תיק טראמפ בין שקרים לחופש הביטוי

משפטנים שעימם שוחח הטיימס מביעים ספק בדבר תקפותן של טענות אלו כקו הגנה. הם מציינים, כי כבר בתחילת כתב האישום נאמר שלכל אמריקני יש זכות לומר כל מה שהוא רוצה על הבחירות, גם אם זהו שקר. אבל אסור להשתמש בשקרים כאלה כדי להיות מעורב בפעילות פלילית. חופש הביטוי של הפרט מסתיים כאשר מילותיו הופכות להיות ראיה לפשע. במקרה של טראמפ טוענת התביעה, כי הוא השתמש בשקריו כדי לשכנע אחרים לשתף פעולה עימו במעשים פליליים, כמו יצירת האלקטורים המזויפים או הפעלת לחץ על מייק פנס למנוע את אשרור התוצאות.

פרופ' סמואל בואל מאוניברסיטת דיוק, שהיה ראש צוות התביעה הפדרלי בתיק אנרון, אומר ש"זה לא יעבוד מבחינה משפטית אבל תהיה לזה השפעה מסוימת מבחינה פוליטית, ולכן הם דוחפים את זה. אין הגנה של התיקון הראשון על ביצוע פשעים רק בגלל שאתה מדבר. הוא גם לא מגן על מתן הוראות או רמיזות לביצוע מעשים בלתי חוקיים".

הטיימס מזכיר, כי נטייתו של טראמפ לשקרים והגזמות הייתה ידועה במשך עשרות שנים בניו-יורק. בשנות ה-1980 אמר אחד מעוזריו של ראש העירייה דאז, אד קוץ': "אני לא אאמין לטראמפ גם אם ללשונו יוצמד אישור נוטריוני". טראמפ דיבר עם עיתונאים בטלפון כשהוא מתחזה לדובר מטעמו, כדי להדליף מידע על עסקיו או חייו הפרטיים. הוא טען שדירתו נמצאות בקומות ה-68-66 של טראמפ טאואר – בו יש רק 58 קומות. וושינגטון פוסט מצא 30,000 הצהרות כוזבות או שקריות שלו בשנות כהונתו – ממוצע של 21 ביום.

טראמפ ניסה להשתמש בתיקון הראשון בתביעות אזרחיות סביב אירועי 6 בינואר. בפברואר 2022 קבע בית המשפט הפדרלי בוושינגטון, כי ניתן להמשיך לנהל תביעה בה נטען שדבריו בעצרת תומכיו גרמו להסתערות על הקפיטול. "רק במקרים קיצוניים ביותר יקבע בית המשפט שהתיקון הראשון אינו מגן על נאומו של הנשיא. זהו המקרה. אפילו נשיאים אינם יכולים לחמוק מאחריות על נאום המצוי מחוץ לגבולותיו הרחבים של התיקון הראשון", פסק השופט אמיט מהטה.

טענה נוספת של ההגנה תהיה הסתמכות על ייעוץ משפטי. לטראמפ יש "אקדח מעשן מזכה", טען לאורו, בדמות מזכר של עו"ד ג'ון איסטמן. הלה טען, כי טראמפ יכול לבקש מ-פנס לעכב את אשרור התוצאות. "איסטרמן, שהוא מלומד מכובד, נתן לנשיא מספר אופציות", הוסיף לאורו. על כך צפויה התביעה לענות: יתר יועציו המשפטיים של טראמפ דחו מכל וכל את תוכנית האלקטורים המזויפים של טראמפ.