עורכי דין הם עם שמרן, המשתייך למקצוע המכבד תקדימים. אין ספק שרבים מהם צחקקו כאשר שמעו בחודש שעבר שעורך הדין הניו-יורקי סטיבן שוורץ נעזר ב-Chatgpt כדי להכין תביעה. הוא הסתמך קצת יותר מדי על כלי זה של בינה מלאכותית, והתוצאה הייתה ערבוב של מקרים, פסיקות וציטוטים שלא היו ולא נבראו. הלקח ברור: הדרכים הישנות הן הטובות ביותר.
זהו לקח שגוי, קובע אקונומיסט. להאשים את ה-AI בטעות של שוורץ זה כמו להאשים את מכונת הדפוס בטעויות הגהה. בשני המקרים, האחריות מוטלת על האדם ולא על הכלי שסייע לו. הבינה המלאכותית היא כלי, לא פחות ולא יותר. והוא יכול לשנות משמעותית את הדרך בה עורכי דין עובדים ועושים כסף. עריכת הדין היא מקצוע בו הסיכונים והסיכויים של ה-AI גבוהים במיוחד.
להערכת גולדמן-זאקס, AI יכולה לבצע 44% מהמשימות המשפטיות – יותר מכל מקצוע אחר, למעט פקידוּת ותמיכה מינהלית. עורכי דין מבלים המון זמן בהכנת מסמכים שגרתיים – בדיוק מה שה-AI עושה היטב. כלים כמו Chatgpt חזקים הרבה יותר ויכולים לשפר את איסוף החומר ואת בדיקת המסמך המוגמר.
לא כל עורכי הדין השתכנעו. סקר שנערך לאחרונה מצא, כי 82% מהם סבורים שניתן להשתמש ב-AI בעבודה משפטית, אבל רק 51% חושבים שכדאי לעשות זאת בפועל. רבים חוששים מפני הנטייה של כלים אלו להציג שקר כאמת (בדיוק מה שקרה לשוורץ) ומפני הכנסת חומר חסוי לאלוגריתמים. אבל הטכנולוגיה תתגבר על קשיים אלו, סבור אקונומיסט, ואז ייעלמו ההסתייגויות של 49% הנותרים. אין היגיון בכך שעורכי דין יצטרכו לכתת את רגליהם לספריות, כאשר רוב המחקר יכול להיעשות בהקלקה על כלי AI.
הבינה המלאכותית עשויה לשנות בשלוש דרכים את פניו של מקצוע עריכת הדין. ראשית, היא תפחית את יתרון כוח האדם שיש למשרדים הגדולים. במקרים גדולים ומסובכים, משרדים אלו שולחים עשרות עורכי דין לקרוא מיליוני עמודים כדי לחפש תשובות לשאלות של השותפים הבכירים. עם AI יוכלו עורך דין בודד או משרד קטן למצוא את אותן תשובות וממילא לטפל באותם תיקים.
שנית, ה-AI משנה את הדרך בה המשרדים עושים כסף. ריצ'רד זוסקינד, יועץ טכנולוגי לנשיא בית המשפט העליון האנגלי, אומר שהמשרדים מרוויחים "על-ידי כך שיש להם המון עורכי דין צעירים להם הם משלמים פחות ממה שהם גובים מהלקוחות". אם AI תוכל לעשות את אותה עבודה, המשרדים יצטרכו לשנות את שיטות התמחור, וחלקם יעברו לבסיס שכר קבוע במקום לתשלום לפי שעות. ייתכן שהם יגבו "דמי טכנולוגיה", כך שהלקוח לא יצפה לקבל חינם את יתרונות ה-AI.
שלישית, ה-AI תוכל לשנות את האופן בו עורכי דין רבים מתקיימים ועובדים. בסופו של דבר, אין מנוס מכך שהיא תפחית משמעותית את מספר עורכי הדין שהעולם צריך. אם AI יכולה לעשות ב-20 שניות את מה שתריסר עורכי דין עושים ב-50 שעות כל אחד, מי צריך את אותם תריסר? שותף בכיר במשרד עורכי דין מוביל בניו-יורק צופה, כי היחס בין שכירים לשותפים יירד משבעה לאחד לכמעט שוויון; כדאי שהשכירים יהיו מודאגים, הוא מוסיף.
ייתכן שזה לא יקרה בקרוב, מדגיש אקונומיסט. מה שכן יקרה הוא שה-AI תוזיל את השירותים המשפטיים, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים שכיום מתקשים לשכור אותם. עורכי דין צעירים עשויים לגלות שהיא מקלה עליהם לצאת לדרך עצמאית, כך שייתכן שבטווח הקצר מספרם דווקא יגדל ואופי עבודתם ישתנה – בדיוק כמו שהכספומטים העלו את מספר הטֶלֶרים בבנקים.
בסופו של דבר, אלו חדשות טובות ללקוחות. "מי שהולך לעורך דין, לא רוצה עורך דין אלא פתרון לבעיות שלו או דרך להימנע מהן", מסביר זוסקינד. אם AI תוכל לספק את הפתרונות הללו, ייעשה בה שימוש. רבים כבר משתמשים בתוכנות כדי להגיש בעצמם דוחות מס; כמעט איש מהם אינו מתלונן על העדר המגע האנושי עם רואה החשבון.
