לקראת מתקפת הטילים של אוקראינה על גשר אנטונובסקי, נתיב חיוני ליד העיר הכבושה חרסון, בחנו הקצינים בקפידה שורה של דוחות מיוחדים: האם הרס הגשר יגרום פניקה בקרב החיילים הרוסים ומשפחותיהם, וכיצד ניתן יהיה למקסם את הנזק למורל הרוסי? המחקר בוצע בכלים של בינה מלאכותית, אשר עברו על כמויות אדירות של תכנים מהרשתות החברתיות הרוסיות ונתונים סוציו-אקונומיים – החל מצריכת אלכוהול, דרך תנועות אוכלוסין ועד התנהגות צרכנים.
עבודה סודית ביותר כזו ממשיכה לעצב את ההחלטות האוקראיניות לאורך המלחמה, כותב אקונומיסט – כולל האפשרות לתקוף את גשר קרץ', הנתיב היבשתי היחיד בין רוסיה לחצי-האי קרים. לנוכח נחיתותה הבולטת מול רוסיה, אוקראינה מנסה ליצור יתרון טכנולוגי ומפעילה בינה מלאכותית במגוון של דרכים, למשל בעיצוב כטב"מים. שימוש נוסף הוא באיתור מטרות באמצעות ניתוח של תמונות וטקסטים שמעלים חיילים רוסים, למרות זהירותם היתרה מפני חשיפת מיקומיהם.
בינה מלאכותית מופעלת גם לצורך איתור נקודות תורפה רוסיות, באמצעות מעקב אחרי קבוצות של מתנדבים המממנות ואורזות חבילות לחיילים המצויים בנקודות בחזית הזקוקות לסיוע. במסגרת זו, מקבלים לעיתים המתנדבים שיחות טלפון הנחזות להיות מצד רוסים המבקשים לתרום, וכך נאגר מידע על יעדי הסיוע.
גם הביון הנגדי האוקראיני נעזר בבינה מלאכותית, כדי לאתר את מי שהשר לשעבר לביטחון לאומי, אלכסיי דנילוב, מכנה "בוגדים פוטנציאליים". לטלפונים אוקראיניים נשלחות הצעות לקבל תשלום תמורת תמונות של נכסי תשתית וביטחון. מי שנענים להצעה, מופתעים לקבל ביקור משירותי הביטחון.
הביון הנגדי עוסק גם במסעות דיג מרחיקי לכת, כדי למצוא מי שאולי מספקים מידע לרוסים. למשל: גרוש המצוי בסכנה של אובדן דירתו והמשמורת על ילדיו, והטלפון שלו מאותר ליד אתר שנפגע לאחרונה במתקפת טילים; האם יש קשר בין הדברים? הבינה המלאכותית מספקת גם "ניתוח של רישות חברתי": נניח שלאותו גרוש יש קשרים-בכוח משמעותיים עם רוסיה והוא מתחיל לקבל שיחות ממי שנראה שמעמדו החברתי גבוה יותר; ייתכן שדירוג הסיכון הנשקף ממנו יעלה.
אקונומיסט מציין, ששיטות כאלה רושמות הצלחות מזה למעלה מעשור: הביון הבריטי לכד ב-2013 שליח של הטליבאן באפגניסטן שהעביר סכומי כסף ניכרים, באמצעות ניתוח דפוסים של שימוש בטלפון. התפתחות האלגוריתמים מאז גורמת לאותם אמצעים להיראות פרימיטיביים.
ניתוח רשתות בכלי בינה מלאכותית מסייע לאוקראינה גם לאתר הפרות של העיצומים על רוסיה. חיבור מידע על רישום אוניות עם מידע פיננסי הרשום במקור אחר, יכול להוכיח שמדובר בפעילות מפרה.
השימוש האוקראיני בבינה מלאכותית החל להתפתח עוד לפני המלחמה. בנובמבר 2019 קרא ולדימיר זלנסקי להגביר משמעותית את השימוש בטכנולוגיה לצרכים של ביטחון לאומי. התוצאה היא מודל מובנה שיצר ומנהל המשרד לביטחן לאומי, ואשר בודק טקסטים, סטטיסטיקות, תמונות וסרטונים. המאגר הוזן בכמויות ניכרות של מידע, שחלקו הושג בידי פצחנים. הוא יכול לספק ניתוחים מפורטים על מחירים, שימוש בטלפונים, הגירה, סחר, אנרגיה, פוליטיקה, דיפלומטיה והתפתחויות צבאיות. מפעילי המודל מכנים אותו "קבלן", משום שהוא מקבל ומנתח מידע גם מגורמים חיצוניים ומסוגל לספק למקבלי ההחלטות מבט-על.
מאמצי הבינה המלאכותית של אוקראינה יוצאים נשכרים מהנכונות הציבורית הרחבה לתרום מידע למאמץ המלחמתי, מוסיף אקונומיסט. אזרחים מעלים לרשתות תמונות העשויות להיות רלוונטיות להגנת המדינה, תוך שימוש ביישומון ממשלתי ייעודי. עסקים רבים מספקים שפע של מידע כלכלי בעל משמעות ביטחונית, החל מהפעילות במרכזי תמיכה טלפוניים וכלה בהפעלת אזעקות ביתיות; הוא משמש גם חברות המבקשות לנצל טוב יותר את תקציבי האבטחה שלהן.
לא ברור מה יהיה המשקל של כל אלו בשורה התחתונה של המלחמה. גורמים אוקראינים אומרים שהפעילות בבינה המלאכותית היא נקודת אור באפלת המלחמה. אבל יש דאגות. ההתלהבות מהבינה המלאכותית עלולה להסיט משאבים שניתן לנצל בצורה יעילה יותר. הישענות מוגזמת על כלים אלו מסוכנת גם היא. במאזן הכולל, הבינה המלאכותית עלולה להתגלות כמזיקה נטו למאמץ המלחמתי בשדה הקרב – אם כי רק מעטים סבורים שקיימת סכנה כזאת.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
