בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
FTX Arena, אולם קבוצת הכדורסל מיאמי היט [צילום: מרתה לבנדר, AP]
|
|
|
הקריפטו נפל חזק, אבל יש לו פוטנציאל
|
קריסת חברת FTX מלמדת גם היא שמדובר בבועה, אך אקונומיסט מציין שהטכנולוגיה הבסיסית נכונה ושיש מקום למערכת פיננסית נוספת
|
הנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא הייתה מהירה וקשה. לפני שבועיים בלבד היה סם בנקמן-פריד כוכב-על. בורסת הקריפטו שלו, FTX, הוערכה ב-32 מיליארד דולר; הונו האישי היה לפיכך 16 מיליארד דולר. משקיעי ההון-סיכון של עמק הסיליקון ראו בו גאון המסוגל להדהים משקיעים בעודנו שקוע במשחקי וידאו. היו שסברו שיש לו סיכוי להיות הטריליונר הראשון בהיסטוריה. בוושינגטון הוא היה פניו של ענף הקריפטו, עומד בקשר עם פוליטיקאים ומשפיע על הרגולציה. כל מה שנותר מאלה הוא עשרות חברות קריפטו קורסות ושורה של חקירות פליליות ורגולטוריות. קריסתה המסחררת של FTX הנחיתה מכה אנושה על הענף, לו יש ממילא היסטוריה של שערוריות וכשלונות. הקריפטו מעולם לא נראה כה עברייני, בזבזני וחסר ערך – מציין אקונומיסט. הסיפור הופך למהמם יותר ככל שיוצאים הפרטים. כללי השימוש של FTX קבעו שהיא לא תלווה נכסים של לקוחותיה לזרוע המסחר שלה. אלא שבפועל, מתוך 14 מיליארד הדולרים של נכסי הלקוחות – היא הלוותה 8 מיליארד דולר לחברת המסחר Alameda Research שבבעלות בנקמן-פריד. כבטוחה היא קיבלה מטבעות דיגיטליים שהנפיקה בעצמה. הסתערות של הלקוחות על הבורסה חשפה את הבור בספרים. ומעל הכל: לאחר ש-FTX נכנסה להליכי חדלות פרעון, נעלמו מאות מיליוני דולרים מחשבונותיה. שוק הקריפטו מציג את המרכיבים המוכרים של בועות פיננסיות, וכמו בכל בועה – גם הפעם השאלה היא האם הקריפטו יוכל אי-פעם לשמש למשהו חוץ מאשר הונאות וספקולציות. ההבטחה הייתה לטכנולוגיה אשר תהפוך את התיווך הפיננסי למהיר יותר, זול יותר ויעיל יותר. כל שערורייה מרחיקה משקיעים ומגדילה את הסכנה שהענף כולו יתמוטט, אבל עדיין יש סיכוי שאם הענף יוכל להחזיק את הראש מעל המים, יום אחד תצוץ בו יזמות מאריכת ימים. לטכנולוגיה יש פוטנציאל, מדגיש אקונומיסט. בנקאות קונבנציונלית מצריכה תשתית ענקית ויקרה כדי ליצור אמון בין זרים. לעומת זאת, בלוקצ'יין פומבי בנוי על רשת של מחשבים שהעסקות ביניהם גלויות, ולפחות בתיאוריה – אמינות. מערכת של מטבעות וירטואליים והחוקים השולטים בהם יכולים להציע דרך חכמה יותר לבצע עסקות, כולל כאלו שהן יקרות מדי ואף בלתי אפשריות בעולם הפיזי; כך למשל יכולים אמנים לקבל תמלוגים על מכירת חוזרת של יצירות דיגיטליות.
|
מלביני כספים ועוקפי עיצומים מרחרחים
|
|
|
|
14 שנים אחרי, ההבטחות טרם מולאו [צילום: קים צ'ונג, AP]
|
|
האכזבה נובעת מכך ש-14 שנים לאחר המצאת הביטקוין, הבטחות אלו טרם מולאו. שגעון הקריפטו משך כשרונות מכל רחבי שוק ההון. כמויות גדולות של כסף, זמן, כישרון ואנרגיה הושקעו במה שהוא למעשה בתי קזינו וירטואליים. קיימות גרסאות מבוזרות של שירותי הפיננסים, כמו המרות מט"ח והלוואות. אבל לקוחות רבים, החוששים לאבד את כספם, אינם נותנים בהן אמון, ובמקום זאת מבצעים ספקולציות על מטבעות חסרי יציבות. מלביני כספים, עוקפי עיצומים ונוכלים מרחרחים גם הם בסביבה. ספקנים יאמרו שעכשיו הזמן להטיל רגולציה על הענף. אקונומיסט אינו מסכים: חברה קפיטליסטית צריכה לאפשר למשקיעים ליטול סיכונים בידיעה שהם עלולים להפסיד. אפילו אם הקריפטו קורס, ההשלכות על יתר המערכת הפיננסית נמצאות בשליטה. צריך גם לזכור, שאיש אינו יכול לדעת איזה רעיון יצליח ואיזה ייכשל. צריך לאפשר לאנשים להשקיע זמן וכסף בכל מה שעשוי להביא תועלת. והטכנולוגיה שבבסיס הקריפטו ממשיכה להשתפר. במקום רגולציית-יתר, הרשויות צריכות להיות מודרכות בידי שני עקרונות – סבור אקונומיסט. האחד: למנוע ככל הניתן גניבות והונאות. השני: להבטיח שהמערכת הפיננסית המרכזית לא תושפע ממערכת הקריפטו. למרות שמטבעות הקריפטו נוצרו במפורש כדי להימנע מפיקוח, עקרונות אלו מצדיקים לפקח עליהם. צעד מתבקש הוא לדרוש מבורסות הקריפטו להעניק גיבוי לפקדונות הלקוחות. כמו-כן, יש לדרוש מהן לחשוף כללים המיועדים למשל למנוע ניגודי עניינים. יש להתייחס אליהן כמו אל מערכות תשלומים בנקאיות. הרגולציה לא בהכרח תקבע האם הקריפטו ישרוד או יהפוך לבועה. ככל שיצוצו יותר שערוריות, כך ירוסנו יותר הענף ושאיפותיו. היזמות היא חסרת משמעות אם הממציאים והמשקיעים חוששים שכספם ייעלם. כדי שהקריפטו יוכל לשוב ולצמוח, עליו למצוא דרך לסלק ממנו את מי שמסכנים אותו.
|
|
תאריך:
|
20/11/22
|
|
|
עודכן:
|
20/11/22
|
|
איתמר לוין
|
הקריפטו נפל חזק, אבל יש לו פוטנציאל
|
|
כמעט מאז הציוץ הראשון בשנת 2006, מילאה טוויטר תפקיד חשוב באירועי העולם, החל מהאביב הערבי וכלה במלחמה באוקראינה. אבל מומחים חוששים שמידע זה יאבד לעד אם החברה תפשוט את הרגל, כפי שמזהיר אלון מאסק. כך מדווח MIT Technology Review של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אחת האוניברסיטאות החשובות בעולם.
|
|
|
לאחר הפלישה לאוקראינה בפברואר השנה, כלכלת רוסיה נראתה במסלול התרסקות: העיצומים הבינלאומיים איימו לחנוק אותה, הרובל ושוקי המניות במוסקבה צנחו. תשעה חודשים מאוחר יותר מלמדים לכאורה הנתונים שהמצב הפוך: הרובל התאושש והתמ"ג צפוי לרדת השנה ב-3% בלבד.
|
|
|
לפני 60 שנה פתרו הבית הלבן והקרמלין בדרכי שלום את משבר הגרעין המסוכן ביותר בעידן המודרני – משבר הטילים בקובה. בצורה בלתי מפתיעה, פרשנים מחפשים את הלקחים מאותו משבר שניתן ליישם במלחמה באוקראינה, בה איים ולדימיר פוטין כמעט במפורש להשתמש בנשק גרעיני. ההיסטוריון המוביל טימותי נפתלי מזכיר ב-Foreign, Affairs כי הן פוטין והן ג'ו ביידן מבוגרים די הצורך כדי לזכור את משבר הטילים, וביידן כבר אמר שהסכנה מפני "ארמגדון" היא הגבוהה ביותר מזה שישה עשורים.
|
|
|
כל אנליסט מודיעין סביר היה נתקל בבוז מוחלט אם היה צופה במרס 2022 שכעבור שמונה חודשים אוקראינה עדיין תהיה מדינה עצמאית; שאוקראינה תהרוג או תפצע 80,000 רוסים; שספינת הדגל של הצי הרוסי בים השחור תהיה עמוק במצולותיו; ושחיל-האוויר האוקראיני ימשיך לטוס. אוקראינה הביסה את הציפיות. היא מנצחת במלחמה. אבל החורף מגיע ורוסיה מתגייסת. העורך הביטחוני של אקונומיסט, ששנאק ג'ושי, מציג ב-The World Ahead 2023 שלושה תרחישים אפשריים.
|
|
|
אחרי שנתיים בהן הקורונה הייתה הגורם שעיצב את העתיד הקרוב, הגורם המרכזי כיום הוא המלחמה באוקראינה. בחודשים הקרובים יהיה על העולם להתמודד עם חוסר ודאות של ההשלכות הגיאו-פוליטיות והביטחוניות, לצד המאמץ להשתלט על האינפלציה, משבר האנרגיה ודרכה הבלתי-בטוחה של סין אחרי הקורונה. טום סטנדייג', עורך
|
|
|
|