מוזס ארנון (נוני)
Mozes Arnon (Nonny)
|
|
יושב ראש, עורך אחראי
|
ידיעות אחרונות בע"מ
|
|
תאריך לידה: 1/4/1953
ארץ לידה: ישראל
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: אב ל-4
השכלה: תואר ראשון
תואר/מקצוע: יזם, מוציא לאור, מנהל, עורך
תפקיד/עיסוק: דירקטור, יושב ראש, יזם, מוציא לאור, עורך אחראי
טלפון: 03-6082222
פקס: 03-6953950
כתובת: נוח מוזס 2 תל אביב
67442
|
ארנון מוזס. יליד 1.4.53, ישראל.
למד בבית הספר היסודי ניצנים ברמת גן. למד בתיכון אהל שם ברמת גן. שירת בצה"ל בתפקיד מדריך נוער. בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. למד כתשעה חודשים לתואר שני באוניברסיטת בוסטון. היה נשוי למיכל. אב לארבעה.
ארנון מוזס הצטרף לעיתון ידיעות אחרונות בתפקיד כתב ספורט. במשך השנים עבד בצמוד לאביו, נח מוזס - ממייסדי ידיעות אחרונות בע"מ. עם מותו הטראגי של נח מוזס ב-1986, בתאונת דרכים, הפך ארנון לגורם הדומיננטי במשפחתו - מכוח הצוואה שהותיר אביו, שנתנה בידיו (בנאמנות) גם את זכויות ההצבעה במניות שירשו אחיותיו - יהודית ותמר.
תוך זמן קצר יחסית הצליח להשתלט על חברת ידיעות אחרונות, ועל עסקיה השלובים: באוקטובר 1986 חתם על הסכם עם זאב מוזס (בן דודו), לפיו יפעלו השניים למען מינויים לכהונת דירקטורים יחידים בחברת ידיעות אחרונות בע"מ; בנובמבר 1986 הצליח לרכוש, בסתר, חלק נוסף ממניות אורי קורת, ובכך השיג רוב באסיפת בעלי המניות בידיעות אחרונות. ההסכם בינו לבין זאב מוזס יושם בחלקו באוגוסט 1987, והושלם ב-1989; דב יודקובסקי נאלץ לפרוש מתפקיד עורך העיתון; ארנון מונה לעורך האחראי של העיתון, וליו"ר החברה. מאותה עת ניטש מאבק עז בין הצדדים בבית המשפט ומחוצה לו, על השליטה בחברה, ובמיוחד על השליטה בעיתון הגדול במדינה.
בפסק דין שניתן ב-1997 בתביעה שהגיש זאב מוזס, קבע בית המשפט כי ארנון מוזס הונה את יתר בעלי המניות (ובהם את אחותו, תמי מוזס-בורוביץ), וביצע רישומים כוזבים בספרי החברה - תוך הסוואת מטרות השימוש באותם כספים, כאשר השתמש בכספי ידיעות אחרונות לרעה - כל זאת לשם הבטחת שליטתו בידיעות אחרונות. כמו כן, כפה בית המשפט על ארנון מוזס להרחיב את דירקטוריון ידיעות אחרונות, לקבוע נהלים חדשים לקבלת החלטות מהותיות, ולאפשר לנציגי יתר בעלי המניות נגישות למידע אודות עיסקי הקבוצה. בספטמבר 1997, בעקבות פסק הדין, מכר זאב מוזס את כל מניותיו בקבוצת ידיעות אחרונות (%24) - לחיים בראון ולאליעזר פישמן (בעלי השליטה בקבוצת גלובס), וליתר בעלי המניות בידיעות אחרונות, תמורת 185 מיליון דולר. בינואר 1998 מכרה תמי מוזס-בורוביץ את חלקה בידיעות אחרונות לבראון ולפישמן, ובכך, למעשה, הפכו השניים, יחד עם בעלי מניות נוספים, לבעלי השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות.
בפרשת האזנות הסתר - שבה נחקר מוזס כחשוד בעבירות על חוק האזנות סתר, חוק העונשין וחוקי המס - החליטה פרקליטת המדינה לגנוז את תיק החקירה, וזאת לאחר הליכי שימוע שנערכו לו. בית המשפט העליון דחה עתירה שהגיש עופר נמרודי, בבקשה להורות על העמדתו של מוזס לדין.
בתקופת כהונתו כראש הקבוצה, הצליח ארנון מוזס להעצים את עיסקי העיתון ולהגדיל בשיעור מרשים את רווחיו. קבוצת ידיעות אחרונות נחשבת לאחת החברות הגדולות והרווחיות במשק, ובזכות זאת הוערכה בעיסקת מוזס-פישמן-בראון לפי שווי של כ-770 מיליון דולר.
- תאריך עידכון: 12/09/2009 11:41:33
|
בשנת 1994 נעצרו מספר חוקרים פרטיים, הבולט שבהם קצין משטרה לשעבר בשם רפי פרידן, שביצעו האזנות סתר לגורמים שונים בעיתונים ידיעות אחרונות ו מעריב במסגרת המאבק הקשה שהתחולל אז בין העיתונים. נגד המבצעים, ושולחיהם - עפר נמרודי, היו"ר והעורך הראשי של מעריב, ו משה ורדי, העורך הראשי של ידיעות אחרונות, הוגשו כתבי אישום. לעומת זאת, לא הוגש כתב אישום נגד בעלי ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, למרות החשד שהיה מעורב בהאזנות. נמרודי נדון בשנת 1999 בעסקת טיעון לשמונה חודשי מאסר בפועל, עשרה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 1.2 מיליון שקל, ופרידן נדון לארבע שנות מאסר. ורדי נדון למאסר על תנאי ונאלץ לפרוש מתפקידו.
החוקר הפרטי רפי פרידן טען בשנת 1999, כי עפר נמרודי הזמין ממנו את חיסולם של בעלי ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, ומו"ל הארץ, עמוס שוקן. במהלך המשפט התברר, כי מדובר בניסיון סחיטה מצידו של פרידן. נמרודי הורשע בעסקת טיעון בעבירות של שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ונדון ל-15 חודשי מאסר בפועל, אותם ריצה בתקופת מעצרו עד תום ההליכים. בנוסף נגזרו עליו עונש של שנה מאסר על תנאי וקנס בסך 349,200 שקל.
|
