יום ראשון 21 אוקטובר 2018  16:39
חזון הרפובליקה השנייה של ישראל ופתרון הסכסוך
[צילום: וויסאם נאסר/פלאש 90]

רק הקמת רפובליקה שניה של ישראל תפתור את בעיות הליבה של ישראל במישורים החברתי, השלטוני, הכלכלי, האקולוגי, הסכסוך עם הפלשתינים, האינטגרציה של החרדים והערבים וביעור השחיתות, ותהפוך את ישראל לאחת מעשר המדינות המובילות בעולם בשגשוג הכלכלי, האיכותי והאתי, אם אנו חפצי חיים

>
>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪

הקדמה

לאחרונה הוזמנתי להרצות בכנס בינלאומי של SPES שהתקיים באוניברסיטת תל אביב ולדבר על הספר האחרון שלי בו אני מציג את חזוני לשגשוג כלכלי, איכותי ואתי בעולם ובישראל, עם ביסוס סטטיסטי המוכיח שהמדינות הכי אתיות הן גם הכי משגשגות. באותו כנס השתתף גם המנטור הצרפתי שלי, אחד האתיקנים המובילים בעולם, שבפעם הראשונה בחייו בא ארצה למרות גילו המתקדם ואחרי שהרצה בעשרות ארצות ברחבי העולם. אירחתי אותו, ובלילה ראשון בישראל לקחתי אותו לסיור ביפו, שם התפלא איך באיד אל פיטר הערבים יכולים לנוע בחופשיות ולשבת עם יהודים במסעדות בנמל יפו, אחרי כל סיפורי הזוועה ששמע על משטר האפרטהייד בישראל. בהמשך הערב ישבנו בארוחת ערב במנטה ריי עם חבר קרוב – אחד מענקי התרבות, והוא שאל אותו מה דעתו על פתרון הסכסוך עם הפלשתינים. החבר ענה ללא היסוס - מקימים מדינה פלשתינית מפורזת בגדה המערבית ובעזה, מפנים את המתנחלים ומשלמים להם פיצויים וקולטים מאה אלף פליטים במסגרת זכות השיבה. העליתי כמה הסתיגויות, אך האורח מאוד התלהב מההרצאה הסדורה והזמין את חברי הישראלי להציג את משנתו בכנס בצרפת.

בהמשך נפגשנו ואכלנו עם פרופסורים ואישים אחרים ואת כולם שאל האורח על פתרון הסכסוך, אך רוחו הלכה והתקדרה, כי שמע תשובות יותר ויותר מסויגות, עד אשר ב'סעודה האחרונה' בביתנו על הכרמל ישבנו עם מדען דגול בעל מוניטין עולמי, שענה לו כי אין פתרון לסכסוך. מה זה אין פתרון? תמה האורח. אין, ענה לו המדען, אנחנו בעיצומה של מלחמה על אותו חבל ארץ שנמשכת מעל למאה שנה וצריך ללמוד לחיות עם הסכסוך. אחרי שהאורח הפציר בו עוד ועוד, ענה לו המדען - כשהצרפתים יפתרו את הבעיות שלהם עם המוסלמים בארצם, השוטרים יכנסו לבלוויל ולא יהיה יותר טרור בפריז ובניס, אז אנחנו נפתור את הסכסוך. האורח שלי, שהחל להבין עד כמה מורכבת הבעיה, קדרו פניו ואחרי הארוחה הוא ביקש לעיין באחדים מהספרים שלי. כשהוא מעיין באחד מהם נתקל בפרק - פתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני. הוא החל לקרוא את מאות העמודים שהקדשתי לנושא ולחזון הרפובליקה השנייה שלי ונשאר ער חצי לילה בסלון כשאשתי ואני הלכנו לישון שנת ישרים. למחרת אמר לי האורח- מכל מה ששמעתי הפתרון שלך נשמע לי הכי ריאלי. עניתי לו כי כל הפתרונות לגיטימיים וראויים לבדיקה.

אחרי מחשבה רבה, החלטתי לכתוב מסה עם תמצית של כתביי באנגלית ובעברית, עם החזון שלי לפתרון הסכסוך, לעתידה של המדינה, לאינטגרציה של החרדים והערבים בחברה, ולסוגיות כלכליות, חברתיות, שלטוניות, אקולוגיות ואתיות אחרות. שיתפתי בכך כמה חברים, אנשי רוח, אקדמיה, עסקים, כלכלנים, מדענים וממשל. בעקבות התגובות החיוביות, גם אם לא הסכימו לכמה מעקרונותי, תהיתי אם אין מקום לפרסום סדרת מאמרים או ספר עם כמה עשרות פרקים ובהם החזון של אישים בולטים בישראל. בספר ניתן יהיה לנסות ולמצוא את המשותף לכל החזונות, שלדעתי הוא רב מהמפריד. בהמשך, הספר יתורגם לשפות רבות, שכן הוא עשוי לעורר עניין רב גם בעולם - מה חושבת האליטה הישראלית על עתיד המדינה. נראה לי שרבים וטובים ישמחו לקחת חלק בפרויקט זה, מכל קצוות הקשת הפוליטית, חילונים, חרדים, ערבים, יונים, ניצים, ניאו ליברלים ומנהיגי המחאה החברתית.

מבוא

תושבי ישראל חשים במועקה, בהקצנה ובמיאוס, כפי שהם לא חשו מזה עשרות שנים. הולך ומתפורר המרקם העדין המחבר בין יהודים לערבים, חרדים וחילוניים, מעמד הביניים הולך ונשחק, הפערים הולכים וגדלים, יש הקצנה בשיח הציבורי, השחיתות גואה, הבידוד שלנו גדל, העוני הגיע לשיא, חלקים רבים באוכלוסייה לא נושאים בצורה שווה בנטל, האתיקה העסקית בנסיגה, הפריפריה מופלית לרעה, קיים מתח בינעדתי, והתרבות בשפל קשה.

לא ניתן לטפל בבעיה במסגרות המקובלות, הבחירות לא פותרות דבר, הכנסת לא מתפקדת, המערכת השופטת לא מצליחה להתגבר על עומס התיקים, אין הסקת מסקנות מביקורת המדינה, הממשלה לא מתפנה לעסוק בסוגיות הליבה, מכבים שריפות, משתדלים לרצות את קבוצות הלחץ, את המקורבים, את הטייקונים; כאשר רוב העם כורע תחת נטל המיסים, יוקר הדיור, החינוך היקר והירוד, הביורוקרטיה הגואה, ומערכת הבריאות הלא שוויונית.

לפיכך יש להקים תנועה עממית חוץ פרלמנטרית שנועדה לשנות מהיסוד בדרכים דמוקרטיות את פני המדינה בכל המישורים, להקים רפובליקה שניה, ולהציב בראש סדר הקדימויות את הצדק החברתי, היושרה, השוויון, איכות הסביבה והחיים של כל התושבים. התנועה תאגד בתוכה חילוניים ודתיים, מתנחלים ויונים, יהודים וערבים, נשים וגברים, מעמד הביניים, עשירים ועניים, אנשי פריפריה ומרכז, אנשי עסקים, אקדמיה, אנשי רוח והמגזר השלישי.

ראשי פרקים של החזון הכלכלי, חברתי, אתי, שלטוני ואקולוגי

זה למעלה מעשרים שנה אני עוסק בסוגיות אלה וכתבתי על כך ספרים, מסות ומאמרים רבים. לימדתי אותם בקורסים באוניברסיטאות מובילות, הייתי פעיל בתנועות חברתיות, השפעתי על רבים, אך אני ורבים מהפעילים האחרים נוכחים לדעת שלמרות שתרמנו להעלאת נושאים אלה למודעות הציבור, בפועל חלה נסיגה בכל המישורים. מכיוון שניתן לקרוא את החזון שלי בספרים ומאמרים הניתנים על-פי רוב להורדה ללא תמורה באתר שלי ושל אוניברסיטת חיפה, או בספריות של יותר מאלף אוניברסיטאות אחרות, לצפות בהרצאות ובכנסים שיזמתי והשתתפתי בהם; אציג להלן רק את עיקרי החזון בראשי פרקים, אך הביסוס לכל נושא מצוי באלפי עמודים בכתבי.

  • צדק חברתי: מעמד הביניים יהפוך ל-50% מהאוכלוסייה, שיעור כפול מהנוכחי. הפערים החברתיים יהיו כמקובל בעשר המדינות הדמוקרטיות המובילות בשגשוג וברווחה. ממדי העוני ירדו מתחת ל-10% מהאוכלוסייה.

  • כלכלה: ישונה מהיסוד המשטר הניאו ליברלי ויימצא האיזון הנכון בין מעורבות הממשל לשוק החופשי. החברות יביאו בחשבון את האינטרסים של כל מחזיקי העניין לרבות השגת רווחיות נאותה. יונהג מיסוי פרוגרסיבי ביותר.

  • אתיקה: תבוער השחיתות מהיסוד ויוכבדו בצורה דרסטית העונשים על עברייני הצווארון הלבן. ייערך סינון אתי למועמדים לתפקידים ציבוריים וכלכליים. ישראל תמוקם בין עשר המדינות המובילות במדד האתיקה של TI.

  • משטר: יונהג משטר נשיאותי נוסח צרפת כשלנשיא סמכויות ביצוע מלאות ובממשלתו מיטב המומחים. מחצית מחברי הכנסת ייבחרו בבחירות איזוריות ומחציתם ייבחרו בבחירות יחסיות. יועלה אחוז החסימה לחמישה אחוזים.

  • הון ושלטון: ינותק הקשר בין הון ושלטון. נושאי תפקידים בכירים בממשל יקבלו שכר מקביל לשכר במגזר הפרטי ותנאי פנסיה נדיבים, אך ייאסר עליהם לעבוד במגזר הפרטי על-פי חוק. כתוצאה מכך יתפנו תקציבי עתק.

  • ביטחון פנים: ימוגרו משפחות הפשע ויוכבדו בצורה דרסטית העונשים על פשיעה. יגויסו למשטרה מיטב האנשים שיקבלו שכר מקביל לשכר בצה"ל. תצומצם במחצית כמות הפשיעה: גניבות, תקיפות, עבירות מין וכו'.

  • איכות הסביבה: חלק עיקרי ממשאבי הפיתוח יופנה לאנרגיה נקיה. יצומצם זיהום האוויר בהתאם לתקנים הבינלאומיים. ייאכפו כל חוקי איכות הסביבה ויוכבדו העונשים למפירים, לרבות עונשי מאסר לתקופות ממושכות.

  • הרשות השופטת: תישמר עצמאות הרשות השופטת. יוגדלו תקני השופטים תוך צמצום דרסטי בעינוי הדין. יוקם בית משפט לעבירות כלכליות עם שופטים המומחים בתחום. ייאסר על שופטים לעבוד כבוררים עם פרישתם.

  • ערכים: ייעשה מאמץ לשוב לערכי הצניעות, הסיוע לקהילה, שיתופי פעולה, מציאת דרך הביניים, רוחניות, תרבות והשכלה; לעומת הרדידות של תרבות הרייטינג, תוכניות הריאליטי עם ההדחות ותחרותיות שלוחת רסן.

  • רווחה: יופנו תקציבים מספקים לרווחה, בריאות, סיוע לקשישים ומוגבלים. ייאסר על קרנות הפנסיה להשקיע בבורסה. ישראל תדורג בין עשר המדינות המובילות בתחום הרווחה, כשעיקר העול על המגזר העסקי והעשירים.

  • תעסוקה: יועלה בצורה דרסטית שכר המינימום ויופחת למינימום מספר עובדי הקבלן. יישמר ביטחון תעסוקתי גבוה עם זכויות סוציאליות. יושג איזון בין תנאי התעסוקה, חופש ההתאגדות, היושרה של הועדים ויכולת הניהול.

  • עסקים: תונהג מדיניות המעודדת עסקים המביאים לערך מוסף למשק ויוכבד העול הרגולטורי והמיסויי על קרנות גידור, השקעות ספקולטיביות וחברות העובדות עם מינופים גבוהים ומשקיעות את עיקר רווחיהן בחו"ל.

  • חינוך: ייאכף חוק חינוך חובה חינם לאוכלוסייה עד גיל 18 והלימודים האקדמיים והמקצועיים יהיו חינם בכל מקצוע עם הלוואות מחיה בתנאים נוחים לסטודנטים. על ישראל להיות בין עשר המדינות המובילות ברמת החינוך.

  • חברה: החברה הישראלית צריכה לעבור שינוי יסודי, כאשר היא מרימה על נס מתריעים כנגד שחיתות, מוקיעה פושטי רגל שהערימו על נושיהם, עברייני מס שהונו את השלטונות ובעלי שליטה שעשקו את בעלי המניות.

  • ראיה הוליסטית: פעילות במקביל, כאשר משאבי עתק יגויסו כתוצאה משינוי המדיניות ויחולקו בצורה צודקת ולצרכים החשובים ביותר למשק. קיום ערכי האתיקה, האחריות החברתית ואיכות הסביבה הם הערובה לשגשוג.

בהמשך נרחיב את הדיבור בנושא פתרון הסכסוך עם הפלשתינים, האינטרגרציה של המיעוט הערבי והפרדת הדת מהמדינה, כי אלה שלושת סוגיות הליבה שיש לפותרן על-מנת להיות בין עשר המדינות המובילות בעולם בשגשוג שלהן, באיכות החיים, בביטחון האישי, באתיקה העסקית, בביעור העוני, בהקטנת הפער בשוויון ובצדק החברתי.

פתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני

פתרון הסכסוך בין ישראל לפלשתינים הוא בעיה סבוכה עם עשרות נעלמים שלא ניתן לפתור אותה בססמאות פשטניות של שתי מדינות לשני עמים, שלום עכשיו, זכות השיבה, ארץ ישראל השלמה, הלאה הכיבוש, חילופי שטחים וכדומה. עם זאת, הסכסוך פתיר, ובעבר נפתרו סכסוכים הרבה יותר סבוכים ממנו. רק רצוי שהפתרון לא יבוא כפי שקרה באירופה ויפן עם קורבנות של מיליונים, אלא בדרכי שלום, עם מנהיגות אמיצה בשני הצדדים.

לא ניתן לשלם פיצויים למאות אלפי מתנחלים ואפילו לא למאה אלף, כי מדובר במאות מילירדים וישראל תפשוט את הרגל, אם לא תהיה קודם מלחמת אחים. גם לא יהיה שום גורם בעולם שישלם להם את הפיצויים. ומה עם הפיצויים ליהודים יוצאי ארצות המזרח? כמו המשפחה שלי שעלתה ממצרים, קרובים שעלו מעירק, התימנים, הלובים, הסורים והלבנונים וכל האחרים שהשאירו רכוש הגבוה בהרבה מכל הרכוש שהשאירו פה הפליטים. אם ישלמו ליהודים פיצויים על רכושם, אז אולי יש מקום לבדוק תשלום פיצויים לפליטים, אבל רק על-ידי גורם בינלאומי כי ישראל ומדינות ערב שבהן גרו היהודים לא יכולות להרשות לעצמן תשלום פיצויים כל כך גבוהים.

המתנחלים אינם קלגסים ומפלצות כפי שמתוארים על-ידי אויבנו ולא מעט יהודים, כי אם חלוצים שלא צריך לפנות כלל ממקום מושבם. כמעט כולם יושבו על-ידי ממשלות ישראל לדורותיהן. יש לנו זכויות היסטוריות על יהודה ושומרון ואנו לא מתיישבים לבנים בדרום אפריקה. עם זאת, זה לא ריאלי להקים את ארץ ישראל השלמה שבה יהיה רוב פלשתיני, או לחלופין לא תהיה דמוקרטיה וישראל תאבד את צביונה היהודי שלשמו היא קמה.

צריך לסיים את הכיבוש, כי הכיבוש הוא לא מוסרי ומשחית אותם ואותנו. זה נורא שאנחנו שולטים בעם זר יותר מ-50 שנה. אך ניסינו לשים לזה קץ עם אשליית אוסלו, כשאנחנו במו ידינו הבאנו את המחבלים הכי מסוכנים לישראל - הלבנונים סילקו אותם, הירדנים סילקו אותם, התוניסאים סילקו אותם, שלא לדבר על המצרים והסורים, ומי ה"פריירים" שהחזירו אותם לפה - אנחנו. אך אין לי טענות לרבין ופרס, הם פעלו באמונה שלמה שזה הפתרון לסכסוך, אבל הם שגו באשליות. ולכל אלה שחיים תחת אשליה שרבין היה מביא את השלום - רבין היה הופך היום לנץ בצוק העיתים. הפלשתניאים התכוונו ליישם את מדיניות השלבים, כפי שהם אכן עשו בדיעבד, ורבין אם היה חי היה נוכח לדעת בהונאה הגדולה שלהם ונלחם בהם. כי אם הברירה היא רצח בדם קר של אלף אזרחים והרס הכלכלה כפי שקרה באינתיפאדה השנייה, אחרי שהחזרנו את רוב השטחים לערפאת, עדיף לשלוט בעם זר ולהקים חומה שתמנע את המעבר לשטחי ישראל ושהוקמה אך ורק על-מנת לעצור את הרצח ההמוני, אם אנו חפצי חיים.

בהשקפות הכלכליות חברתיות שלי אני עמוק בשמאל, אך בהשקפות המדיניות שלי אני נץ מתון. ולמי שאומר שאין חיה כזאת - אני מזכיר את מפלגת אחדות העבודה עם גלילי ואלון, שהייתה ניצית מתונה (ומעבר להם - משה שמיר וחבריו מהשמאל שדגלו בא"י השלמה) ושמאלנית יותר ממפא"י. אני גם חניך התנועה המאוחדת הנוער העובד, וכל השקפת העולם התרבותית, חברתית וכלכלית שלי דוגלת בצדק חברתי. אני מלמד וכותב עשרות שנים על אתיקה עסקית, תחלואי הקפיטליזם וצדק חברתי וכלכלי. בכל השנים שבהן הצבעתי בבחירות, שיניתי את דפוסי ההצבעה שלי בהתאם לנסיבות המשתנות – ממפלגת העבודה לליכוד, מהליכוד לטומי לפיד, עבור בקפנדריות אצל רפול, עוזי דיין, הירוקים/ממד, עד שבשתי הבחירות האחרונות חזרתי להצביע עבור מפלגת העבודה. וכך נסגר המעגל.

ישראל בגבולותיה כיום היא מדינה יהודית ושל כל תושביה, לא רק של כל תושביה כמו ארה"ב ואוסטרליה, אבל גם מדינה יהודית כי אין עוד מדינה יהודית, שתקלוט כל יהודי שירצה לשוב למולדת, אך אף לא פלשתיני אחד, מה עוד שיש עשרים מדינות ערביות שקלטו או יכלו לקלוט את הפליטים שהתיישבו בהן. עם זאת, המדינה היא גם של הערבים שחיים בה כיום, שצריכים להיות פטריוטים כמו בארצות הברית עם הדגל וההמנון. אם מפריע להם שבדגל יש רק מגן דוד אפשר לצרף גם עץ זית לדגל ואפשר להוסיף עוד בית ל"התקווה" עם אהבת המולדת.

אין זכות שיבה בישראל, בעזה ובגדה, אפילו לא לפליט אחד, זה לא ניתן מבחינה כלכלית, מוסרית, היסטורית ומדינית. כמו שאין זכות שיבה ליוון, טורקיה, רוסיה בקלינינגרד לשעבר קניגסברג, פולין, צ'כיה, אוקראינה, רומניה, הודו, פקיסטן ורבות מארצות אפריקה. גם אין זכות שיבה לגדה המערבית או לעזה, לכל היותר - לשלושים אלף הפליטים שעזבו את המדינה בשנת 1948, רובם מרצון, ושעדיין חיים. פליט הוא רק דור ראשון כמו בכל העולם, ולא חמישה מיליון כולל שילשים וריבעים, אלא אם כן אני גם פליט של ספרד ואני יכול לחזור לארץ אבותי, עם כל המיליונים של הצאצאצים הערבים והיהודים שגורשו משם ב-1492. כשהיוונים יחזרו לטרויה ולסמירנה, כשהארמנים יקומו לתחיה ויתיישבו מחדש באנטוליה, כשהגרמנים ישבו לבטח בגדנסק/דנציג ובסודטים, אז תהיה פה זכות השיבה. בישראל היו חילופי אוכלוסין כמו בטורקיה וביוון, בהודו ובפקיסטן. עזבו פחות ממיליון ערבים את ישראל ועלו לישראל יותר ממיליון יהודים מארצות ערב. ועל הרכוש העודף של היהודים - כבר כתבנו.

פלשתין היא כיום אחת מהמדינות הכי מושחתות בעולם ורוב הכסף של הסיוע זרם לכיס של המיליארדר יאסר ערפאת (שלושה וחצי מיליארד דולר), של הנהגת החמאס, של אבו מאזן, של כמה מהאימאמים והמנהיגים הצבועים והמושחתים ברשות הפלשתינית ובעזה. לא פלא שיש הנצחה של בעיית הפליטים למרות כל הסיוע מהעולם וממדינות הנפט שזורם למנהיגים ולטרור, כי הכסף של בעלי הרצון הטוב באו"ם, בארצות הברית ובאירופה לא מגיע לפליטים ולעניים, לפיתוח ושגשוג פלשתין, כי אם מגיע ברובו לכיסי המושחתים. זאת מציאות עגומה שקיימת ברבות מארצות אפריקה ואסיה שזכו לעצמאות, אך סובלות מעריצות ושחיתות לא פחותה ולעיתים גדולה יותר מאשר הן סבלו בימי הקולוניאליזם. עם זאת, מדינות ספורות כסינגפור או בוטסוואנה אכן משגשגות יותר.

יוסר המצור על עזה רק אם היא תחדל להיות בסיס לטרור, תחיה בשלום עם ישראל ואנחנו יחד עם מצרים נפקח על הפירוז שלה, כשהיא תוכל להתפתח כמו סינגפור. אני לא ציני ולא אומר - אולי אם תחליף את אוכלוסיתה לסינים ואת מנהיגיה ללי קואן יו. כי סינים כיום בסין מדורגים נמוך במדד TI למרות מאמצי השלטונות לבער את השחיתות. אין בעיה גנטית לערבים, לסינים וליהודים להיות ישרים ולא מושחתים. ישראל והיהדות נתנו לעולם את החוקים הסוציאליים בתנ"ך והקוראן מתייחס בהרחבה לאתיקה עסקית - מוחמד היה סוחר, להבדיל ממשה ומישו.
אין כל אפשרות להקים מדינה של רצועות בגדה עם אופי של בנטוסטנים, עם גושי התישבות של התנחלויות ושטחים חלופיים במסגרת החזרת כל שטחי 1967. לא קיימת מדינה כזאת בעולם, הניסיון הכושל להקים מדינות כאלה בדרום אפריקה כשל, לא קיימת עיר מחולקת כמו ירושלים שתהיה בירה של ישראל ופלשתין (חוץ מניקוסיה וגם שם אין פתרון לסכסוך). מדינה פלשתינית עצמאית בגבולות 1967 תהיה אירדנטית, תהיה בסיס לטרור, ואם יהיו בה בחירות חופשיות יקום שלטון של דאעש או של החמאס, ואחר כך נמוגה הדמוקרטיה כפי שקרה בעזה ובגרמניה הנאצית, נשוא חלומם של ההנהגה הפלשתינית מימי חאג' אמין אל חוסייני עד אבו מאזן מכחיש השואה.

עם זאת, יש אמת בתביעה של הפלשתינים שהם זכאים למדינה, למרות הטענה שהיסטורית רובם הם מהגרי עבודה שבאו לישראל בעקבות השגשוג שהביאו היהודים. אם הם היו מקימים את פלשתין כפי שיכלו על-פי החלטת האו"ם, היא הייתה נראית כיום כמו סוריה, לבנון, לוב, תימן או עירק, משגשגת כמו מצרים וליברלית כמו סעודיה. וכבר ראינו מה הם עשו בעזה שם הם עצמאיים דה פקטו. אם ישראל משגשגת זה אך ורק בגלל שבאו פה יהודים שבנו אותה כמדינה אירופית, אבל בשיתוף עם הערבים שהשתלבו בכלכלה. אסור לשכוח את התרומה של הערבים הישראלים לשגשוג המדינה, כמו גם שאסור לשכוח שיש תרומה מכרעת לשגשוג המדינה ליהודים המזרחים המהווים רוב במדינה. אבל מי שיצק את הבסיס לכלכלה ולדמוקרטיה היו היהודים שבאו מאירופה ובנו פה מדינה אירופית, כמו שהאנגלוסקסים יצקו את היסודות של ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה ולא האינדיאנים וההיספנים. אחרת המדינות האלה היו נראות כמקסיקו וארגנטינה, פרגוואי האינדיאנית, אבוריג'ינים, ואסקימוסים.

תבוטל ההגדרה של פליטים לשילשים וריבעים ופליט שנהנה מעזרה של האו"ם יהיה רק אחד משלושים אלפי הפליטים שחיו בישראל ב-1948. כל השאר לא יהיו פליטים ולא יקבלו סיוע מאונרא. יבוטל כחלק מההסדר כל מחול השדים נגד ישראל באו"ם, בכל הארגונים האחרים, חרם מכל סוג שהוא, לא תהיה הסתה בספרי הלימוד, במסגדים, במדראסות וכל אחד שיסית יישלח למאסר ממושך כחותר נגד ביטחון המדינה. ייעשה מאמץ עילאי לבער את האנטישמיות, במיוחד בארצות ערב ובארצות המוסלמיות ויוקיעו את החוגים המשמיצים את ישראל ומפיצים את דיבתה, כמובן רק אם הם משקרים ולא אם הם מבקרים ביקורת לגיטימית על עוולות המנהיגות, הטייקונים או שוטרי וחיילי צה"ל, אימאמים ורבנים, אם הם עוברים על חוקי המדינה ולא מקיימים את הנורמות המוסריות שלה.

אז מה הפתרון לסכסוך? - לא יהיו פה 4 מדינות פלשתניאיות, כפי שהערבים רוצים בלי אף מדינה יהודית - ירדן שבה 80% פלשתינים, הגדה המערבית של הפתח, עזה של החמאס, ומדינת ישראל עם זכות שיבה של 5 מיליון פליטים, דהיינו מדינה עם רוב ערבי. הפתרון הוא בחזרה להצהרת בלפור, אבל לא עם שתי הגדות שהובטחו לנו, כי אם בפשרה כואבת - כשירדן היא המדינה הפלשתינית, כי היא היחידה שיש לה אופי של מדינה מבחינה כלכלית, גאוגרפית, עם משטר מלוכני יציב, יורש עצר שהוא חצי פלשתיני בגלל אמו, עם זכויות אזרח לכל האזרחים, דמוקרטיה עד כמה שניתן להעניק במזרח התיכון, שלא תהיה על בסיס "שגר ושכח" - מצביעים פעם אחת והופכים למדינה אסלמיסטית הדוגלת בטרור, כמו שקרה בעזה, וכמו שקורה בשאר מדינות ערב עם בחירות מפוברקות.

ישראל וירדן ישלטו בקונדומיניון בגדה המערבית (אם עזה לא תצטרף מרצונה לירדן/פלשתין היא תהיה עצמאית אך במגבלות של פירוז מפוקח על-ידי ישראל ומצרים), כשהערבים נשארים במקומם והיהודים נשארים במקומם בכל ההתנחלויות, כל עם בוחר ומקבל זכויות במדינה אליה הוא משתייך - ירדן/פלשתין או ישראל, אנחנו מוודאים שהמדינה באמת מפורזת ביחד עם הירדנים ודואגים שאין טרור ואין הסתה. ירדן וישראל מתקבלות כחברות באיחוד האירופי, עם גבולות פתוחים, עובדים נעים בחופשיות בין שתי המדינות אך לא רשאים להתיישב בהן, עם שגשוג כלכלי ומדיני, שהוא הפתרון האולטימטיבי לסכסוך, כי הדת והלאומנות משגשגות רק על-רקע של עוני.

בספריי, אני מתיחס בהרחבה לסוגיה – מדוע דווקא היום ירצה המלך הירדני לחזור למצב שהיה קיים לפני מלחמת ששת הימים כשהייתה קיימת דה פאקטו מדינה ירדנית/פלשתינית. המלך והשלטון ההאשמי ירצו בכך רק אם ישתכנעו שזה הרע במיעוטו – כי מדינה פלשתינית בגדה ומדינת חמאס בעזה יהוו סכנה הרבה יותר גדולה למשטרו, אם הוא ישתכנע שהציר של סוריה עם אירן מסכן את המדינה שלו, שדאעש שנזרק מסוריה ומעירק יקנה לעצמו אחיזה בירדן כפי שעשה בסיני, כי ירדן חלשה יותר וקיימת בה אוכלוסייה פלשתינית שהיא הרוב בה.

ישראל תסכים לפתרון זה כי הוא היחידי שמבטיח לה ביטחון והרחקת סכנות קיומיות, הכרה של כל מדינות ערב המתונות, לגיטימציה לסיפוח של הגולן לישראל. הגולן נכבש כתוצאה ממלחמת השמד של סוריה נגד ישראל, בדיוק כמו שחלקים רבים בגליל נכבשו במלחמת השחרור כתוצאה ממלחמת השמד של מדינות ערב נגד ישראל, וגם אין בסיפוח הגולן בעיה של שלטון בעם זר. נראה שבקונסטלציה הנוכחית יש סיכוי להכרה עולמית בסיפוח.

הפלשתינים יסכימו לפתרון, כי הוא מבטיח להם שגשוג, מדינה במסגרת ירדן/פלשתין, עם הזכויות המירביות שיוכלו אי-פעם לשאוף להן, אם הם לא רוצים שהצבעות חופשיות יגרמו למדינתם להפוך למדינת חמאס כפי שהיה בעזה. מי שלא יסכים לפתרון יהיו סוריה, אירן, החיזבאלה ומדינות קיצוניות, אבל אם כל העולם הנאור יתמוך בהסכם לא תהיה להם ברירה אלא להשלים עם המציאות של קיום ישראל ריבונית החיה בשלום עם שכניה, בשגשוג ובהכרה בינאלומית, מדינה דמוקרטית – היחידה במזרח התיכון – עם רוב יהודי, ומי יודע אולי בהמשך ובהדרגה תהפוך גם ירדן/פלשתין למלוכה חוקתית, עם בחירות חופשיות שיביאו דמוקרטיה, כפי שקרה במדינות אירופה אחרי משטרי העבר, כי שתי המדינות יהיו חלק מהאיחוד האירופי, שכל מדינותיהן הן דמוקרטיות, ובעקבות השגשוג תבוא גם הדמוקרטיה, תיעלם המוטיבציה לסכסוך האבוד, כי אוכלוסייהן הם קודם כל חפצי חיים.

האינטגרציה של החרדים והערבים

אם ישראל רוצה להגיע לשורה הראשונה של המדינות הנאורות בעולם, עליה לפתור בנוסף לסוגיית הסכסוך את נושא האינטגרציה של החרדים והערבים. לא פעם אני רואה ניתוחים השוואתיים של ישראל בהשוואה לשאר מדינות ה- OECD, בהם נטען כי יכולנו להגיע לדירוג הרבה יותר גבוה אלמלי ה"בעיה" של החרדים והערבים. אין תירוץ יותר נלעג ומופרך מתירוץ זה – כי הערבים והחרדים הם חלק אינטגרלי של המדינה ואין לתאר את ישראל בלעדיהם, למרות שלא מעט חילוניים היו רוצים לראות את החרדים בברוקלין ולא מעט ניצים היו רוצים לראות את הערבים בפלשתין. אם מתחילים להוציא כמה חוליות פחות משגשגות מהמשוואה, אז למה לא להוציא גם את העולים החדשים מאתיופיה, מרוסיה, את הפריפריה, את השכונות הדרומיות בתל אביב, את הקטמונים, ויהיו כמה יונים שיטענו שהיה לנו טוב יותר בלי ניאנדרטלים מנשקי קמעות, כמה ניצים שיטענו שאינינו זקוקים לחסידי השלום המוציאים את דיבתנו רעה, כל אחד משרטט את מפת המדינה על-פי השקפת עולמו ואילו אני רוצה להכיל את כולם, אך רוצה למצוא דרך שכולם ירגישו חלק אינטגרלי מהמדינה, יתרמו בצורה שווה לשירות לאומי או לצבא, ישתלבו בעבודה, ישלמו מיסים כחוק, ישלטו בעברית, ילמדו את מקצועות הליבה. אך איך עושים זאת?

ישראל תהיה מדינה חילונית, עם הפרדה מוחלטת בין הדת למדינה, עם איסור בחוק לפעול לחזרה בתשובה כמו שאסורה פעולת המיסיון, כי אנחנו מדינה חילונית שהוקמה עבור העם היהודי ולא עבור הדת היהודית, וגם עבור התושבים האחרים שחיים בה ושאינם יהודים. יפעלו רכבות ואוטובוסים בשבת כמו בכל מדינה מתוקנת, ולא תהיה כפיה דתית. כל מי שלא ישרת בצה"ל או בשירות לאומי 2-3 שנים - גברים ונשים- לא יקבל זכויות אזרח ולא יהנה מביטוח לאומי. לא רטרואקטיבית, אבל מעתה ואילך. חינוך חינם הוא רק בבתי ספר חילוניים ובעברית. מי שרוצה ללמוד דת ילמד על חשבונו ולא מכספי המיסים. גם לא יהיו קואליציות עם דתיים כי יהיה איסור לקיים מפלגות דתיות. לא יהיו הקצבות לישיבות ותמיכות בבחורי ישיבה ויהיה עליהם לעבוד כבארה"ב, צרפת ואנגליה. עם זאת, יהיה לימוד חינם בכל רמות החינוך, אבל רק בבתי ספר חילוניים, באוניברסיטאות חילוניות ורק בעברית.
יהיה איסור להקים מפלגות ערביות. כי אנחנו מדינה חילונית והשפה העברית היא שפת המדינה, כמו שהשפה האנגלית היא שפת המדינה בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה ובניו-זילנד, הצרפתית בצרפת, הפורטוגזית בברזיל, למרות מיליוני התושבים שזאת לא הייתה שפת אמם וחיו בה קודם, ההיספנים, האינדיאנים, האבאוריג'ינים, ולמרות מיליוני המהגרים שזאת לא הייתה שפת אמם והם התערו בתרבות הצרפתית, הברזילאית והאמריקנית. כל מפלגה שקיימת על בסיס דת או לאום מקצינה עם השנים כפי שאנו רואים בש"ס, אגודת ישראל וברשימה המאוחדת, כפי שראינו בעבר בכל העולם כשהיו מפלגות דתיות ולאומיות. אך אין בעיה שתהיה מפלגה קומוניסטית שרוב מצביעיה יהיו ערבים אם הבסיס שלה הוא אידיאולוגי וכלכלי חברתי ולא דתי או לאומי/עדתי.

מי שרוצה ללמוד בבית ספר ערבי ילמד על חשבונו, כמו בצרפת החילונית. עם זאת, כל בוגר תיכון ישלוט ברמה של שפת אם בעברית, אנגלית וערבית וילמדו בבתי הספר לימודי מורשת של תנ"ך ותלמוד, במינון שלומדים בבתי הספר החילוניים. כמו-כן ילמדו מורשת של העמים האחרים שחיים בישראל, וכמובן מורשת של יהדות המזרח, בקיצור – ישראל תהיה גם, אך לא רק, מדינה של כל תושביה, ותתן ביטוי למגוון התרבותי של כולם.

בישראל לא תהיה גזענות ואפליה מכל סוג שהוא, כל אזרח נאמן למדינה, גבר או אישה, ששירת בצה"ל או בשירות לאומי, משלם מיסים כחוק ובלי רקורד פלילי, יכול להיות שר או ראש ממשלה וליהנות ממלוא הזכויות הפוליטיות כמו בכל המדינות המתוקנות שבהן יש גיוס חובה, ולצערנו ישראל בגלל מצבה הגיאו פוליטי לא יכולה להרשות לעצמה צבא שכירים ויש לקיים גיוס חובה לכל - לצבא או לשירות לאומי. אין מניעה שהשירות הלאומי של הערבים יהיה בקהילה הערבית ושל החרדים בקהילה החרדית, אבל אין לראות בשירות לאומי שיתוף פעולה עם "האויב" הציוני, כי אם שירות לקהילה, שכל אזרח מחויב לתת להוכחת נאמנותו למדינה שהיא גם של כל תושביה.

יוסר מהשיח הפוליטי התקינות הפוליטית המוגזמת המטשטשת את בעיות היסוד בשביל לא להעליב אף אחד. כך למשל טוענים כי לא צריך ללמד את השואה כי זה מעליב את המוסלמים, אסור לחגוג את יום העצמאות כי זה מעליב את הערבים, צריך לעשות פסטיבל הנאכבה בסינמטק תוך שכחה שחמש מדינות ערב פשטו על ישראל יחד עם האוכלוסייה המקומית במטרה להשמיד אותנו ואם קרתה להם נאכבה זה אך ורק באשמת מנהיגיהן ואסור לנו לציין אותה באירועים כמו שלא מקיימים אירועים בבריטניה על כשלון הגרמנים בכיבוש המולדת האנגלית. יצא לי לשמוע הרצאה בה נטען בלי בושה שאסור להגיד טרור איסלאמי כי יש גם טרור יהודי וטרור נוצרי וזה מעליב את האיסלאם. זאת זריית חול בעיניים שחשודה בנשיאת חן בעיני חוגים "נאורים" תוך קבלת מימון להשתתף בכנסים, ללמד במוסדות אקדמיים בהם משמיצים את ישראל כמדינה נאצית וגזענית, אבל אסור להעליב את האיסלאם בטרור. אין שקר גדול מזה, כי בשלושים השנה האחרונות מתו מטרור יהודי כמה עשרות ערבים לרבות בחברון, מתו מטרור נוצרי כמה עשרות לרבות מתנועות גזעניות במדינות אירופה וארצות הברית, אבל מתו מטרור איסלאמי מאות אלפים אם לא מיליונים, אם סופרים גם את מלחמות הדת באלג'יר, תימן, אפריקה וסוריה. מי שלא אומר טרור איסלאמי מסרב להכיר בבעיה, כאילו שיקראו לסרטן "המחלה" ואז לא ניתן לרפא אותה. כמו שהאנטישמים טוענים שלא הייתה שואה, כי מתו יהודים במלחמה, כמו שגם מתו קתולים ופרוטסטנטים, יפנים, גרמנים ורוסים. אבל זה היה בגלל המלחמה ולא בגלל מדיניות מכוונת לחסל את העם היהודי, וכך מטשטשים את הקיום והאשמה בשואה, בדיוק כפי שמנסים לטשטש את המדיניות המכוונת של הטרור האיסלאמי, של אירן והמדינות הקיצוניות, בתמיכה והבנה של חוגים "נאורים" במערב ובאו"ם המצדדים בכוחות השחור בקואליציה זדונית ירוקה/איסלאמית קיצונית ואדומה - לחסל את כל הכופרים – נוצרים, יהודים, אבל בראש וראשונה מוסלמים שיעים, סונים, כורדים.

סיכום

חזון זה, המבוסס על כתביי, מתאר בתמצות את הקרדו שלי על הסכסוך הישראלי פלשתיני על מורכבותו הרבה, עם פתרון ריאלי, שניתן לבצע בעתיד הקרוב בהסכמה, בשלום ובהרמוניה. כמו-כן הוא מתאר בקצרה את הדרך לאינטגרציה של הערבים והחרדים, לקיום צדק חברתי, כלכלי, אתי, שלטוני ואקולוגי. יש לקבלו כמקשה אחת, מבלי שכל אחד יבחר את החלק הנוח לו – היונים, הניצים, היהודים, הערבים, הניאו ליברלים, הדוגלים בצדק חברתי, החרדים והחילוניים. אך ברור לי שקיימים חזונות לא פחות לגיטימיים ויש למצוא את שביל הזהב בין כל החזונות, שיהיה בר-השגה, ויבטיח שגשוג, שלום ונאורות. הראייה שלי הוליסטית, כולם צריכים לחיות בשלום, בתרכובת הומוגנית, עם ביטוי תרבותי שונה, אך עם הסכמה גורפת לעקרונות המדינה, למוסריותה ולחוקיה.

הסכנות הקיומיות העומדות כיום בפני ישראל והעולם הן ששת "פרשי" הפונדמנטליזם: 1. הפונדמנטליזם האסלמי הזורע הרס, חורבן, טרור וחזרה לימי הביניים, שמאיים להמיט חורבן על העולם הנאור. 2. הפונדמנטליזם הניאו ליברלי המביא למשברים הולכים ותוכפים בממדים הולכים וגדלים, עד אשר יביאו למשבר יום הדין עם התמוטטות הכלכלה העולמית, תוך הסרת כל פיקוח ממשלתי, שוק חופשי לחלוטין, מינימום מיסים, עבודה לא מאורגנת, זולה ולא קבועה, ושלטון על של התאגידים הגלובליים על המשק והמדיניות. 3. הפונדמנטליזם השמאלני יוני צדקני החובר בקואליציה אדומה ירוקה עם האיסלאם הקיצוני, המצדיק טרור של המקופחים, עושה דמוניזציה לארה"ב, ישראל והמערב, עם רגשות אשם על הנכבה, האימפריליזם והקפיטליזם. 4. הפונדמנטליזם הימני ניצי פופוליסטי המאשים את כל מתנגדיו בקומוניזם, עם מאפיינים פשיסטים ואנטי דמוקרטים, המאיימים על הדמוקרטיה ושלטון החוק. 5. הפונדמנטליזם החרדי/דתי קיצוני המוצא בדת ובכהני הדת מזור לכל תחלואי תבל וסבור שמוצדק להשתמט מנשיאה בעול האזרחי והכלכלי, מתכחש לתורת האבולוציה, בז לקדמה ולשלטון החוק החילוני. 6. הפונדמנטליזם האנטי אקולוגי הסבור שהתחממות גלובלית היא פיקציה, שאנרגיה נקיה היא תחליף יקר ומיותר לנפט ופחם, שאדיש לתופעות המדבור, השטפונות, גלי הגירת המצוקה, ועלול להרוס את החיים בעולם. הוא, יחד עם שאר "פרשי" הפונדמנטליזם, עלול להביא עלינו לא את "קץ ההיסטוריה", כפי שסברו בסוף המאה שעברה עם ההיעלמות כביכול של המלחמות, הקומוניזם והמצוקה, אלא דווקא את ארבעת פרשי האפוקליפסה – המלחמה, הרעב, המגפה והמוות. שכחנו את הלקחים מהמשברים הנוראים של השפל הגדול ומלחמות העולם. קיצוניות, הקצנה ופונדמנטליזם השתלטו שוב, ובדלנות, פנטיות דתית וחוסר סובלנות הופכים מחדש לאורח חיים.

עם זאת, החזון להקמת הרפובליקה השנייה, שתפתור את כל בעיות הליבה, הוא חזון בר-השגה. מדינות רבות עם תנאים מקדמיים גרועים משל ישראל הצליחו להגיע לעשרת המקומות הראשונים במדדי השגשוג הכלכלי, האיכותי, הרווחה, החינוך, האתיקה, הביטחון האישי, האקולוגיה ואיכות החיים – דנמרק, שוודיה, נורווגיה, פינלנד, סינגפור, שוויץ, הולנד, לוכסמבורג וניו-זילנד. עלינו להגיע לשלום, לקיים צדק חברתי, לשלב בכלכלה ובחברה את החרדים והערבים ללא אפליה, אך עם תרומה שווה של כולם לשגשוג המדינה. קיימים ניצנים ראשונים לביעור השחיתות ואחרי הדרדרות קשה אנחנו משפרים את מעמדנו בגלל הוקעת השחיתות. אך לא הצלחנו לפתור את בעיית השחיתות החוקית, כאשר פוליטקאים ומשרתי ציבור דואגים קודם כל לרווחתם ומשתפים פעולה עם אילי הון, תוך שיפור מעמדם על חשבון מעמד הביניים והגדלת ממדי העוני. כל הבעיות האלה קשורות זו בזו ולא ניתן לפתרן אלא בצורה הוליסטית, שתכלול את השלום, פתרון הסכסוך, כלכלה חברתית, איכות הסביבה, הפרדת הדת מהמדינה, נשיאה שווה בנטל, ערכים של צניעות ותרומה לקהילה, הוקעת השחיתות, שיתוף פעולה ואיכות חיים.

תאריך:  28/12/2017   |   עודכן:  28/12/2017
יעקב קורי

מועדון הבלוגרים עוקבים: 3לקבלת רשימות יעקב קורי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
63 חברים וחברות בארגון ״מסרבות״, שיגרו (יום ה', 28.12.17) מכתב לראש הממשלה, שר הביטחון, שר החינוך ולרמטכ״ל, בו הם מודיעים כי יסרבו להתגייס ולשרת בצבא. חותמי המכתב הודיעו כי בכוונתן להגיע למספר מוקדים ברחבי הארץ לטובת החתמתם של צעירים נוספים על המכתב במהלך השבועות הקרובים.
28/12/2017  |  עומר כרמון  |  חדשות
לרגל יום השנה למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, שהיה סבב הלחימה הראשון מול ישראל ב-27 בדצמבר 2008, פירסם משרד הפנים הפלשתיני בעזה הודעה רשמית כי רצועת עזה נמצאת במצב של יציבות ביטחונית והוא לא יאפשר לשנות את המצב וישמור על היציבות למרות כל האתגרים והשינויים.
28/12/2017  |  יוני בן-מנחם  |  מאמרים
אירן רואה עצמה מעצמה אזורית, ושואפת להפיץ את ההגמוניה שלה. מהלך אפקטיבי נגד ראייה זו, דורש שיתוף פעולה בין ישראל למדינות אחרות. כך אומר (27.12.2017) סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר גולן, בכנס של מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.
27/12/2017  |  אריאל י' לוין  |  חדשות
הוויכוח המתנהל בעניין נראה על פניו מוזר, כך גם הטיעונים הנשמעים. ייתכן שיש מקום לדיון ערכי ומוסרי אבל מרבית הטיעונים המושמעים בשיח המתקיים הם בעיני תירוצים של מי שמסרב לראות את המציאות ולהכיר בה, בהיות מוחו שטוף ב"נאורות", ב"הומניות" וב"ליברליזם" כל אלה במירכאות על שום היות כולן בגדר זיוף וצביעות.
27/12/2017  |  בעז שפירא  |  מאמרים
במהלך החודשים האחרונים הוצפנו בשטף מעשיות אלף לילה ולילה שזכו לתחייה מחודשת: על אודות "האביב הערבי" של ריאד, על אודות מנהיגות סעודית נמרצת המקדמת מהלך מלחמתי כנגד אירן, ועל אודות ברית אסטרטגית אזורית חדשה בין ישראל לבין בית המלוכה הסעודי.
27/12/2017  |  דוד וינברג  |  מאמרים