|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
פחות מ-2.1 ילדים לאישה [צילום: משה שי, פלאש 90]
|
|
|
להתחיל לדבר על הצטמקות האוכלוסייה
|
|
מאמר בניו-יורק טיימס מצביע על הירידה המתמשכת בשיעור הילודה וטוען שאת השיח על פתרון הבעיה יש להתחיל כעת, לפני שמספר תושבי העולם יירד בפועל
|
|
רוב בני האדם מתגוררים כיום במדינות בהם יש שני ילדים ופחות לכל שני מבוגרים: 1.66 ילדים לאישה בארה"ב, 1.5 באירופה, 1.2 במזרח אסיה, 1.9 בדרום אמריקה. כל ממוצע של פחות משני ילדים משמעותו שאוכלוסיית העולם מצטמקת, ובטווח הארוך – כל דור קטן מקודמו. אם הפריון בעולם כולו יהיה כמו בארה"ב, מספר תושבי העולם יירד מהשיא הצפוי של 10 מיליארד ל-8 מיליארד בתוך 300 שנה (עשרה דורות).
ניו-יורק טיימס מסביר את ההשלכות. ב-200 השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית העולם במקביל לשיפור באיכות החיים ובבריאות: חיים ארוכים יותר, ילדים בריאים יותר, חינוך טוב יותר, שבוע עבודה קצר יותר ושיפורים רבים נוספים. שלא במקרה, באותה תקופה רשמה האנושות גילויים וחידושים עצומים, שכן הללו הם תוצר של בני אדם – וכאשר יש יותר בני אדם, גדל הסיכוי שהם יתרחשו. וכאשר האוכלוסייה מצטמקת, ההתקדמות לחיים טובים יותר עומדת בסכנה.
כאשר הירידה בשיעור הילודה זוכה לתשומת לב ציבורית, זה קורה לרוב משום שמישהו מודאג מהשפעותיה על התחרות הבינלאומית, ההגירה או האתגרים הפיסקליים. אך זו חשיבה צרה מדי. הנושא גדול הרבה יותר מאשר דאגות לאומיות כלשהן. שיעור הילודה יורד בכל העולם בשתי המאות האחרונות ורק באפריקה הוא עולה על השיעור הדרוש של 2.1 ילדים לאישה (שיעור התחלופה) כדי לשמר את האוכלוסייה בגודל הנוכחי (כדי לפצות על תמותה בילדות וחוסר איזון בין שני המינים).
מפתה לקדם בברכה את הירידה באוכלוסיית העולם כברכה לסביבה, אך בפועל שיעור הירידה נמוך מכדי להתמודד עם הבעיות הלוחצות ביותר. הוא אינו יכול לבוא במקום הצורך הדחוף לפעול בנושא האקלים, השימוש בקרקע, הזיהום ושאר בעיות סביבתיות. אם אוכלוסיית העולם תגיע ל-10 מיליארד ב-2080 ותתחיל לרדת, היא תישאר מעל השיעור הנוכחי (8 מיליארד) גם לאחר 2100. הירידה תהיה מהירה במונחים של דורות, אך איטית מאוד במונחים של הצלת כדור-הארץ.
הטיימס מדגיש, כי אין מדובר בקריאה לשנות מיד את החברה והכלכלה כדי להגביר את הילודה, אלא בקריאה להתחיל כעת את השיח כדי שהתגובה לירידה בילודה תהיה מיטבית. דחיית ההחלטות רק תהפוך אותן לקשות יותר בדורות הבאים. המתנה עלולה לגרום לכך שיום אחד המשבר יהווה תירוץ לקיצוניים לקדם חוסר שוויון, לאומנות, הרחקה ושליטה. לעומת זאת, דיון כעת יאפשר לשמר את החרות, החלוקה בנטל והשוויון המגדרי.
|
|
כמו ההתמודדות עם שינויי האקלים
|
|
|
|
|
הקמת משפחה מול יעדים אחרים [צילום: מארק האמפרי, AP]
|
|
|
שיעור הילודה לא ישוב ויעלה אוטומטית אם רמת החיים תשתפר או בזכות תוכניות בביטוח סוציאלי. אנו יודעים שהוא יכול להישאר נמוך, כי זה מה שקורה מזה 20 שנה בברזיל וצ'ילה, 30 שנה בתאילנד ו-50 שנה בגרמניה, קנדה ויפן. בכל המדינות בהן השיעור ירד אל מתחת ל-2.1, הוא לא עלה מעל רף זה. הירידה באוכלוסייה יכולה להימשך דור אחרי דור, כל עוד אנשים מסתכלים סביבם ומגיעים למסקנה שמשפחה קטנה מתאימה להם.
האנושות אינה יכול לסמוך על אזור או קבוצה כלשהם שיצילו את המצב. שיעור הילודה צונח באפריקה שמדרום לסהרה, בו הוא הגבוה ביותר כיום, ככל שהחינוך והכלכלה משתפרים. ישראל היא דוגמה למדינה עשירה בה שיעור הילודה גבוה משיעור התחלופה, אך גם בה שיעור הפריון צנח מ-4.5 ב-1950 ל-3 כיום; ייתכן שהיא לא תהיה מעל 2.1 לאורך זמן.
הסיבה לירידה בילודה פשוטה, אומר הטיימס: בני האדם בכל העולם רוצים משפחות קטנות מאשר בעבר. האנושות יוצרת הזדמנויות משופרות לכל, במיוחד לנשים – בהחלט סיבה לגאווה ולשמחה. אך זה גם אומר שהשאיפה להקים משפחה מתנגשת אצל רבים ביעדים חשובים אחרים ובהם קריירה ושימור יחסים. יש המתקשים להקים משפחה, יש המקימים משפחה קטנה מכפי שרצו, יש שגם המשפחה הקטנה מקשה עליהם.
בעולם של ירידה שכזאת, ייתכנו מגבלות על חופש ההתרבות – למשל בהגבלות על הפלות. הטיימס דוחה גישה זאת, בנימוק שאין זו הצדקה לעצור את ההתקדמות לעבר עולם חופשי יותר, מגוון יותר ושוויוני יותר. התערבות בחופש ההתרבות תפגע באנשים רבים ודי בכך כדי להימנע ממנה, עם או בלי קשר לירידה בשיעור האוכלוסייה. ובכל מקרה, היא לא תמנע את הירידה, משום ששיעורי הילודה נמוכים הן במקומות המגבילים את ההפלות והן במקומות בהם ההפלות חופשיות.
נכון להיום, איש אינו יודע כיצד להתמודד עם הצטמקות האוכלוסייה. אבל עד לפני זמן לא רב, איש לא ידע כיצד להתמודד עם שינויי האקלים. לשני האתגרים הללו יש הרבה מן המשותף, מה שמעניק לאנושות ניסיון משותף עליו ניתן להתבסס. בשני המקרים, ההחלטות האישיות משפיעות על התוצאה של הכלל – אך איש אינו יכול לשנות בעצמו את מגמת האוכלוסייה או את משבר האקלים. גם לא מדינה אחת וגם לא דור אחד. אלו הם אתגרים איתם האנושות כולה צריכה להתמודד.
השעה אינה מוקדמת מכדי להתמודד עם הירידה באוכלוסייה. האזהרות הראשונות לגבי משבר האקלים הושמעו לפני כמעט 60 שנה; בעוד 60 שנה אוכלוסיית העולם תגיע לשיאה. אין פתרונות מהירים. גם אם כיום מוקדם מכדי לדעת מהם, צריך להתחיל לעבוד עליהם. המתנה לשיא האוכלוסייה כדי לענות לשאלה כיצד להגיב לירידה בה, דומה להמתנה להתרוקנות מאגרי דלק המאובנים כדי לטפל במשבר האקלים. האנושות זקוקה לשיחה חומלת, עובדתית והוגנת – וכדי לנהל אותה, צריך להתחיל כעת.
|
|
| תאריך:
|
21/09/23
|
|
|
עודכן:
|
21/09/23
|
|
איתמר לוין
|
|
להתחיל לדבר על הצטמקות האוכלוסייה
|
|
הפגישה בין קים ג'ונג-און לבין ולדימיר פוטין בשבוע שעבר הייתה מדהימה בשל משמעויותיה לשוק הנשק העולמי. חמש יצואניות הנשק הגדולות בעולם (ארה"ב, רוסיה, צרפת, סין וגרמניה) אחראיות ליותר משלושה רבעים מהסחר, אבל יצרנים חדשים נותנים להן תחרות קשה. הם מנצלים בצורה מיטבית את השינויים הגיאו-פוליטיים וגם מרוויחים מהמלחמה באוקראינה, מדווח אקונומיסט.
|
|
|
|
|
העצרת הכללית של האו"ם פתחה (19.9.23) את הכינוס השנתי בצל השנה השנייה של המלחמה באוקראינה, שורה של אסונות אקלים וחילוקי דעות עולמיים מעמיקים. כל אלו יקשו על ההתמודדות עם הבעיות הרבות שבפני מנהיגי העולם, צופה ניו-יורק טיימס. המתחים בולטים לנוכח העובדה שג'ו ביידן יהיה היחיד מבין מנהיגי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון אשר ינאם בעצרת. גם ולדימיר זלנסקי יהיה שם, אם כי המלחמה בארצו אינה הנושא המרכזי כמו בשנה שעברה.
|
|
|
|
|
לקונגרס האמריקני נותרו רק שישה ימי עבודה כדי למנוע סגירה חלקית של הממשל בסוף החודש, וייתכן שהדבר לא יעלה בידיו. וושינגטון פוסט מסביר את המצב.
|
|
|
|
|
לפני שנה גרר מותה של מאשה אמיני בת ה-22, שהייתה במעצר בידי משטרת המוסר האירנית, גל של מחאות ברחבי המדינה אותו הובילו נשים וצעירים. הגל הזה זעזע את יסודות הרפובליקה האיסלאמית: שלטון הדת, הפרדה מגדרית ומדינת משטרה. בסופו של יום, המחאה המפוזרת והבלתי-מאורגנת לא הייתה בת תחרות לשיטה הסמכותנית: מנהיגי הדת ריסקו אותה באכזריות ולאחרונה אף החמירו את הפיקוח שהוביל להתעוררותה.
|
|
|
|
|
מאו צה-טונג נהג לומר שהכוח צומח מקנה האקדח. במילים אחרות: השליטה בכוחות המזוינים חיונית להצלחתו של כל מנהיג. שי ג'ינפינג חושב גם הוא כך, ועוצמתו נשענת במידה רבה על המהפך שחולל בצבא סין בעשור האחרון. אבל בדיוק כאשר מהפך זה אמור לשאת פירות, טיהור נרחב בצמרת הצבא מעמיד בספק את יכולתו להילחם ואת מנהיגותו של שי, מנתח אקונומיסט.
|
|
|
|
|
