|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת אמינה דאוד אל מופתי ומחדלים בלתי מקצועיים של "המוסד"
|
נועם טפר, מחבר הספר "לילהאמר - תיק פתוח", מספר איך הסגירו אנשי "המוסד" בחוסר מקצועיות סוכנת חשובה מאוד לארגוני המחבלים וכדי לשחררה שיחררה ישראל מחבלים עם דם על הידיים
|
|
[צילום: עמוס בן-גרשון, לע"מ]
|
|
|
|
|
חלק שלישי משיחה שלי עם אנליסט התקשורת, החברות והארגונים, נועם טפר, על התוצאות והלקחים של אחד מגדולי המחדלים של "המוסד" הישראלי: הרצח בשגגה של המלצר המרוקאי אחמד בושיקי בעיר הקיט הנורבגית לילהאמר. מסתבר שחוסר המקצועיות החמורה המשיכה כאשר תִפקודם הבלתי מקצועי גרם להסגרתה של הסוכנת החשובה אמינה דאוד אל מופתי לידי המחבלים וכדי לשחררה שיחררה ישראל, אחרי חמש שנים שסבלה בכלא המחבלים, שני מחבלים בכירים עם דם על הידיים. חקרתי במשך עשרות שנים את הוויית הצבא והמלחמה, את אופיים של ארגוני הביטחון ומלחמות צה"ל, ופעילות השב"כ ו"המוסד" היווּ לי "מעבדת מחקר". את ממצאֵי מחקרַי פרסמתי בספרִי התיאורטי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות", המסביר בין היתר את הסיבות לתופעות המתגלות בפרשת אלי כהן. "הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" שהקמתי, המקיים סדנה לחשיבה צבאית מדי חודש במשך חמש-עשרה שנים, פִּרסם את פרי מחקריו בספר על מלחמת יום הכיפורים: "ניצחון בסבירות נמוכה". הכרך הראשון בסדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" - "פוליטיקה ואסטרטגיה" - מסביר מדוע תרבות הביטחון של היישוב העברי לפני הקמת המדינה ותרבות הביטחון של מדינת ישראל רדודה ומסכנת את עצם קיומנו. כל המעוניין לרכוש ספרים אלה ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת: survival1940@gmail.net.il נא עִזרו לי לקיים את הערוץ הזה החושף את האמת הלא נעימה של חיינו כדי להפיק לקחים ולתקן את המעוות, וכדי להשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים: "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" החושף את כל האמת על אותה מלחמה. כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה. העיקר שאנחנו, בנינו, נכדינו וצאצאינו יֵדעו את האמת איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות. [קישור] |
| תאריך:
|
14/08/2021
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2021
|
|
ד"ר אורי מילשטיין
|
|
פרשת אמינה דאוד אל מופתי ומחדלים בלתי מקצועיים של "המוסד"
|
|
שיחה לעומק ביני ובין האלוף בדימוס אורי שמחוני, שבשנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים מילא תפקיד של קצין אג"ם של פיקוד הצפון. למרות שהסורים קידמו לגבול הישראלי ברמת הגולן חטיבות שריון התקפיות, שהיו מיועדות, לפי המידע שבידינו, למלחמה, סרב המטכ"ל בהנחיית הרמטכ"ל דוד אלעזר וראש אמ"ן אלי זעירא לדרישת אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי ('חקה') למנוע שחרור לחג של חטיבת שריון מילואים 179 לגיוס מהיר שעליה פיקד אל"ם רן שריג. פרטים מלאים על אותו מחדל שלא יאומן, אישר באזנַי רן שריג עצמו בראיון עומק מצולם.
|
|
|
|
|
חלק שני בשיחות עומק עם סא"ל בדימוס דודו הלוי, שנענה לקריאתו של שר הביטחון משה דיין לקצינים קרביים מנוסים להתנדב ולפקד על מעוזים לאורך התעלה במשך שלושה חודשים ולהרים את המורל לחיילי צה"ל המדוכדכים שם. בשיחה זאת הוא מספר בין היתר על פינוי לוחם צה"ל פצוע ראש בתוך בִּיצה, תחת הפגזה כבדה, ועל שיחתו עם סגן ראש הממשלה, מפקד הפלמ"ח לשעבר, האלוף יגאל אלון ז"ל, שלא ידע דבר וחצי דבר בזמן אמיתי על המלחמה בקו בר-לב וסביר כמובן שלא הבין את ההתרחשויות הקריטיות לגורל ישראל. סביר להניח שגם ראש הממשלה גולדה מאיר ושאר חברי הממשלה לא ידעו ולא הבינו והובילו אותנו לאסון מלחמת יום הכיפורים.
|
|
|
|
|
שיחה לעומק ביני ובין האלוף בדימוס אורי שמחוני, שבתחילת שנות השבעים של המאה העשרים פיקד על "סיירת אגוז" של פיקוד הצפון. בשיחה זאת הוא מספר באופן מפורט על שתי פשיטות נגד יעדי מחבלים לכפרים אל-חיאם וכפר חמאם, שבהן נהרגו דובי אדר ויורם שילוני; על ניתוח בשלב הנסיגה של שילוני שנפצע קשה; על פריצת דרך עבור מבצע משוריין "קלחת 4" ועל חיסול שלושה מחבלים שהסתננו בלילה לחניון טנקים עם נשק נ"ט במטרה להשמיד טנקים של צה"ל ולהרוג את הצוותים. להלן קישור לתיאור הפשיטה לאל חיאם על-ידי שני משתתפים: מיכאל סופור ודוד אגמון:
|
|
|
|
|
חלק שני בשיחות עומק עם רס"ן בדימוס בני עמידרור - הוא מחנכם הצבאי של כל הרמטכ"לים, האלופים ותתי-אלופים בשלושים השנים האחרונות לפחות. הוא מכיר את צה"ל יותר מכל אדם אחר. בחלק זה הוא מספר על תִפקוד השריון ב"מבצע קדש" ב-1956, על תִפקודו כטר"ש במשימות המוטלות היום על קצינים בכירים ועל התכנון הפרימיטיבי של "מבצע קדש" על-ידי הרמטכ"ל משה דיין שעשה זאת על קופסת סיגריות. תִפקודו של דיין במִבצע זה הוכיח כי רמטכ"ל צה"ל בשנות החמישים ושר הביטחון בשנות השישים והשבעים לא הבין דבר בהוויית הצבא והמלחמה. להערכת עמידרור, דיין מונה לתפקידים בכירים אלה במערכת הביטחון של ישראל כי היה חבר מפלגת השלטון דאז, מפא"י-מפלגת העבודה. זה אחד ההסברים לחוסר המקצועיוּת של צה"ל עד היום.
|
|
|
|
|
שיחה לעומק ביני ובין האלוף בדימוס אורי שמחוני, מוותיקי הצנחנים שחוללו מהפכה בערכי הקרב במחצית הראשונה של שנות החמישים כשלחמו אז בארגוני הטרור הפלשתינים. לאחר פעולות התגמול ו"מבצע קדש" השתחרר שמחוני מצה"ל, עבד כימאי ובסוף 1963 נקרא לחזור לצה"ל ולשרת כקצין קרבי באגף המודיעין. וכך מצא את עצמו במלחמת ששת הימים כקצין המודיעין של חטיבת "גולני". בשיחה זאת התמקדנו באסון קרב תל פאחר של גדוד 12 של חטיבת "גולני" במסגרת ההבקעה של צה"ל ברמת הגולן בחזית הסורית בסוף המלחמה. כמי שהיה בין מתכנני הקרב סיפר שמחוני שהתוכנית המקורית הייתה לעקוף את המתחם ולתקוף אותו מאחוריו, ממזרח למערב, מלמעלה למטה. אבל ברגע האחרון, בניגוד לתוכנית וללא התייעצות עם המח"ט, החליט המג"ד מוסא קליין לתקוף ביום בחזית המתחם דרך שדות מוקשים וגדרות ומול כלי נשק כבדים של האויב. קליין נהג כך כי קיבל את טענת אנשי השריון המצורפים כי טנקים שלהם לא יוכלו להתקדם בציר העוקף. לדברי שמחוני הוא והמח"ט, יונה אפרת, בדקו למחרת את הטיעון ומצאו כי טנקים יכלו לעלות בציר העוקף. "כמו בקרב המיתלה של הצנחנים וקרב החרמון של "גולני" במלחמת יום הכיפורים, מדובר בתקלות שהפכו לגבורה", סיכם האלוף שמחוני, מהאנשים המכירים את רמת הגולן כקמ"ן "גולני" כמפקד "סיירת אגוז", כקצין אגם של פיקוד הצפון וכמח"ט "גולני" לפני ולפנים.
|
|
|
|
|
