|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
[צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
ב-14 חודשי מלחמת העצמאות לא היה ל"הגנה" ולצה"ל רמטכ"ל
|
|
שיחת עומק ראשונה על פרשיה אחת: בכרך 3, "הכנות אחרונות - מדיניות וצבאיות", בסדרה "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" שאני מפרסם
|
|
שיחת עומק ראשונה על פרשיה אחת: בכרך 3, "הכנות אחרונות - מדיניות וצבאיות", בסדרה "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" שאני מפרסם. בשיחה זאת עסקנו בכך: ב-14 חודשי מלחמת העצמאות לא היה ל"הגנה" ולצה"ל רמטכ"ל; בכישלונו של בן-גוריון להקים צבא מקצועי וביכולתו של יגאל ידין בן ה-31 ללא השכלה וניסיון צבאיים, אך בעל אינטלקט מבריק, והוא הגיבור הצבאי היחיד של מלחמת העצמאות. - שיחות על מלחמת העצמאות - קישור1
ניתוח של הוויית הצבא והמלחמה במציאות, בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה של עם ישראל ואבני היסוד של תופעת הלוחמה הפסיכולוגית, אפשר לקבל בתיאוֹריָה הביטחונית שפיתחתי ופרסמתי בספרִי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידוּת", ובספרִי "גלגל המנוף של ההיסטוריה - התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי", ובכרך הראשון של סדרת ספרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות": "בן-גוריון - פוליטיקה ואסטרטגיה", ובספר המחקר של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים על מלחמת יום הכיפורים: "ניצחון בסבירות נמוכה". כל מי שמעוניין לרכוש את הספרים, יפנה להוצאת "שׂרידוּת": survival1940@gmail.com נא עִזרו לי לקיים את הערוץ הזה החושף את האמת הלא נעימה של חיינו כדי להפיק לקחים ולתקן את המעוות, וכדי להשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים, "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות", החושף את כל האמת על אותה מלחמהש-75 שנים הממסד הפוליטי והאקדמי לוחם להסתירה ולוחם בי כדי שלא אמשיך במחקרי ובפרסומי. כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה. העיקר שאנחנו, בנֵינו, נכדינו וצאצאינו יֵדעו את האמת איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות. |
| תאריך:
|
05/10/2023
|
|
|
עודכן:
|
05/10/2023
|
|
אורי מילשטיין
|
|
ב-14 חודשי מלחמת העצמאות לא היה ל"הגנה" ולצה"ל רמטכ"ל
|
|
חלק רביעי מניתוח מקצועי של אביתר בן צדף, חוקר המלחמות ולשעבר עורך כתב העת של צה"ל "מערכות", המנתח את חרפת המעוזים וחרפת פדויי השבי. לדברי בן צדף, הצבא לכאורה המוסרי ביותר בעולם הפקיר את לוחמי המעוזים לגורלם מבלי שהיה כל ערך צבאי בהישארותם במעוזים. - קצין בכיר אמר לפדויי-השבי ממצרים: "חבל שחזרתם חיים"
- לפני המלחמה לקה הצבא בשחצנות בלתי-מוסברת, והתעלם מהנעשה בצבא המצרי
- במהלך המלחמה התערער אמון הציבור בהנהגה הצבאית, בהנהגה הביטחונית ובהנהגה המדינית
- המדינה והצבא היו "על הקרשים" מבחינה מוראלית
- המצב הוחרף כשהתבררו היקף החללים, הפצועים והשבויים, התחילו הגילויים מדיוני ועדת אגרנט, והועברו ארונות החללים לקבורת קבע
- אחרי המלחמה מינתה ממשלת המערך את מרדכי ('מוטה') גור - שנכשל בתפקידו כנספח הצבאי בוושינגטון - לרמטכ"ל, כדי לחסום את חזרת אריאל שרון לצבא
- גור מנע הפקת לקחים מהמלחמה, והחליט על דעת עצמו להגדיל מאוד את הצבא.
|
|
|
|
|
שיחת עומק עם רב סרן בדימוס אילן סקורניקי, החי באוסטרליה, שעד מלחמת יום הכיפורים היה קצין חובשים קרביים של חטיבה 35 של הצנחנים, ובמלחמה שימש סגן מפקד פלוגת חיל רפואה חטיבתית (פח"ח). במלחמה אני הייתי פקוד שלו. שוחחנו כיצד הוצבתי בפלוגה שלו, כיצד חילצתי נפגעים, לרבות את גוויית סגן מפקד סיירת מטכ"ל מגבול איסמעיליה; על הלם הקרב של מפקד חטיבת הצנחנים, אל"ם עוזי יאירי; אך בעיקר איך שנינו הבאנו ציוד רפואי חיוני לנפגעי קרב החווה הסינית של גדוד 890 לאחר שהציוד הרפואי שם אזל לחלוטין ובכך הצלנו חיים של עשרות צנחנים החיים איתנו עד היום.
|
|
|
|
|
שיחת עומק ראשונה עם חבר הליכוד ד"ר משה ברנט, מרצה בגמלאות באוניברסיטה הפתוחה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, התומך ברפורמה המשפטית. לדבריו, "אין עם יהודי, יש רק דת יהודית". נכון להיום אין בישראל שום עם ואין סולידריות יהודית. באשמת דוד בן-גוריון לא התפתחה במדינת ישראל לאומיות ישראלית כפי שהיה ראוי.
|
|
|
|
|
שיחת עומק עם תת-אלוף במילואים יחיעם ששון שבמלחמת יום הכיפורים פיקד על פלוגה של סיירת חרוב שהוצמדה לגדוד שריון 9 שעליו פיקד יום טוב תמיר, לימים תת-אלוף במיל'. לדברי יחיעם ששון, "התחולל ליקוי מאורות של הפיקוד העליון בסיני בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, שכן נשלחנו למעוזים בתעלה לפי תוכנית 'שובך יונים' לאחר שהמצרים צלחו כבר את תעלת סואץ, קומנדו מצרי חיכה לנו בדרך ופגע בנו קשה. מפקדי הגדודים, החטיבות והאוגדה לא קראו את שדה הקרב והקריבו אותנו למוות".
|
|
|
|
|
שיחת עומק על פרשיה אחת: בכרך 4, "פרוץ המלחמה", בסדרה "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" שאני מפרסם. בשיחה זאת עסקנו בשיקולים פוליטיים במינוי מפקדים בארגון ה"הגנה" ובצה"ל. שיקולים פוליטיים במינוי מפקדים בכירים קיימים בכל צבא ובכל מדינה, אבל ביישוב לפני הכרזת העצמאות ובמדינת ישראל יש לזה משקל רב מאוד, דבר הפוגע במקצועיות הצבא בייחוד במלחמות כפי שהוכח במלחמת יום הכיפורים. אז הרמטכ"ל דוד אלעזר וזה שקדם לו, חיים בר לב, מונו לתפקידם משיקולים פוליטיים ולא נבחר לתפקיד אריאל שרון שעלה עליהם ביכולתו ובהבנתו הצבאית בכמה דרגות.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
