|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
כאוטי ועם אישיות בעייתיות [צילום: מאט רורק, AP]
|
|
|
כך תיראה מדיניות החוץ של ממשל טראמפ 2.0
|
|
אם טראמפ יחזור לבית הלבן, הוא יחלק את מדינות העולם לשלוש קבוצות: users (בעלות ברית כפויות טובה), bruisers (יריבים מגעילים) ו-losers (מדינות שלא אכפת לו מהן) - צופה אקונומיסט
|
|
חוסר-הסדר העולמי החדש נראה במלוא תוקפו בכנס דאבוס בשבוע שעבר: סין שיגרה משלחת קטנה, האוליגרכים הרוסים הוחרמו, סעודיה והודו מחפשות הזדמנויות בעולם רב-קוטבי. מעל הכל ריחפה אפשרות שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, וכפי שאמר דיפלומט אמריקני: העולם "מתחרפן ממה שהוא רואה ברשתות החברתיות לגבי הדמוקרטיה האמריקנית".
למרות שהבחירות יתקיימו רק בעוד תשעה חודשים, העולם מתחיל להתכונן לכהונה שנייה של טראמפ – מדווח אקונומיסט. לכל הפחות מדובר על מכסים, האפשרות שארה"ב תנטוש את אוקראינה וטייוואן, תשנה את מדיניותה כלפי בעלות ברית אחרות, תנהל מו"מ תוקפני עם יריבותיה והכללים הבינלאומיים ימשיכו לשקוע.
כל ממשל אמריקני משנה את מדיניות החוץ, אבל המעבר מממשל ביידן לממשל טראמפ יהיה ניכר במיוחד בשל הפער העצום בתפיסותיהם ולנוכח העובדה שכיום מתחוללים ברחבי העולם למעלה מ-50 עימותים בהם מעורבות מדינות. ממשל ביידן ניסה להמציא מחדש את תפקידה העולמי של ארה"ב, בדמות מעצמה עולמית התומכת בידידותיה אך גם אנוכית בסחר, זהירה יותר בביטחון הכלכלי ויותר בררנית בהפעלת כוחה הצבאי. הוא השיג חיזוק של הבריתות באסיה וקואליציה באוקראינה, אך במקביל התרבו העימותים בזירות רבות.
פקידים בממשל אומרים שנכון לעכשיו העסקים כרגיל, גם מצד עמיתיהם בחו"ל. אולם, השעון מתקתק לקראת בחירות צמודות והיעילות של דוקטרינת ביידן עשויה לפחות. יקשה עליו להיכנס למחויבויות מעבר ל-2024, כולל להקמת מדינה פלשתינית. לכן, ממשלות ברחבי העולם מפתחות תוכניות חלופיות למקרה שטראמפ יחזור.
קדנציה שנייה של טראמפ תהיה שונה מן הראשונה גם משום שהעולם מבולגן יותר וגם משום שהוא לא יסבול הפרעות לאג'נדה שלו. בין היתר ניתן לצפות למכס רוחבי של 10% ולהחמרה במלחמת הסחר עם סין. יהיו מי שיקדמו בברכה כהונה נוספת שלו: בנימין נתניהו (אם יחזיק מעמד עד 2025) יוכל לצפות לגיבוי התנגדותו למדינה פלשתינית, ויקטור אורבן יזכה לקבלת פנים חמה בחדר הסגלגל, וגם סעודיה (מוחמד בן סלמאן) והודו (נרנרדה מודי) יקבלו יחס אוהד.
מעבר לכך, סגנונו הכאוטי של טראמפ ואישיותו הבלתי יציבה מקשים לספק תחזיות, אך עם זאת, ניתן וכנראה גם חיוני לנסות לשרטט את גישתו. אקונומיסט מציע חלוקה לשלוש קבוצות: users (בעלות ברית כפויות טובה), bruisers (יריבים מגעילים) ו-losers (מדינות שלא אכפת לו מהן).
רוב בעלות הברית יהיו בקבוצת ה-users והן יכולות לטיפול נטול סנטימנטים: עד כמה הן מהוות נטל על ארה"ב, למשל במאזן הסחר מולה או בהיקף הוצאות הביטחון שלהן. מבין 38 בנות בריתה של ארה"ב בנאט"ו ובאסיה, ל-26 יש עודף סחר מולה ואותו מספר מוציאות לביטחון פחות מ-2% מהתוצר; טראמפ לא יאהב את זה.
חלק מהמדינות כבר מנסות לשפר את מצבן בהיבטים אלו. גרמניה הזניקה את תקציב הביטחון, קונה מטוסי F-35 אמריקניים ב-14 מיליארד דולר ועברה לרכישת גז נוזלי בעיקר בארה"ב. ה-users שלא יעשו זאת, כמו מקסיקו, עלולות למצוא את עצמן תחת לחץ בדמות מכסים או אובדן ההגנה האמריקנית. יש שינסו דרכים בלתי מקובלות להחניף לו, למשל בתשומת לב מצד משפחת המלוכה המקומית וכוכבי ספורט.
|
|
נותרה שנה וזה זמן קצר מדי
|
|
|
|
|
שניים שיהיו מרוצים משובו של טראמפ [צילום: AP]
|
|
|
טייוואן ואוקראינה עלולות במיוחד להיפגע מצורת החשיבה של טראמפ. לטייוואן יש עודף מסחרי של 50 מיליארד דולר עם ארה"ב והיא נסמכת במידה רבה על נוכחות צבאית אמריקנית כהרתעה מפני סין; טראמפ עלול לשאול האם ארה"ב באמת צריכה להגן עליה. ואילו הסיוע לאוקראינה הוא לכאורה עסקה מצוינת לארה"ב, אשר בסכום השקול ל-10% מתקציב הביטחון שלה מותירה את רוסיה בבוץ; רוב הסיוע לאוקראינה משמש לרכישת נשק בארה"ב. אבל טראמפ עלול ללחוץ עליה להגיע להסכם עם הקרמלין.
אם ארה"ב תנטוש את טייוואן ואוקראינה, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על בריתותיה. הימנעות מלהגן על טייוואן תהווה תקדים מסוכן למדינות כמו יפן וקוריאה הדרומית; בגידה באוקראינה תחזק את ולדימיר פוטין ותעלה שאלות לגבי מחויבותה של ארה"ב לנאט"ו. ב-2020 אמר טראמפ במפורש, כי ארה"ב לא תיחלץ לעזרתה של אירופה, טען שהברית מתה והפטיר שארה"ב תפרוש ממנה.
אקונומיסט עובר לקבוצת ה-bruisers. יריבותיה של ארה"ב מן הסתם מצפות שטראמפ יאיים עליהן כדי להשיג מהן ויתורים – לצד נכונות רגעית לעסקות משנות מציאות. רוסיה יכולה לצפות ליחס הידידותי ביותר לנוכח הערצתו של טראמפ לפוטין. לעומת זאת, העוינות ההדדית עם סין היא כעת נחלתן של שתי המפלגות. מול אירן צפויים עיצומים תוקפניים, והיא עשויה להגיב בהמשך מלחמות השליחים שלה במזרח התיכון.
גישתו של טראמפ ל-bruisers עשויה במקביל לנסות להוביל אותו להכניס את אירן להסכם שלום איזורי, אם כי יש יותר סיכוי להסכם ישראלי-סעודי. אבל הגישה הזאת גם מעלה את הסיכון לטעויות חישוב מצידו. "הפחד הגדול ביותר שלי הוא מכך שפוטין ושי [ג'ינפינג] הרבה יותר חכמים מטראמפ", אומר פקיד אירופי.
הקבוצה השלישית היא הגדולה ביותר: losers, אלו שאינן בעלות בריתה של ארה"ב וגם לא יריבותיה. ממשל ביידן פעל ביתר תקיפות נגד אויבותיה של ארה"ב באירופה ובמזרח התיכון, אך כאמור הפעיל כוח צבאי בצורה בררנית, כפי שהודגם היטב בנסיגה מאפגניסטן. ממשל טראמפ במהדורה השנייה ימשיך לשחוק את הכללים הבינלאומיים בכל התחומים, החל מזכויות אדם וכלה בסחר, וכך יחמיר את המצב.
אקונומיסט מסכם: אם טראמפ ינצח בבחירות, הוא יושבע בדיוק בעוד שנה – בינואר 2025. מדובר בפרק זמן קצר מכדי שממשל ביידן יוכל להיכנס להתחייבויות מאריכות ימים, מה שאומר שהשפעתו בענייני העולם עשויה להתפוגג השנה. המצב מחמיר עוד יותר לנוכח הצבת המכשולים השיטתית בידי הרפובליקנים בקונגרס, הבאה לידי ביטוי בעיכוב המטופש של הסיוע לאוקראינה. שנה היא גם זמן קצר מכדי שמדינות אחרות יוכלו להכין חלופות למקרה שטראמפ יחזור, ובמקרה הטוב ביותר – נסיגתה של ארה"ב מהבמה העולמית תיצור חלל ריק.
|
|
| תאריך:
|
24/01/24
|
|
|
עודכן:
|
24/01/24
|
|
איתמר לוין
|
|
+התפיסות הכלכליות לא יעניקו לטראמפ את הניצחון
|
|
15:00 24/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
פול קרוגמן מתייחס בניו-יורק טיימס לזינוק במדד אמון הצרכנים: הציבור סוף-סוף מתחבר לנתונים, וגם אם אין די בכך כדי להבטיח ניצחון לביידן - המצב שולל מטראמפ את אחד הכלים המרכזיים
|
|
|
|
|
|
אחת הסיבות: השיאים בבורסה [צילום: יוקי איוומורה, AP]
|
|
|
|
|
|
+טראמפ גבר על היילי בפריימריז בניו-המפשייר
|
|
06:20 24/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
צפוי לקבל 55% מהקולות לעומת 45% לשגרירה באו"ם לשעבר ▪ דרכו של טראמפ למועמדות הרפובליקנים לנשיאות נראית סלולה, אך היילי מבטיחה להמשיך להתמודד; התחנה הבאה: מדינת הבית שלה, דרום קרוליינה
|
|
|
|
|
|
טראמפ הלילה. השתמש בשם ההודי [צילום: מאט רורק, AP]
|
|
|
|
|
|
כך תיראה מדיניות החוץ של ממשל טראמפ 2.0
|
|
דונלד טראמפ גבר (24.1.24) על ניקי היילי בבחירות המקדימות של הרפובליקנים בניו-המפשייר ודרכו למועמדות המפלגה לנשיאות נראית סלולה. הנשיא לשעבר קיבל 55% מן הקולות, לעומת 45% למי שהייתה מושלת דרום קרוליינה והשגרירה לאו"ם בממשלו. היילי הצהירה שתמשיך להתמודד, אך הן ההיסטוריה והן הניתוח הפוליטי הנוכחי מלמדים שסיכוייה לגבור על טראמפ נמוכים מאוד.
|
|
|
|
|
עושה רושם שהאמריקנים סוף-סוף מרגישים טוב יותר בנוגע למצב הכלכלי. מדד ביטחון הצרכנים, המעניק מבט לעבר מצב הרוח הפיננסי, קפץ ב-13% בחודש ינואר לרמתו הגבוהה ביותר מאז אמצע 2021, מה שמשקף אופטימיות ולפיה האינפלציה יורדת והשכר עולה. מאז נובמבר עלה מדד זה ב-29% - העלייה הדו-חודשית המהירה ביותר מזה 30 שנה, מציין וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
הבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית במדינת ניו-המפשייר (23.1.24) עשויות להיות קו ההגנה האחרון של מתנגדי דונלד טראמפ במפלגה – קובע ניו-יורק טיימס [בכתבה שפורסמה לפני פרישתו של רון דה-סנטיס מן המרוץ]. מאז 2016 מנסה קבוצה קטנה והולכת של אסטרטגים, מחוקקים לשעבר ותורמים לבלום אותו. למרות הסתערות על הקפיטול, שני משפטי הדחה, שלוש מערכות בחירות לנשיאות וארבעה כתבי אישום – הם נכשלים.
|
|
|
|
|
מושל פלורידה, רון דה-סנטיס. הודיע (21.1.24) על פרישתו מן המירוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב. כעת נותרו במירוץ רק הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ומי שהייתה מושלת דרום קרוליינה ושגרירת ארה"ב לאו"ם בממשלו, ניקי היילי. דה-סנטיס הודיע על תמיכתו בטראמפ, כך שפרישתו עשויה להבטיח סופית את מועמדותו של האחרון - בשלב מוקדם מאוד של שנת הבחירות.
|
|
|
|
|
ביל קלינטון הסביר פעם, כי ההבדל בין שתי המפלגות הגדולות הוא שהדמוקרטים רוצים להתאהב ואילו הרפובליקנים רוצים להתייצב. זה לא עובד בעידן דונלד טראמפ, כפי שמוכיח נצחונו המוחץ בבחירות המקדימות באייווה. במשך שמונה שנים הוא יצר יחסים חסרי תקדים עם תומכיו, מתאר ניו-יורק טיימס: הוא תומך בהם, מבדר אותם, הוא מדבר אליהם והוא מנצל אותם לצרכיו הפוליטיים והמשפטיים. היחסים הללו – קשר הדוק לאחדים, פולחן אישיות לאחרים – יצר את אחד הכוחות החזקים ביותר בפוליטיקה האמריקנית.
|
|
|
|
|
