בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
הפגנה היום בפריז נגד ההעלאה [צילום: לואיס ג'ולי, AP]
|
|
|
מקרון יעלה בצו נשיאותי את גיל הפרישה
|
האסיפה הלאומית צפויה לדחות הערב את העלאת הגיל מ-62 כיום ל-64 ב-2030 - והנשיא יפעל באמצעות צו ● הצעד עלול להחריף את המאבק הציבורי הקשה ועשוי להוביל לנפילת הממשלה
|
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, עומד להודיע (16.3.23) על העלאת גיל הפרישה מ-62 כיום ל-64 בשנת 2030 - צעד שנוי במחלוקת אותו יבצע בצו נשיאותי ולא באישור האסיפה הלאומית. המהלך צפוי להחריף את המחאות הקשות נגד ההעלאה ואולי אף להוביל להצבעת אי-אמון בממשלתו. גיל הפרישה בצרפת הוא מן הנמוכים במדינות העשירות, והמשמעות היא שלעובדים יש פחות שנים לחסוך ליותר שנות פנסיה. במצב זה, עלולים רבים להיוותר ללא אמצעים כספיים מספקים בשנותיהם המתקדמות, ובמקביל עלולות תוכניות הפנסיה לסוגיהן לקרוס בשל חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהן. בעיית הפנסיה משותפת לכל המדינות המפותחות, ובגרמניה למשל עומד גיל הפרישה לעלות מ-65 ל-67 - ללא התנגדות של ממש. העלאת גיל הפנסיה הייתה תוכנית דגל של מקרון עוד בקדנציה הראשונה שלו (2021-2017), אך הוא לא הצליח לקדם אותה בשל ההתנגדות העזה ומשום שהקורונה שינתה לחלוטין את סדר היום שלו - כמו של כל מנהיגי העולם. אשתקד הכריז מקרון שהוא יממש את התוכנית אם ייבחר לקדנציה נוספת, והוא אכן נבחר - אך במקביל איבד את הרוב באסיפה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט. אליזבת בורן ממפלגת "רנסנס" של מקרון עומדת בראש ממשלת מיעוט הנהנית מתמיכתם של רק 250 מבין 577 חברי האסיפה הלאומית. אם הממשלה תיפול בהצבעת אי-אמון, תוכל האופוזיציה לכפות על מקרון למנות אחד מאנשיה לראש הממשלה. מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה-פן עומדת בראש סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר, "המסע הלאומי", אך אין סיכוי שתצליח לגבש רוב למינויה. הבית העליון - הסנאט - אישר היום ברוב גדול את העלאת גיל הפרישה, אך באסיפה הלאומית מסתמן רוב נגדה. האיגודים המקצועיים מתנגדים להעלאת גיל הפרישה, כמו גם שני שלישים מהצרפתים על-פי סקרי דעת קהל. ההתנגדות למהלך הביאה בחודשים האחרונים להפגנות ושביתות נרחבות, כולל בשירותי הרכבות, התעופה והתברואה, וברחובות פריז נערמים גלי אשפה. תוחלת החיים בצרפת עלתה בשלוש שנים בשני העשורים האחרונים, בעוד גיל היציאה הממשי משוק העבודה נמוך בה בשלוש שנים מאשר הממוצע באיחוד האירופי. התוצאה היא, שהגברים בצרפת צפויים לחיות 24 שנים בפרישה לעומת 19 שנים באיחוד האירופי ובארה"ב. וכאמור, יש להם פחות שנות עבודה כדי לצבור את ההון הדרוש לשנות הפרישה. מתנגדי ההעלאה אומרים, כי זכויות העובדים בצרפת הן תוצאה של מאבקים קשים מול ממשלות רבות ושייכות לליבת הזהות הלאומית. לדבריהם, תנאי העבודה הורעו משמעותית בעשורים האחרונים, ואת המשבר הפנסיוני יש לפתור על-ידי העלאות שכר - שממילא יגדילו גם את ההפרשות לפנסיה. תומכי ההעלאה משיבים, כי המוקד שניתן בחודשים האחרונים לתנאי התעסוקה, צפוי להביא לשיפור גם בהם - בלא קשר להעלאה עצמה. הממשלה הבטיחה להגביר את ההגנות על עובדים מתבגרים, לנוכח ההתנהלות של חברות הנוהגות לפטר אותם שנים אחדות לפני הגיעם לגיל הפרישה. אולם, האיגודים המקצועיים העיקריים לא הסתפקו בהבטחות אלו, והם מובילים את השביתה הכללית הראשונה בנשיאותו של מקרון.
|
תאריך:
|
16/03/23
|
|
|
עודכן:
|
16/03/23
|
|
איתמר לוין
|
מקרון יעלה בצו נשיאותי את גיל הפרישה
|
|
עמק הסיליקון הוא מקום קשה לבנקאים. מנהלי חברות הזנק באים אליהם עם רעיונות אך ללא הכנסות, להלוואות כמעט ואין בטוחות פיזיות, לקוחות רבים קורסים. כמעט מחצית מחברות הטכנולוגיה ומדעי החיים מגובות ההון-סיכון בארה"ב היו לקוחות של בנק סיליקון ואלי, והוא העניק להן טיפול מפנק. הבנק מיצב את עצמו כחלק ממכונת החלומות של האיזור, והמשקיע המוביל מייקל מוריץ ביכה את נפילתו כ"מוות של בן משפחה".
|
|
|
הנפקות בעייתיות עלולות להטביע בנקים. זה מה שקרה בשבוע שעבר לבנק סיליקון ואלי, כאשר לא הצליח לגייס הון. אתמול (15.3.23) גילה בנק קרדיט סוויס, כי גם בעלי מניות בעייתיים יכולים לגרום נזק כבד. הבנק הלאומי הסעודי [חברה עסקית, להבדיל מהבנק המרכזי], בעל השליטה בבנק הענק השווייצרי, כנראה סובל ממקרה קשה של חרטת קונה. כאשר נשאל האם יזרים לו הון נוסף, התשובה הייתה: "ממש לא, וזה מסיבות רבות מחוץ לפשוטה ביותר – ענייני רגולציה וחוק".
|
|
|
אז הממשל הפדרלי נכנס לזירה ומגן על כל המפקידים בבנק סיליקון ואלי, למרות שניתן בהחלט היה לטעון שאם הם יחטפו תספורת – לא ייווצר משבר מערכתי, בשל הייחודיות של אותו בנק. אבל אפשר להבין את ההיגיון, כותב פרופ' פול קרוגמן בניו-יורק טיימס, ואומר שהיה פועל באותה צורה אם היה בין מקבלי ההחלטות – ולו רק משום שלא ניתן להיות בטוחים לחלוטין שמהמשבר לא יתפשט. הסיכון בעשיית יותר מדי הוא קטן בהרבה מאשר בעשיית מעט מדי.
|
|
|
במרס 2021 פרסמה ממשלת בריטניה סקירה מקיפה בנוגע למדיניותה בתחומי החוץ, ההגנה, הפיתוח והביטחון הלאומי. הסקירה קבעה שהעולם הפך למקום יותר תחרותי ומקוטב. המציאות הייתה קיצונית עוד יותר: קאבול נפלה בידי הטליבאן, רוסיה פלשה לאוקראינה ויחסי סין-ארה"ב בנפילה חופשית.
|
|
|
רעידת האדמה ההרסנית בטורקיה בתחילת פברואר יכלה לאחד את המדינה. בפועל היא הרחיבה את הפילוג בין הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לבין מתנגדיו. תשעה שבועות בלבד לפני הבחירות לנשיאות, ארדואן ניצב בפני גל של זעם ציבורי על כשלונות משטרו – כותבת אסלי איידינטסבאס, לשעבר עיתונאית טורקית וכיום חוקרת במכון ברוקינגס, במאמר בוושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
המדיניות הישראלית הנוכחית כלפי חיזבאללה, מאז ה-7 באוקטובר 2023, מצטיירת מהבחינה האסטרטגית כמושכלת, בהינתן הנסיבות המתקיימות מאז לאורך גבול הצפון
|
|
|
דן מרגלית
הפרופסור שקמה ברסלר חזרה הלילה למקומה בראש ההפגנות לאחר ראיון שהעניקה שלשום לטלוויזיה איננו עקורים בארצנו, אמרה ברסלר שהיא שילוב של מדע ואהבת הארץ, מכון ויצמן ועמק יזרעאל
|
|
|
יואב יצחק
המשטרה חקרה חשד, לפיו מאור פחימה, עבריין ידוע ומוכר למשטרה, מעורב בהטמנת מטען חבלה שנועד לפגוע במנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח קיסריה, מיכאל כרסנטי - לאחר שזה דחה בקשתו להכשיר עבירות ב...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|