בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מצלמות מעקב בכיכר טייננמן, בייג'ינג [צילום: אנדי וונג, AP]
|
|
|
סין מציגה ענף ייצוא חדש: סודיות
|
סין דורשת סודיות הדוקה ממי שעושים איתה עסקים, והמשמעות היא פגיעה בעקרונות הממשל התקין הדמוקרטי ● Foreign Affairs קורא לתגובה מערבית נחרצת
|
סין משגשגת על סודיות. גישתה של בייג'ינג לממשל, הנשענת על מעקב ופיקוח במקום על פתיחות והידברות, דורשת סודיות. כדי להבטיח אותה, ממשלת סין מדכאת את העיתונות החופשית, מצנזרת מידע מקוון ומחזיקה קרוב לחזה מידע שמדינות דמוקרטיות מפרסמות דרך קבע. זוהי תופעה עתיקת יומין בסין הקומוניסטית, אך היא שוברת שיאים תחת שי ג'ינפינג, שתפיסתו לגבי ממשל עשויה להשפיע על העולם כולו במשך שנים – טוען כריסטופר ווקר, סגן נשיא מכון National Endowment for Democracy במאמר ב-Foreign Affairs. יתרה מזאת: סין הפכה ליצואנית של סודיות, מה שבא לידי ביטוי בולט במיוחד בסירובה למסור לארגון הבריאות העולמי מידע על מקור הקורונה בעיר ווהאן. הסירוב עיכב את מתן המענה למגיפה וגרם למיליונים בכל העולם לשלם מחיר כבד. שלטונות סין מסרבים עד היום למסור לארגון הבריאות מידע חיוני לקביעת מקור הנגיף. סין מפעילה ברחבי העולם את כוחה הפוליטי, הכלכלי והטכנולוגי באמצעות השקעות עתק בתשתיות ובתוכניות חינוך ותקשורת – ואגב כך מפיצה גם את מודל הסודיות שלה ומייצאת טכנולוגיות מעקב. מדינות המבקשות לחתום על הסכמים עם סין מגלות שהן נדרשות ללכת בעקבותיה, ולהגביל את השקיפות ונטילת האחריות בדומה לה. התוצאה, מתריע ווקר, הוא כרסום בנורמות השקיפות והממשלה הפתוחה, והתחזקות ההסתרה והאטימות. כאשר ישויות ממשלתיות סיניות חותמות על חוזים עם ממשלות ועסקים בחו"ל, הן דורשות לעיתים קרובות שהפרטים יישארו חסויים. כך למשל נעשה כאשר חברת Huawei חתמה על הסכם ב-500 מיליון דולר להקמת מערכת מעקב באי מאוריציוס: הממשלה המקומית הסתירה את הפרטים אפילו מהפרלמנט. סרביה היא מקרה דומה, עם התקנת 8,100 מצלמות מעקב של Huawei. לאזרחי המדינה נאמר שהן ישפרו את הביטחון, אבל לא התקיים דיון ציבורי של ממש על התקנתן. בהתחשב בהתקדמות המהירה של פלטפורמות דיגיטליות, גוברת הסכנה מפני שימושים סמכותניים במערכות מעקב. ממשלות רבות מסרבות לחשוף פרטים על החוזים במסגרתם הן רוכשות טכנולוגיות כאלה, מה שמקשה מאוד על גורמים לא-ממשלתיים לבחון מה באמת עומד מאחורי השימוש בהן. הסודיות הסינית עלולה להדביק מדינות נוספות, במיוחד בעלות מוסדות חלשים. ההתנגדות לשקיפות מתרחבת, מתריע ווקר. בדרום אמריקה משתמשת סין בהסכמי הלוואות סודיים, האוסרים על הלווים לחשוף את תנאיהם – כולל בפני בתי המחוקקים. אוניברסיטאות קנדיות שביקשו לחתום על הסכמי מחקר עם Huawei נדרשו שלא לדון בהם בפומבי. פרויקט רכבת שביצעה סין בקניה ב-5 מיליארד דולר התגלה כנגוע בשחיתות, אך הנסיונות לקבל מידע על החוזים נבלמו בשל סעיפי סודיות. בכמה מקרים המדינות אף נדרשות לשמור בסוד את עצם קיומם של ההסכמים. מחקר שנערך ב-2021 בדק 100 חוזי הלוואות בין ישויות שבבעלות ממשלת סין לבין ממשלות ב-24 מדינות. תנאי החוזים היו דומים מאוד, ללא הבדל בין מדינות ואיזורים, מה שמלמד על ההיקף הגלובלי של דרישת הסודיות. הממשלות סירבו לחשוף אותם ופרטים התפרסמו רק הודות לעבודתם של עיתונאים וגופים אזרחיים. כל עסקה שנעשית באפילה, דוחפת עוד מדינה לעבר פחות שקיפות ופחות אחריות.
|
דרושה עמידה תקיפה על השקיפות
|
|
|
|
מגוון מצלמות בתערוכת מעקב בבייג'ינג [צילום: נג האן-גואן, AP]
|
|
הדגש ששמה סין על סודיות הוא הרסני במיוחד במדינות שבירות המצויות בסיכון, שמוסדות השלטון שלהם ניצבים על יסודות רעועים. מסע הסודיות הסיני גובה מחירים כלכליים ולא-כלכליים כאחת. ממשלה מסוגרת והשחיתות הנלווית אליה גובות מחיר מן הפעילות הכלכלית ומורידות את האטרקטיביות בעיני משקיעים זרים. התנהלות שכזאת עלולה להרוס את האמינות והיציבות של מוסדות עצמאיים, והיא מאיימת גם על המרחב הלא-ממשלתי ובו התקשורת, האוניברסיטאות וחברות הטכנולוגיה. ככל שסין תצליח להחליש מוסדות כאלו, כך תעמיק הסודיות. חברות פתוחות צריכות להגיב לאתגרים אלו באמצעות עמידה תקיפה על השקיפות והפתיחות, סבור ווקר. הסודיות היא יתרון תחרותי מבחינת סין, בעוד הפתיחות היא יתרון תחרותי של הדמוקרטיות. עליהן להשתמש בה כדי לחשוף את השיטות של סין ושלוחיה, כולל ההכללה השיטתית של סעיפי סודיות בחוזים. הדמוקרטיות צריכות גם לחדד את ההבדל בינן לבין סין על-ידי חיזוק השקיפות. ממשלות דמוקרטיות וארגונים לא-ממשלתיים צריכים גם לעשות עבודה טובה יותר בהסברת הבעיות הנובעות מן הסודיות ופרקטיקות משחיתות אחרות של בייג'ינג. הבנה טובה יותר של החסרונות שבקשרים עם סין, תסייע למדינות להימנע מקבלת החלטות המעמידות בסכנה את היושרה הדמוקרטית ובכך תפחית את היתרון התחרותי שלה. הדמוקרטיות צריכות להיות הרבה יותר פרו-אקטיביות בהגנה הציבורית על הפתיחות. שלטונות סין טוענים שיש יתרונות לשיטת הממשל שלהם, ומכונת התעמולה העולמית שלהם מהדהדת את הדברים. ממשלות דמוקרטיות חייבות לסתור בתקיפות טענה זו. עליהן להבליט את השימוש שעושה סין בסודיות כדי להשיג שליטה בארצות אחרות ולנצל אותן. במקביל, עליהן לדרוש מחברות סיניות שהחוזים עימהן יהיו שקופים. לבסוף, כל חברות פתוחות לפתח את הכלים הדרושים כדי להתמודד עם האתגרים הייחודיים שמציבה מדינת המפלגה הסינית. סין מצליחה לרוב להשיג את מבוקשה משום שהיא הצד החזק יותר במו"מ; לכן היא עמלה כל כך על יחסים דו-לאומיים במקום על יחסים רב-לאומיים. התשובה של הדמוקרטיות צריכה להיות הקמת בריתות שינהלו מו"מ עם סין מעמדה של כוח. ווקר מסכם: המסע הסיני לייצוא הסודיות הוא היבט שאין דומה לו בתפיסת מדיניות החוץ שלה. התחזקותו של משטר הסודיות הסיני העולמי מציגה סכנה שיטתית לממשל הפתוח והנושא באחריות. יש צורך בתגובה מוכוונת מטרה ומתמשכת מצד הדמוקרטיות כדי לחשוף אותו ולנטרל אותו.
|
|
תאריך:
|
14/07/23
|
|
|
עודכן:
|
14/07/23
|
|
איתמר לוין
|
סין מציגה ענף ייצוא חדש: סודיות
|
|
מחלוקת עזה בשאלה האם הממתיק המלאכותי אספרטיים, בו נעשה שימוש נרחב באלפי מוצרי מזון, עלול לגרום לסרטן. בעוד אחד מהגופים השייכים לארגון הבריאות העולמי טוען שקיימת סכנה שכזאת, גוף אחר של אותו ארגון ומינהל התרופות והסמים האמריקני טוענים שהתשובה שלילית. בארה"ב נעשה שימוש באספרטיים במגוון רחב של מוצרים - החל ממשקאות דלי קלוריות, דרך משקאות אנרגיה וכלה ביוגורט.
|
|
|
עסקים בארה"ב מתחילים לקצץ בשעות העבודה של המועסקים, וכופים על מאות אלפים לעבוד במשרות חלקיות, במה שעלול להיות איתות אזהרה למשק כולו – מדווח וושינגטון פוסט. מספר המועסקים במשרה חלקית המעוניינים לעבוד במשרה מלאה עלה בחודש יוני ב-452,000, העלייה הגבוהה ביותר מזה למעלה משלוש שנים. בסך-הכל מועסקים 4.2 מיליון אמריקנים במשרות חלקיות שלא מרצונם, עלייה של 12% לעומת חודש מאי.
|
|
|
בדרכו לפסגת נאט"ו בווילנה השבוע טען ולדימיר זלנסקי, כי העובדה שאוקראינה אינה מקבלת הבטחה ברורה לקבלה מהירה לברית, היא "חסרת תקדים ואבסורדית". אם היה ניסיון של הרגע האחרון לכופף את ידם של ראשי הברית, הוא נכשל. ההודעה המסכמת קבעה, כי אוקראינה תצטרף לברית כאשר תעמוד בתנאים שייקבעו – וללא לוח זמנים.
|
|
|
כאשר שי ג'ינפינג עלה לשלטון בסין לפני עשור, הוא ראה את ולדימיר פוטין כאדם חזק השותף לעוינותו כלפי סדר העולם המערבי. הם כרתו ברית על בסיס פרנויה כלפי סיכונים לשלטונם והחליפו ביניהם את מיטב השיטות להידוק הפיקוח בבית ולניצול העולם לצרכיהם הסמכותניים. שי כינה את פוטין "חברי הטוב ביותר והקרוב ביותר".
|
|
|
- ראש ה-CIA, ויליאם ברנס, נשא הרצאה ב-1.7.23 בכנס של מכון דיצ'לי שבאוקספורד, העוסק ביחסי בריטניה-ארה"ב. כותרת ההרצאה הייתה: "עולם משתנה ותפקידו של המודיעין". הדברים נאמרו בגוף ראשון וכך הם מובאים כאן, בתרגום התמליל שפרסם ה-CIA.
|
|
|
|