בן כספית במאמר ב"מעריב" שכותרתו "הדמוקרטיה חיה ובועטת", היוצא הבוקר והמתמקד, מן הסתם, בפינוי, כותב כך: "בין דוחות מבקר המדינה, והשחיתויות, ומצעד הפוליטיקאים הציניים שמעלים לעצמם את המשכורת, והאלימות המסתובבת ברחובות, ובני משפחת פריניאן המסתובבים חופשי, אפשר עדיין לזהות תקווה: מדינת ישראל עמדה השבוע במבחן גלובלי קשה... [הדמוקרטיה הישראלית] קיימת, חיה ובועטת.
ישראל הפגינה השבוע עוצמה וחיוניות. צה"ל הוכיח שאם יתנו לו משימה, יעמוד בה. המשטרה, למרות שהוזנחה הזנחה פושעת במשך שנים, סיפקה את הסחורה. כל אלה... הוכיחו שבישראל קובע, עדיין, החוק והסדר, שולטים הממשלה והכנסת, ואף מלך לא ימשול כאן..."
ובכן, השילוב בין העוצמה שצה"ל והמשטרה הפגינו בפינוי [עד כה], הצמיחה הכלכלית, היציבות בשוק ההון והתחושה כי ניתן גם "להעביר" בישראל רפורמות כלכליות משמעותיות - כל אלו יחדיו מערערות את בסיס פעילותם של "רואי השחורות" ומבקרי הממשל בישראל - וגם כותב מאמר זה נמנה עליהם.
האם, באמת, אנו בדרך חדשה, דרך של תקווה ושינוי, דרך של התחזקות?
ובכן, גם רואי השחורות ושולחי חיצי הביקורת הארסיים ביותר, ידעו תמיד כי במערכת הציבורית בישראל קיימים גם "איים של מצויינות" בתוך ה"ים של הבינוניות".
למרות הביקורת הקשות שסופג צהל בשנים האחרונות, ובעיקר התקפות אישיות על קציני צה"ל הבכירים, הבאה מכותבים הנמנים על השמאל הקיצוני [כמו הפובליציסטית הדה בושס המתעקשת בעקביות כבר שנים רבות לכנות קצינים בכירים בצה"ל "דגנרלים"] היו מודעים לכך כולם כי צה"ל ומערכות הביטחון יודעים, ככלל, לתת תפוקה מרשימה ורמת ביצועיהם גבוהה.
אך מערכות ביטחון אלו מנוהלות ומתנהלות בתוך כללי משחק שונים לחלוטין מאלו של המערכת הפוליטית-ציבורית: הכנסת, משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות רשויות מקומיות ותאגידים ציבוריים שונים.
דוח שיצא זמן קצר לפני ההינתקות יצא בביקורת קשה על תפקודם של משרדי הממשלה השונים בכל הקשור להכנות לקליטת המפונים משעה שיפונו. זמן זה קרב ובא וללא ספק יהיה במוקד העשייה הלאומית בתקופה הקרובה, ואנו מקווים כי לאחר שהכל יוסדר נוכל גם לומר כי המערכות הציבוריות בכללן מתפקדות היטב, למרות המגבלות.
ועל כן אין לנוח על זרי הדפנה וללשיר שירי הלל, טרם תסתיים המלאכה. על הממשלה והמערכות הציבוריות להפגין נחישות ואיכותיות גם בקליטתם המכובדת והמסודרת של אלפי המפונים, באותה רמת ביצוע לפחות כמו פינויים.