הבינה המלאכותית תשפיע, אבל לא מחר

"לבינה מלאכותית כבר יש השפעה ניכרת על הכלכלה, והיא צפויה לגדול משמעותית בשנים הבאות. בשורה התחתונה, השלכות אלו תלויות במגוון של גורמים, ובהם קצב ההתקדמות הטכנולוגית, מדיניות הממשלה ויכולתם של העובדים להסתגל לטכנולוגיות חדשות". מי אמר את זה? ChatGPT, בתשובה לשאלתו של פול קרוגמן, וזהו רק חלק ממנה שהוא מצטט בניו-יורק טיימס.

רבים ממי שהשתעשעו במה שמכונה "large language" נדהמו לגלות עד כמה ביכולתם לגרום לה להישמע כמו בשר ודם. מותר לנחש, שתוכנות אלו או הבאות אחריהן יטלו על עצמן מספר משמעותי של משימות שכיום מבצעים יצורי אנוש. וכמו בהתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות קודמות, המשמעות תהיה משק יותר יצרני לצד אובדן משרות. כמה נרחבות יהיו ההשלכות ומתי הן יתרחשו? איש אינו יודע את התשובה לשאלה הראשונה; ההיסטוריה מלמדת שהתשובה לשנייה היא: לאט יותר מן הצפוי.

קרוגמן מציע להסתכל על התקדמותו של המחשוב. גורדון מור, ממייסדי אינטל שהלך לעולמו בחודש שעבר, התפרסם בתחזיתו משנת 1971 ולפיה מספר הטרנזיסטורים בשבב מחשב יוכפל מדי שנתיים – תחזית שבמשך 50 שנה התבררה כמדויקת להפליא. ההשלכות של "חוק מור" סובבות אותנו, בצורה הברורה ביותר – בסמארטפונים. אבל במשך זמן רב, ההשלכות הכלכליות של התפתחות זו היו מתונות להפתיע.

בשני העשורים הראשונים לאחר תחזיתו של מור, ארה"ב רשמה ירידה ולא עלייה בפריון העבודה. הזינוק החל רק בשנות ה-1990 וגם אז הוא היה מאכזב למדי. היסטוריון הכלכלה פול דייוויד השווה זאת להופעת מנועי החשמל בשנות ה-1890. לא היה די בטכנולוגיה; היה צריך להחליט מה לעשות בה. היה צורך לעצב מחדש מפעלים, כי עד אז הם היו מרובי קומות ודחוסים בחללי עבודה, כדי לנצל ביעילות את מנועי הקיטור שבמרתף. לקח זמן להבין שאם כל מכונה תופעל בידי מנוע משלה, ניתן היה להסתפק בקומה אחת ובה פסי ייצור. יתרונות החישמול החלו לבוא לידי ביטוי רק לאחר מלחמת העולם הראשונה.

כפי שדייוויד חזה בשעתו, היתרונות הכלכליים של טכנולוגיית המידע החלו לבוא לידי ביטוי בשנות ה-1990, עם הולדתו של ה-open space – אותו פער זמן לו נזקק החישמול. אבל ההיסטוריה הזאת מציבה גם כמה חידות, שאחת מהן היא מדוע הזינוק הזה בפריון נמשך עשור בלבד. גם אז הוא לא היה מהיר יותר מאשר בעלייה לאחר מלחמת העולם השנייה, שנמשכה דור שלם ולא נדחפה בידי פריצה טכנולוגית כלשהי. הגידול הזה, משנות ה-1940 עד בערך 1970, נשען על מנוע הבעירה הפנימית – טכנולוגיה שהייתה ידועה במשך עשרות שנים. עובדה זו צריכה לגרום לעוד יותר ספקנות ביכולת לחזות את ההשלכות של טכנולוגיות חדשות.

אין זה אומר שלבינה המלאכותית לא יהיו השלכות כלכליות ניכרות, מדגיש קרוגמן, אבל ההיסטוריה מלמדת שזה לא יקרה במהירות. ChatGPT ומה שיבוא בעקבותיו יהיו הסיפור הכלכלי של העשור הבא, לא של השנים הקרובות. עם זאת, אסור להתעלם מן האפשרות שהבינה המלאכותית אכן תגרום לזינוק כלכלי. large language בצורתה הנוכחית לא משנה את התחזיות הכלכליות לשנה הקרובה וכנראה גם לא לעשור הקרוב, אך הסיכויים לצמיחה בטווח הארוך יותר נראים כעת משופרים מאשר לפני שמחשבים התחילו לחקות טוב כל כך את בני האדם.

יש חשיבות לתחזיות כלכליות לטווח הארוך, גם אם הן תמיד שגויות, משום שהן משפיעות על התכנון התקציבי ארוך הטווח ועל המדיניות המוניטרית. לא צריך לתת להן חשיבות גדולה מדי, אבל כל מי שצופה זינוק כלכלי בזכות הבינה המלאכותית – אשר יוביל לעלייה ניכרת בהכנסות ממיסים – ובה בעת צופה לארה"ב משבר פיסקלי אם לא תקצץ בביטוח הלאומי ובביטוח הבריאות, פשוט אינו מדבר בהיגיון, מסיים קרוגמן.