בין הנתונים האמריקניים לסיניים מאפשר הצצה למתרחש בשלוש השנים מאז הטיל טראמפ את המכסים. מדובר בעיקר בניצול פרצות חוקיות, אבל גם בהפרות בוטות כאשר חברות משקרות לפקחי המכס. חישובי אקונומיסט מעלים, כי בשנה שעברה התחמקו ממכס סחורות סיניות ב-100 מיליארד דולר שיובאו לארה"ב. אם כל הסחורות היו מובאות בחשבון, היה מתברר שגרעון הסחר של ארה"ב עם סין שבר אשתקד את שיאו – מה שמוכיח את כשלון מדיניות המכסים.
כדי להבין את הסתירה, יש להתחיל בנתוני הסחר האמריקניים הרשמיים: ארה"ב רכשה אשתקד מסין סחורות ב-506 מיליארד דולר, עלייה של 16% לעומת 2020 אבל פחות מהשיא של 2018. הנתונים הסיניים מדברים על 576 מיליארד דולר, זינוק של 30%. הפער הזה מפתיע במיוחד, משום שהנתונים הסיניים לרוב נמוכים ב-18% מאלה האמריקניים (בין היתר בשל השוני בהתייחסות למוצרים העוברים דרך הונג-קונג). אם הפער עודנו קיים, הרי שבפועל הייצוא הסיני היה 680 מיליארד דולר.
אבל למה להאמין לנתונים הסיניים הידועים בהיותם נתונים למניפולציות? בשנה שעברה ניסו שני כלכלנים בפדרל ריזרב, הנטר קלארק ואנה וונג, לפענח את פשר הפער. הן מצאו, כי אכן חלק מהבעיה נובע מהצד הסיני: כדי להקהות את משמעות מלחמת הסחר עם ארה"ב, סין העלתה דרמטית את החזרי המס ליצואנים – מה שעודד אותם לדווח על יותר ייצוא. אבל צעד זה מסביר רק 14% מהפער, ואילו התחמקות ממכסים מסבירה 62% ממנו; אין הסבר מדויק ליתרה. המשמעות היא התחמקות ממכס על סחורות בשווי 108 מיליארד דולר, כמעט כפליים מאשר ב-2020.
דרך אחת היא לנצל את מה כלל המינימום: מדינות אינן גובות מכס כלל או אינן מספקות נתונים מלאים על מכסים מתחת לרף מסוים. ברוב המדינות המפותחות מדובר בייבוא בשווי 200 דולר. אבל בשנת 2016 העלתה ארה"ב את הרף ל-800 דולר. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר אשתקד נכנסו לארה"ב 771.5 מיליון חבילות לגביהן הוצהר ששוויין נמוך מ-800 דולר, ואיש אינו יודע מה באמת היה בהן. כמה חברות שילוח אמריקניות מאפשרות כיום ליבואנים להעביר את הסחורות למקסיקו או קנדה, ושם לפרק את המשלוחים לחבילות קטנות יותר ששווי כל אחת מהן פחות מ-800 דולר.
|
|
|
|
|
ביקורת הדוקה יותר תעכב את החבילות [צילום: מאט רורק, AP]
|
|
|
לדברי אקונומיסט, יש יבואנים המתחמקים ממכס באמצעות הצהרות כוזבות. וונג וקלארק מצביעים על דרך אחת לעשות זאת: לקבל מן היצרנים הסיניים הזמנות בהן השווי הרשום נמוך מזה האמיתי. ניכרת גם עלייה בהיקף הסחורות המיוצרות בסין, אך מודבקות עליהן תוויות הנושאות את שמותיהן של מדינות מקור אחרות. הבעיה ניכרת גם במספר החקירות שמנהל המכס בחשד להתחמקות ממכסים: 37 בשנים 2021-2020 לעומת 24 בלבד בשלוש השנים הקודמות.
ארה"ב יכולה למנוע חלק מההתחמקות ממכסים, אם תהדק את הכללים ואת הביקורות בגבולות – מציע אקונומיסט. חבר הקונגרס ארל בלומנאואר הגיש בחודש שעבר הצעת חוק שימנע מחברות סיניות להשתמש בכלל המינימום. אם סוכני המכס יפתחו יותר חבילות ויבחנו אותן ביתר קפדנות, הם יוכלו לזהות יותר חשבוניות כוזבות ותוויות מקור שקריות. אבל זה דורש מומחיות וזמן – וזה קשה במיוחד כאשר הדואר האמריקני סובל ממילא מעיכובים. המטרה של הממשל היא להאיץ את הדיוור, לא להאט אותו.
לארה"ב יש לפחות סיבה אחת להיות אסירת תודה על ההתחמקות ממכסים. מיסים בגבול הם בסופו של דבר מיסים על הצרכן האמריקני, שכן הם מעלים את המחירים על מוצרים מיובאים. כאשר האינפלציה בארה"ב סובלת מהאצה, התחמקות ממכסים מסייעת להוריד את העלויות.
|
|
| תאריך:
|
27/02/22
|
|
|
עודכן:
|
27/02/22
|
|
איתמר לוין
|
|
סחורות מסין בשווי 100 מיליארד ד' מתחמקות ממכס
|
|
הסנאט האמריקני אישר (יום ד', 9.6.21) תוכנית להשקעת 247 מיליארד דולר במו"פ מדעי, כחלק מן ההתמודדות הכלכלית עם סין. התוכנית אושרה ברוב גדול של 68 מול 32, ללא קשר לתוכניותיו של הנשיא ג'ו ביידן להשקיע טריליוני דולרים בתשתיות, חינוך, בריאות ורווחה. זוהי ההתערבות הממשלתית הגדולה ביותר במגזר העסקי מזה עשרות שנים. החוק זקוק עדיין לאישור בית הנבחרים, שם הרוב בעדו צפוי להיות קטן יותר.
|
|
|
|
|
כאשר הומצאו השבבים בשנת 1958, השימוש העיקרי בהם היה בטילים גרעיניים. היום מיוצרים טריליון מדי שנה – 128 לכל אדם בכדור-הארץ – בשוק שהיקפו 450 מיליארד דולר; בכל מכונית חשמלית יש 3,000 מהם. סוגים חדשים של מחשוב פורצים במהירות, כולל בינה מלאכותית וכריית מידע, והביקוש לשבבים רק ילך ויגדל. לאף ענף – אומר אקונומיסט – אין שילוב דומה של מדע, תחרות קשה ומורכבות. גם השפעתו עצומה: אם תשובש אספקת השבבים, הפעילות הכלכלית עלולה להיעצר.
|
|
|
|
|
המסעדות בארה"ב עשו הכל בניסיון לשרוד את המגיפה. הן הגדילו את הישיבה בחוץ, הוסיפו מחיצות בין השולחנות, הפעילו יישומונים להזמנות, הרחיבו את אפשרויות המשלוח. אבל אפילו כמה מן המסעדות הפופולריות ביותר לא מצליחות לצלוח את הקורונה – כותבים השפים קוויים אונוואצ'י ואליס ווטרס בוושינגטון פוסט. למעלה מ-110,000 מסעדות נסגרו לצמיתות מאז חודש מארס; רבות מהן היו ציוני דרך קהילתיים אהובים, מעסיקים מוערכים ומי שהעניקו פרנסה לעסקים שכנים.
|
|
|
|
|
הצמיחה העולמית לא הייתה נתונה מזה עשרות שנים בחוסר ודאות כמו ערב שנת 2021 – לא רק משום שלא ברור מה יהיה מסלולה של הקורונה, אלא גם משום שלא ידוע כמה נזק היא כבר גרמה. ההשלכות רוככו בחבילות סיוע ממשלתיות ענקיות, והמחיר האמיתי יתברר רק כאשר הן יסתיימו – מסביר "The World in 2021" של אקונומיסט.
|
|
|
|
|
במשך ארבע שנים התלוננו פקידים סינים, כי דונלד טראמפ הוא בריון בלתי צפוי, המודרך לעיתים בידי האינטרסים האנוכיים שלו ולעיתים בידי יועצי שונאי סין. הנשיא שי ג'ינפינג התלונן באוזני מבקרים מאירופה, כי היחסים עם ארה"ב הם כמו קרב אגרוף נטול חוקים. אנשיו של ג'ו ביידן רוצים שההתמודדות תהיה יותר מסודרת, פחות אידיאולוגית ויותר מאתגרת מבחינת סין - כמו הקאמבק של מתאגרף במשקל כבד, כותב The World in 2021 של אקונומיסט.
|
|
|
|
|
