הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
פסיקה
ראשי  /   בריאות/רפואה  משפט  עבודה ורווחה  פסיקה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 זוקין קרן
 ויקי אילון בטן
 איינס ליאב
 צדקיהו אייל
 שפינט-סיראי שרון
 מרנס איתן
 דרמר אמיר
 דרוקר משה
 יורם מושקט ושות', משרד עורכי דין
 טבול מתן
 דרוקר אורי
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 שרמן יהושע
 שוב אביעד
 וינרוט יחיאל
 שוב משה
 פל אריאל
 פפיש ליאור
 מושקט יורם
 יצחק ראובן
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הקרב הגדול על הבית
05/08/2017   |   יואב יצחק
 
 
 
האם החלה הספירה לאחור
05/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
ואולי לא היו הדברים מעולם
05/08/2017   |   ארי בוסל
 
 
 
לקראת מפגש הקצוות
04/08/2017   |   נסים ישעיהו
 
 
 
אנחנו מסכימים על הרבה
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ביהמ"ש: על המוסד לביטוח לאומי להכיר ברפואה משלימה
גם בממסד הרפואי. רפואה משלימה בבית החולים בלינסוון [צילום: מכון צילומים, בילינסון]

שעתה היפה של הפרשנות התכליתית
ענבל בר-און
ביה"ד לעבודה מכיר ברפואה אלטרנטיבית * ביהמ"ש המוחוזי שולח נער לרפואה הטיבטית * רוחניות בביהמ"ש? לא - אלו הם רק 'עקרונות היסוד של השיטה'
לרשימה המלאה

מהפכה: נכה תאונת עבודה אשר נתון בכיסא גלגלים ואשר נזקק לטיפולים להקלת הכאב, ביקש מן המוסד לביטוח לאומי מימון לטיפולי רפואה משלימה המוסד סירב ביה"ד הארצי לעבודה: עם השתנות העיתים, יש לפרש את המונח "ריפוי" כך שיכלול גם טיפולי רפואה משלימה שעתה היפה של הפרשנות התכליתית

>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי" כמשמעותם בסעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1968? זו השאלה אשר עמדה ביסוד ערעור שהגיש נכה תאונת העבודה, אבנר עורקבי, נגד המוסד לביטוח לאומי אשר מיאן לממן עבורו טיפולי רפואה משלימה. "האם מכוח פרשנות תכליתית למונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ניתן לכלול טיפולים מתחום הרפואה המשלימה בהוראות ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין קופת החולים בה מבוטח המערער וישומו?" מעלה השופטת נילי ארד את השאלה? סאגה פסיקתית בת 43 עמודים (כן, גם בעידן שבו נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מאיצה בשופטים "הזדרזו" - "אנו לא כותבים דיסרטציות, יש לנו עומס תיקים לתקתק", מצא בית הדין לעבודה לנכון לכתוב פסק דין שהוא מודל ומופת לדקדקנות, למילוי חובת ההנמקה על צידה הטוב ביותר, ולהעמקה משפטית בסוגיות אשר העלו בית הדין) - תפתור את הסוגיה.

השופטת ארד נדרשת לפרשנות תכליתית של הסוגיה וקובעת, לאחר בחינת משמעותו הלשונית והמשפטית של המונח "ריפוי" כי:

  • משכך הוא, נמצא, כי מן הבחינה הלשונית, הוראות החוק והתקנות אינן שוללות הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כטיפולים הבאים בגדרה התיבה "לרבות" בהגדרת המונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי".


היא ממשיכה:

  • יש לייחס משקל הולם לאופיה הדינאמי של הפרשנות התכליתית המתאימה עצמה למציאות החיים ולשינוי העיתים, והנותנת ביטוי אקטואלי לתכלית העומדת בלב הנורמה "לבל יהפוך החוק לאות מתה שאינה תואמת את שינוי העיתים". אופייה הדינאמי של הפרשנות התכליתית מוצא ביטוי מיוחד בפרשנות הדין בתחומי הרפואה. בהתאם, בבואנו לבחון תכליתם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" בכלל, ובנוגע לזכאותו של נפגע עבודה בפרט, תינתן לשירותי הבריאות המנויים בהסכם, בחוק ובתקנות "פרשנות גמישה ודינמאית, בין היתר בשים לב לשינויים שחלו באותם שירותים מוכרים וטכנולוגיות מאושרות בחלוף הזמן... זאת, כמובן, במסגרת כלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם ההיבטים הרפואיים-המקצועיים של קבילות השימוש בטכנולוגיה הנדונה וההשלכות הכלכליות הנובעות מהכרה בטכנולוגיה". ...במיוחד כך, במצב בו "מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרס לתחומים שונים. יכול שטיפולים שלא נחשבו בעבר רפואיים, יחשבו ככאלה". על-פי עיקרון ההתאמה לשינוי העיתים במסגרת הפרשנות התכליתית, ניתן לראות במונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ככוללים טיפולים הניזונים ממגמות חדשות ומהתפחויות בענפי הרפואה ומקצועות הבריאות השונים. בהתחשב בשינוי העיתים ובמסגרת הפרשנות התכליתית הדינאמית אף ינתן משקל ניכר למגמת ההתרחבות המסתמנת בהכרה המקצועית הלגיטימית בענפי הרפואה המשלימה בישראל ובמשפט המשווה בעולם ובהיענות הגוברת לצרכיהם של החברים בקופות החולים לשירותיה של הרפואה המשלימה. הדברים נכונים ביתר שאת בהתייחס לזכאותו של נפגע עבודה לגמלה בעין מסוג "ריפוי".


ומסכמת דבריה:

  • עניינו בערעור זה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה אשר מטרתם לרפא מבוטח, חבר הקופה, שנפגע בתאונה בעבודה. במסגרת זו, אין לשלול הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" וכ"ריפוי". זאת, לאור מגמות מוכחות של ביקוש גובר והולך בישראל ובעולם לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה לצד הרפואה הקונבנצינאלית; נוכח הסדרי החקיקה הקיימים במדינות העולם, והמדיניות המסתמנת בחקיקה בישראל, בהתייחס להכרה בענפים מסוימים של הרפואה המשלימה כמקצועות בריאות המעניקים שירותי רפואה, לרבות ריפוי וטיפול רפואי; ולאור הפרשנות הלשונית והתכליתית של הוראות הדין בחוק הביטוח הלאומי, בתקנות ובהסכן בין המוסד לקופה והשתקפותם באספקלריה של מציאות החיים והשתנות העיתים.


שלושת השופטים ושני נציגי הציבור קבעו פה אחד כי פרשנות תכליתית ושיקולי מדיניות שיפוטית ראויה מחייבים את קופת החולים להכיר, ברמת העיקרון, בזכאותם של משתקמים מטעם הביטוח הלאומי לקבלת שירותי רפואה משלימה. דא-עקה, במקרהו הפרטי של המערער יכריע ביתה דין האזורי לעבוד האשר הסוגיה תשוב לפתחו.

עובדות המקרה

המערער, נפגע תאונת עבודה, הגיש נגד המוסד לביטוח לאומי ושירותי בריאות כללית תביעה למימון טיפולים רפואיים תחום הרפואה המשלימה לשם ריפויו מהפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מן התאונה. המערער, אשר נזקק בעקבות התאונה לכיסא גלגלים, ולכדורים להפגת כאבים, הופנה על ידי רופאיו, בין היתר, לטיפולי רפואה משלימה וביניהם דיקור, שיאטסו והידרותרפיה. קופת החולים מיאנה לממן עבורו טיפולים אלו כמו גם תרופה להקלת כאבים בשם ETOPAN, ועל סירוב זה ערער המערער לבית הדין לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו מנימוק של "מכלל הן אתה שומע לאו", היינו, אם החוק מונה ברחל בתך הקטנה את הטיפולים אשר זכאי נפגע תאונת עבודה לקבל ע"ח הקופה, הרי – כך הסיק ביה"ד לעבודה – אותם טיפולים אשר אינם מאוזכרים בחוק מפורשות – לא צריכים להיות מוכרים על ידי הקופה.

טענות הצדדים

לטענת המערער רשימת הטיפולים הרפואיים שבדין אינה רשימה סגורה, יש ליתן למונח "ריפוי" שבדין, פרשנות תכליתית, וכי בכל מקרה, הוא הופנה על ידי רופאיו לטיפולי רפואה משלימה. לטענת המוסד לביטוח לאומי טיפולים אלטרנטיביים או טיפולים מתחום הרפואה המשלימה אינם בבחינת טיפול רפואי כמשמעותו בחוק ובתקנות. קופת החולים הכללית, אשר לא הייתה צד לדיון אך עמדתה נתבקשה בנסיבות, הביעה עמדה ולפיה אם יפסק כי טיפולי רפואה משלימה עומדים בקריטריון של טיפול רפואי, יש לאפשר לה להיערך תקציבית לכך.

קביעות בית המשפט

  • הרפואה המשלימה, מהותה וההכרה בה - מבחינים בין רפואה משלימה אשר תכליתה לרפא, כגון דיקור ורפואה סינית, הומואפטיה, ביופידבק וכדומה, לבין 'רפואה אלטרנטיבית' אשר תכליתה לשפר את איכות החיים כגון טיפול באמצעות צמחי מרפא, יצירה, אמנות והבעה, התעמלות על שיטותיה השונות (אלכסנדר, פאולה, פלדנדקרייז, טאטי צ'י) וכדומה. מחקרים בישראל מעידים על כך ש"כיום הביקוש לטיפולי הרפואה המשלימה גדול כדי כך שאינו פוחת מהצורך להיזקק לרפואה הקונבנציונלית". מעמדה של הרפואה המשלימה היכה שורשים בחקיקה – כך לדוגמה "מטפל" בפקודת הרופאים הינו גם מטפל ברפואה משלימה, "עיסוק ברפואה" בפקודת הרופאים כולל גם מטפל באופקונטורה, ואט אט מוסדרים יותר תחומי רפואה משלימה בחוק.

  • הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" מוכר בקופות החולים ובגופים רפואיים אחרים - קופות החולים בישראל מעניקות לחבריהן טיפולים מתחום הרפואה האלטרנטיבית והרפואה המשלימה בענפים ובמקצועות הכלולים ב"סל הבריאות". בנוסף על כך, ובמסגרת שירותי בריאות נוספים (שב"ן) ניתנים לחברי הקופות טיפולים מתחום הרפואה המשלימה, בין שהוסדרו בדין ובין כאלה שטרם עוגנו בחקיקה. בהתאם, ובמסגרת תוכנית הביטוח שלהן, מנחות הקופון את רופאיהן להפנות חולים לטיפולי הרפואה המשלימה. ביטוי ממשי לכך נמצא בסקר שנערך בקופות החולים המצביע על כך ש- 24% מהרופאים אכן מפנים את המבוטחים לטיפולי הרפואה המשלימה. בנוסף על כך, ניתנים טיפולי רפואה משלימה בבתי חולים, על-ידי רופאים שעברו הכשרה בטיפולים משלימים ומטפלים בתחומים אלה.

  • רפואה משלימה, מגמות בעולם - בעולם גוברת ההכרה בתחום הרפואה המשלימה, והיא מוכרת בקופות החולים, בחברות הביטוח, בביטוח הלאומי; כן גובר שיתוף הפעולה בין הרפואה המשלימה לקונבנציונלית. בארצות הברית, לדוגמא, כמחצית מן הציבור נזקק לשירותי הרפואה המשלימה ולשיטותיה. זאת ועוד. בעולם בכלל ובמדינות אירופה וארצות הברית בפרט, ניכרת אצל שלטונות הבריאות והמוסדות להשכלה גבוהה, מגמה הולכת וגוברת של הכרה בהוראת מקצועות מתחומי הרפואה המשלימה, כגון אקופונטורה, כירופרקטיקה, ופודיאטריה, והמחקר בתחום זה מעודד ומתומרץ.

  • פרשנות תכליתית: "ריפוי" – גם משלים? - לפי הוראותיו של סעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי, נפגע עבודה זכאי לארבעה ראשי גמלאות בעין והם: ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי. בסעיף 86(ב) לחוק מוגדר "ריפוי" כ"אשפוז, רפואות" ומכשירים רפואיים המפורטים שם. לשון החוק היא "לרבות" בדיקות למיניהן, לשון אשר מלמדת על כך שהרשימה איננה סגורה. לשון התקנה אינה דווקנית ואין היא מצטמצמת לדלת אמותיה של רשימה סגורה ונעולה שה"הן" שבה מלמדנו על ה"לאו", כפי שגרס בית הדין האזורי. הביטוי "לרבות" בא בדרך כלל להרחיב את משמעותו הטבעית והרגילה של הביטוי המוגדר. הוא מגדיל את ה'משטח' המילולי.

  • פרשנות משפטית תכליתית של "ריפוי" - טיפול רפואי על-פי טיבו ומטרתו נועד "להתגבר על המחלה המסוימת, לרפאה ולהשיב לאדם החולה, ככל שניתן, את יכולתו לחזור ולתפקד כמקובל אצל בני האדם כתפקוד תקין... ה'ריפוי' הוא הדרך להחזיר את המערכת לתפקוד תקין, או לחלופין כשהדבר איננו ניתן, הדרך להתגבר על הפגיעה ולמלא את ה"חסר". הרציונל שביסוד המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי", מתקיים ביתר שאת בעניינו של נפגע עבודה, כאשר זכאותו של נפגע עבודה לריפוי, לפי הוראות סעיף 86(א) לחוק, מבוססת על המטרה "להחזיר את המבוטח למעגל העבודה, לתפקוד ולאורח חיים סדיר". בנסיבות אלו, אין לשלול הכרה בטיפול מתחום ענפי הרפואה המשלימה, כטיפול חיוני ונחוץ לנפגע עבודה שתכליתו לרפא את הנפגע לשם חזרתו לעבודה.

  • פרשנות המונח "ככל שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתיתו (את הטיפול)" - יש לייחס משקל הולם לאופיה הדינאמי של הפרשנות התכליתית המתאימה עצמה למציאות החיים ולשינוי העיתים, והנותנת ביטוי אקטואלי לתכלית העומדת בלב הנורמה "לבל יהפוך החוק לאות מתה שאינה תואמת את שינוי העיתים". אופייה הדינאמי של הפרשנות התכליתית מוצא ביטוי מיוחד בפרשנות הדין בתחומי הרפואה. בהתאם, בבואנו לבחון תכליתם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" בכלל, ובנוגע לזכאותו של נפגע עבודה בפרט, תינתן לשירותי הבריאות המנויים בהסכם, בחוק ובתקנות "פרשנות גמישה ודינמאית, בין היתר בשים לב לשינויים שחלו באותם שירותים מוכרים וטכנולוגיות מאושרות בחלוף הזמן... זאת, כמובן, במסגרת כלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם ההיבטים הרפואיים-המקצועיים של קבילות השימוש בטכנולוגיה הנדונה וההשלכות הכלכליות הנובעות מהכרה בטכנולוגיה". במיוחד כך, במצב בו "מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרס לתחומים שונים. יכול שטיפולים שלא נחשבו בעבר רפואיים, יחשבו ככאלה". על-פי עיקרון ההתאמה לשינוי העיתים במסגרת הפרשנות התכליתית, ניתן לראות במונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ככוללים טיפולים הניזונים ממגמות חדשות ומהתפחויות בתענפי הרפואה ומקצועות הבריאות השונים. בהתחשב בשינוי העיתים ובמסגרת הפרשנות התכליתית הדינאמית אף ינתן משקל ניכר למגמת ההתרחבות המסתמנת בהכרה המקצועית הלגיטימית בענפי הרפואה המשלימה בישראל ובמשפט המשווה בעולם ובהיענות הגוברת לצרכיהם של החברים בקופות החולים לשירותיה של הרפואה המשלימה. הדברים נכונים ביתר שאת בהתייחס לזכאותו של נפגע עבודה לגמלה בעין מסוג "ריפוי". לאור הפרשנות התכליתית ועיקרון ההתאמה לשינוי העיתים של החוק והתקנות – ניתן להכיר בטיפול מתחומי הרפואה המשלימה כ"ריפוי" ו"טיפול רפואי" להם זכאי נפגע עבודה על-פי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.

  • ביקורת שיפוטת על החלטות המוסד לביטוח לאומי - סעיף 391(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי מקנה לבית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית ייחודית "לדון ולפסוק בכל תובענה... שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל עניין הנובע מהסכם ביניהם או מהתקנות לפי סעיף 91". בתוך כך, תעמוד לביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה פרשנותם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי", לרבות טיפולים מתחום הרפואה המשלימה ויישומם הלכה למעשה, על מגוון השירותים הכלולים בהם. אף הוראת ההחרגה בסעיף 3(ג) להסכם, בנוגע למתן שירות רפואי של מקצועות בריאות פארה רפואיים, אשר אינם מוסדרים בהיתר על-פי דין, או שהמטפלים במקצועות פארה רפואיים אינם בעלי היתר כגמלה בעין של "טיפול רפואי" או מימונו, אף אלה עניינם המצויים בגדר סמכותו העניינית של בין הדין לעבודה והנתונים לביקורתו השיפוטית, מכוח הוראת הדין וסעיף 3(א) לסיפא להסכם.

  • השיקולים המנחים בביקורת השיפוטית - ביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה כלפי מבוטחים תיעשה בשני מישורים: המישור האחד - ביקורת שיפוטית על שיקולי מדיניות כלליים של הקופה והמוסד בנוגע להענקת הטיפול המשלים המבוקש למבוטחים החברים בקופה שהוכרו כנפגעי עבודה. המישור השני - ביקורת שיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהתייחס לנסיבותיו הספציפיותש ל נפגע עבודה בתביעתו לטיפול משלים.

  • ביקורת שיפוטית על שיקולי מדיניות כלליים ויישומם בנוגע לטיפול רפואי מתחום הרפואה המשלימה - אלו השיקולים שיבחנו: א. הכרה בחיוניות הטיפול לריפוי מבוטח שהוכר כנפגע עבודה: בין היתר תבחן השאלה האם הטיפול המשלים הוסדר על-ידי הקופה או המוסד גם אם טרם הוסדר בדין, האם הטיפול מתיישב עם תכלית החוק ותקנותיו לרפא מחלה או פציעה, לסייע בתפקוד סדיר, והאם ללא הטיפול המשלים יווצר קושי להשיבו לעבודה? ב. הזיקה הכללית בין הרפואה הקונבנציונלית לטיפול המשלים המבוקש לנפגע: כך לדוגמה תיבחן השאלה האם הטיפול המשלים ניתן בכפוף להמלצה או פניה מטעם הרופא המטפל, רופא מטעם הקופה או רופא מטעם המוסד, וכו'. ג. על הההחלטה להיות מנומקת ומבוססת על כללי המשפט המנהלי. זוהי אינה רשימה סגורה של שיקולים.

  • ביקורת שיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהתייחס לנסיבותיו הספציפיות של נפגע עבודה בתביעתו לטיפול משלים- בית הדין לעבודה יבחן את חיוניות הטיפול המשלים המבוקש בהתייחס לנסיבותיו הספציפיות של הנפגע – התובע. תיבחן ההכרה בנחיצות הספציפית של הטיפול הרפואי המשלים לתובע, וכיצד טיפול זה יאפשר לו לשוב למעגל העבודה, כאשר אין נדרשת התייחסות לשיקולי מימון ושיקולים כלכליים שבין הקופה למוסד, שאינם מעניינו של הנפגע ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטתם המנומקת, כאמור, של המוסד או הקופה, תיעשה לאור עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המנהלי, לרבות שיקולי סבירות ופרשנות תכליתית של הוראות הדין והשתנות העיתים.

השופט סטיב אדלר

  • רפואה משלימה – תחום פרוץ? - אני מסכים לקביעתה של חברתי, סגנית הנשיא, כי אין לשלול קטיגורית הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"ריפוי" לו זכאי נפגע העבודה. אולם, תחום הרפואה המשלימה הוא רחב היקף, כולל עשרות ענפי טיפול, שחלק ניכר מהם אינו ניתן לצבור במוסדות רפואיים מוכרים. העיסוק במרבית ענפי הרפואה המשלימה אף טרם הוסדר בחקיקה או בידי הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות. מבחינה זו מדובר בתחום שהוא במידה רבה "פרוץ" ונעדר פיקוח. על כן יש לתחום באמצעות קריטריונים משפטיים את סוגי הטיפולים מתחום הרפואה המשלימה להם זכאי נפגע העבודה, בנוסח הקריטריונים אשר הוצעו לעיל.

  • הביקורת השיפוטית על החלטות המוסד לביטוח לאומי - במקרים בהם מתעוררת שאלה הכרוכה בעניינים של מדיניות כללית, יפעיל בית הדין ביקורת שיפוטית רחבה, במסגרתה תיבחן המדיניות המוסד לביטוח לאומי ו/או קופת החולים בכל הנוגע למתן "ריפוי" לנפגע עבודה. במקרים בהם המוסד לביטוח לאומי או קופת החולים החליטו כעניין של מדיניות כללית כי סוג טיפול מסוים לא יינתן לנפגעי עבודה או שהגבילו את מספר הטיפולים שינתנו לנפגעי עבודה. במקרים מעין אלה, מן הראוי ששיקולי המדיניות של המוסד לביטוח לאומי או של קופת החולים יעברו תחת שבט ביקורתו של בית הדין, בהתאם לקריטריונים המשפטיים שנקבעו לעיל בפסק דין זה. מכל מקום, מאחר שבחינת שיקולי המדיניות של המוסד או הקופה תיעשה באמצעות קריטריונים משפטיים, ככלל לא ידרש בית הדין למינוי מומחה רפואי בשלב זה של הדיון. עם זאת, במקרים בהם יתעורר צורך למנות מומחה רפואי במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהיבט הרחב, בית הדין האזורי יעשה כן לפי שיקול דעתו. בכל הנוגע לנסיבותיו הספציפיות של נפגע עבודה - הביקורת השיפוטית על החלטת המוסד לביטוח לאומי או קופת החולים בתביעת הנפגע ל"ריפוי" תהא בהתאם לקריטריונים שקבעה השופטת ארד, ותהא מצומצמת בהשוואה לזו הנהוגה בבתי הדין לעבודה בתביעות לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

תוצאת ההליך

העניין יושב לבית הדין האזורי לעבודה בכדי שזה יחליט – לאור הפסיקה העקרונית, בנסיבותיו הקונקרטיות של המערער.

פרטי ההליך

- בבית הדין הארצי לעבודה
- בפני השופטים סטפן אדלר, נילי רארד, רונית רוזנפלד ובפני נציגי הציבור: נציג העובדים מר שלום חבשוש ונציג המעבידים מר הילל דודאי
- בשם המערער: עו"ד עדי אבידן
- בשם המשיב: עו"ד עמי רוטמן


עב"ל 419-06 אבנר עוקרבי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן: 7.7.10).
תאריך:  09/07/2010   |   עודכן:  09/07/2010
ענבל בר-און

מועדון הבלוגרים עוקבים: 24לקבלת רשימות ענבל בר-און לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ביהמ"ש: על המוסד לביטוח לאומי להכיר ברפואה משלימה
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מיכל מירושלים
10/07/10 10:19
2
רפואה משלימה
27/07/10 14:11
פורום: אקטיביזם שיפוטי כתוב הודעה
+
אחד העם
1/06/17 20:40
 
ע_הראל
20/07/17 16:32
 
ע_הראל
20/07/17 18:31
 
בני בנקר
21/07/17 15:13
 
ע_הראל
22/07/17 22:45
 
אחד העם
23/07/17 09:36
 
ע_הראל
23/07/17 15:18
+
מרק_טווין
6/05/17 10:57
+
שלום.
6/05/17 09:34
+
חיים ו.
15/01/15 21:35
 
הגלשנית
12/05/15 15:50
 
בני בנקר
18/05/15 15:22
 
אחד העם
1/07/15 14:22
 
צורי
14/08/15 10:16
 
אחד העם
15/08/15 03:37
 
צרצר
8/04/16 10:43
 
חיים x
2/12/16 22:30
 
שלום.
6/05/17 09:29
+
בני בנקר
2/12/16 12:08
+
חבל מאוד
13/11/16 14:16

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
"המבקש, מחנך בישראל, לקח את החוק לידיו והחזיק ברשותו אקדח עם תחמושת שלא כדין. אין צורך להכביר במילים על הסכנה הרבה הגלומה במעשה מעין זה". כך קבע (יום ג', 25.05.10) שופט בית המשפט העליון, סאלים ג'ובראן, בבקשת רשות ערעור שהגיש מוראד עמאש, מנהל בית ספר וסטודנט למשפטים, על החלטת בית המשפט המחוזי להרשיעו באחזקת נשק שלא כדין.
25/06/2010  |  ענבל בר-און  |  פסיקה
"חובת האמון של הבנק כלפי לקוחו, הינה חובה מסוג 'אדם לאדם מלאך'". כך קבעה (יום ב', 24.05.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר דרורה פלפל בתביעה נזיקית אשר הגישו לקוחותיו של בנק נגד הבנק וכנגד כונס הנכסים של הבנק, עו"ד אמציה אטלס, בגין גביה שלא כדין של צ'קים, וזאת לאחר שהבנק התקשר עם הלקוחות בהסכם ולפיו - יסולקו חובות הלקוחות לבנקים ויסתיימו כל המחלוקות בין הצדדים אם הלקוחות ישלמו לבנק את הסך של כתשעים אלף דולר. בית המשפט קבע, כי במהלך המשא-ומתן עם התובעים - נציגי הבנק לא העמידו את הלקוחות על עצם העובדה כי מבחינתם סיום הסכסוכים והמחלוקות מתייחס אך ורק לשטר המשכנתה ולא רק לחובות האחרים. בית המשפט קבע כי חובת האמון של הבנק כלפי הלקוח הינה חובה מוגברת, אשר צריכה לעלות כדי מידת החסידות, בבחינת 'אדם לאדם מלאך', וזאת מפאת האמון הרב אשר רוכשים לקוחות כלפי הבנקים. בנסיבות שכאלו, קבע בית המשפט, על הבנק- אשר ברשותו הידע באשר למכלול חובותיו של הלקוח - מקל וחומר כאשר נפתח הליך של כינוס נכסים - לידע את הלקוח בעת המשא-ומתן לקראת הפשרה, מה פשרה זו כולת; חובה זו - כך קבעה השופטת פלפל, חלה גם כאשר הלקוחות מיוצגים - שכן פירושה של חובת הנאמנות של הבנק כלפי הלקוח הינה להעמיד את טובת הלקוח בראש מעיניו.
25/06/2010  |  ענבל בר-און  |  פסיקה
"ההורים הועמדו בפני דילמה קורעת לב, אך מול חובתם של הרופאים להציע ולהציג בפניהם את שתי האפשרויות, הייתה זו זכותם וחובתם של ההורים להחליט, ויש להצר על כך שהגורל אינה להם ולמערער. למערער יש שם שנתנו לו אביו ואמו, אך לא לכל נזק יש שם במשפט, ובמקרה דנן, נזקו של המערער נותר יתום". כך קבע (יום ד', 26.05.10) שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, בערעור שהגישו הוריו של ילד שנולד עם מומים קשים, על קביעת בית המשפט המחוזי כי בית החולים זיו בצפת אינו חב בחבות נזיקית בגין מומים אלו, משום שלא הטעה את ההורים.
25/06/2010  |  ענבל בר-און  |  פסיקה
פרשת 'פיצוי נמרץ' 2? בית משפט השלום נדרש להכריע (יום ה', 13.05.10) בסוגיה שעלתה כבר בפרשת 'פיצוי נמרץ'. להזכיר - בעניין פיצוי נמרץ, עתרה חברה אשר מספקת ללקוחותיה שירותי 'פיצוי סוציאלי' (בגין תאונות עבודה, תאונות דרכים וכדומה) כנגד הוספת כלל 11ב לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, אשר נועד לגדר את מקצוע עריכת הדין ולהגן עליו מפני מתחרים, וכן - לטענת הלשכה - להגן על ציבור הלקוחות ועל האתיקה המקצועית של עורכי הדין. כלל 11ב קובע כי בית המשפט לא ידרש לתביעת שכר טירחה של מי שאינו עורך דין ואשר הסיג את גבול המקצוע - על-ידי ביצוע פעולות אשר יוחדו לעורכי דין - כאשר הסעיף מונה שורה ארוכה מאד של פעולות, הכוללות את כל סוגי היצוג - כמעט - אל מול כל גוף ממסדי אפשרי - קצין התגמולים, מס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי, רשם החברות, רשם העמותות, ועוד ועוד ועוד - קצרה היריעה מלהרחיב.
22/05/2010  |  ענבל בר-און  |  פסיקה
"היעלה על הדעת לטעון כי שותף במקרקעין יכול לכפות על שותף אחר החזקה ייחודית במקרקעין, תוך תשלום דמי שימוש שאינם מוסכמים?!" שאלה רטורית זו הועלתה (יום ד', 3.02.10) בידי שופט בית משפט השלום בתל אביב, ישי קורן, בתביעת פינוי אשר הגישה חברת אוטו-חן כנגד חברת 'קמור', לפינוי שטח מסחרי רחב ידיים אשר מצוי בבעלות של השתיים, ואשר מושכר על-ידי 'קמור' לצורך מכירת מכוניות במסגרת עסקיה.
21/05/2010  |  ענבל בר-און  |  פסיקה

פורומים
אקטיביזם שיפוטי
בריאות/רפואה
זכויות אדם
משפט
עבודה ורווחה
פסיקה
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט