דב יודקובסקי. יליד 24.3.23, וארשה, פולין.

בהיותו בן פחות משנה היגרה משפחתו לבלגיה, שם למד עד גיל 17. עם פלישת הנאצים לבלגיה, ב-1939, הצליחה משפחת יודקובסקי לברוח לדרום צרפת. באוגוסט 1942 נתפס דב יודקובסקי על-ידי המשטרה הצרפתית, הוסגר לגרמנים ונשלח למחנות הריכוז. בינואר 1945 צעד יחד עם אלפים אחרים בצעדת המוות מאושוויץ לבוכנוולד. שבועיים לפני כניעת גרמניה לבנות הברית, ברח מהשבי וחזר לצרפת ולבלגיה.

בספטמבר 1945 עלה לישראל ונקלט בה על-ידי דודו יהודה מוזס ורעייתו מרים. יהודה מוזס היה הבעלים של ידיעות אחרונות. עם עלייתו לישראל, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי פילוסופיה ותרבות צרפת. בד בבד עם לימודיו, הועסק בסניף ירושלים של ידיעות אחרונות.

עם ניתוק ירושלים מהשפלה, בעקבות המצור על העיר, מונה יודקובסקי לנהל את סניף ירושלים של ידיעות אחרונות. אחד הארועים הקשים בהם התנסה בהצלחה, ושייזכר כמבחנו הקשה ביותר כעיתונאי, ארע ביום 15.5.48, יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל: יודקובסקי הצליח להוציא את העיתון בבית דפוס ידני, וזאת למרות ניתוקה של מערכת החשמל, שהיתה בחלקה הערבי של העיר. ידיעות אחרונות היה העיתון היחיד בעברית שיצא בירושלים במשך כל חודשי המצור.

ב-1950 עבר דב יודקובסקי לתל אביב, ושימש עורך החדשות בעיתון ידיעות אחרונות. ב-1953 מונה למרכז המערכת, והפך בהדרגה לעורך בפועל. בתקופת כהונתו הצליח להפוך עיתון קטן ומפסיד לעיתון הנפוץ ביותר בישראל, ובחישוב תפוצה לגולגולת - לאחד הנפוצים ביותר בעולם. ב-1984 מונה לדירקטור בחברת ידיעות אחרונות בע"מ, ובראשית 1986 מונה לעורך. יודקובסקי, יחד עם נח מוזס, הצליח להפוך את ידיעות אחרונות למעצמת תקשורת של ממש ולעסק המגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה.

ב-1988 הקים את כותרת, בית ספר לעיתונות ולתקשורת. בעקבות מאבקי שליטה בידיעות אחרונות, הודח בספטמבר 1989 מהדירקטוריון, ובעקבות כך התפטר גם מתפקיד העורך. הוא הצטרף לקבוצת רוברט מקסוול, ומונה למנהל חברת מירור ישראל. עם השלמת השתלטות מקסוול על חברת מעריב - הוצאת מודיעין, בעלת השליטה בעיתון מעריב, מונה ליושב-ראש מועצת המנהלים של חברה זו, ולאחר מכן לעורכו הראשי של עיתון מעריב. בעקבות מותו של מקסוול ועם רכישת מעריב על-ידי משפחת נמרודי במארס 1992, פרש יודקובסקי ממעריב.

יודקובסקי מכהן בתפקיד יושב-ראש כותרת, חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב ומכון ספיר. אשתו לאה לבית מוגרבי, ובתו אתי יודקובסקי-ליבר, הן בעלות כ-%12.5 ממניות ידיעות אחרונות - שהועברו אליהן על-ידי יודקובסקי.